ברירה

ברירה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4719 מקורות עבור ברירה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק א

 ולא בכברה ר"ג אומר אף מדיח ושולה: גמ' ר' יונה בעי עשה כן בשבת על דב"ש מהו שיהא חייב א"ל ר' יוסה ולמה לא אילו עשה כן בשבת על דב"ה שמא אינו חייב והכא חייב א"ר מנא יאות א"ר יונה אבא לא אתייא אלא על דבית שמאי למה הותר מכלל ברירה ביום טוב ולא הותר מכלל ברירה בשבת ברר אוכלים מתוך אוכלים חזקיה אמר חייב ור' יוחנן אמר פטור מתניתא פליגא על חזקיה בורר ואוכל ובורר ומניח על השולחן ר' בון בר חייה בשם ר' שמואל בר רב יצחק תיפתר כשהיו אורחים אוכלים ראשונה ראשונה והא תני ובלבד שלא יבור

2

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 כגרוגרת ובירר חייב. רבי יונה בעי עשה כן בשבת. על דעתיה דבית שמאי מהו שיהא חייב. אמר ליה רבי יוסי ולמה לא. אילו עשה כן בשבת על דבית הלל שמא אינו חייב והכא חייב. אמר רבי מנא יאות א"ר יונה אבה לא אתיא אלא על דבית שמאי למה שהותר מכלל ברירה בי"ט לא הותר מכלל ברירה בשבת. בירר אוכלים מתוך אוכלים. חזקיה אמר חייב רבי יוחנן אמר פטור. מתניתא פליגא על חזקיה דאמר בורר ואוכל בורר ומניח על השולחן. ר' בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק תיפתר שהיו אורחין אוכלין ראשונה ראשונה. והתני ובלבד שלא יבור את

3

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק כ

 בר אשי בשם שמואל המשמר חייב משום בורר. א"ר זעירא לא מסתברא אלא משום מרקיד. ר' יוסי ור' יונה תריהון אמרין בקדמיתא הוינן אמרין יאות. א"ר זעירא מה המרקד קמח למטן וסולת למעלן. [דף צא עמוד א] אף המשמר יין למטן ושמרים למעלן. ולא הוינן אמרין כלום למה שהותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. הותר מכלל שימור נותנין לתלויה ביום טוב ולא הותר מכלל הרקדה. דמר ר' חנינה ברוקה בשם רב יהודה אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי נפה, אין תימא משום מרקיד יהא אסור, א"ר יוסה בי רבי בון ודלא כר'

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ו

 בהן והתניא האשה שאמרה הרי עלי קן מביאה דמי קן ונותנתו בשופר ואוכלת בקדשים ואינה חוששת שמא נתעצל בהן ואין הכהן חושש שמא דמי חטאות מיתות מעורבות בהן כי קאמרינן בחטאת שמתו בעליהן ודאי ואי אמרינן נברור ד' זוזי ונישדי בנהרא ואידך לישתרו הא אמרינן בעלמא ר' יהודה לית ליה ברירה: רבי יוסה בי ר' בון (ביבא) אמר ר' בא בר ממל בעי אמר הרי עלי עץ מביא גיזר אחד א"ר לעזר מתניתא אמרה כן שזה קרבן בפני עצמו וזה קרבן בפני עצמו כהאי דתנינן תמן שנים בידם שני גזרי עצים קרבן לרבות את העצים ריב"ל אמר עוביין אמה באמה

5

ילקוט שמעוני תורה פרשת נשא

 לשמה, ואם תימצי לומר בעינן נמי מחיקה לשמה, מחקן בשתי כוסות וחזר וערבן לכוס אחד מהו, מחיקה לשמה בעינן והא איכא, או דילמא הא לאו דידה קא שתיא והא לאו דידה קא שתיא, ואם תימצי לומר הא לאו דידה קא שתיא [והא לאו דידה קא שתיא], חזר וחלקן מהו, יש ברירה או אין ברירה, תיקו, השקה בסיב או בשפופרת מהו, דרך שתיה בכך או אין דרך שתיה בכך, תיקו:[רמז תשי] מנין שלא יאמר אוי לי שהרגתי בת ישראל אוי לי שנוולתי את בת ישראל אוי לי שהייתי משמש עם הטמאה לכך נאמר ונקה [ה, לא], שמעון בן עזאי אומר

6

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 אבל כתב לגרש את אשתו ונמלך דעביד לשום גרושין אימא כשר, כתב רחמנא וכתב, ואי כתב רחמנא וכתב הוה אמינא למעוטי האי דלא איהו קא כתיב לה, אבל יש לו שתי נשים דאיהו קא כתיב לה אימא כשר כתב רחמנא לה לשמה, סיפא למה לי, הא קא משמע לן דאין ברירה, חרשת ושוטה אינה מתגרשת, אמרי דבי רבי ינאי ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש את עצמה יצאתה זו שאין לה יד לגרש את עצמה, ותנא דבי רבי ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצאת זו שמשלחה וחוזרת, בספר הלכה עוקרת את המקרא התורה אמרה ספר והלכה בכל

7

זוהר כרך ב (שמות) פרשת משפטים

 לכו למגנא דתשתעבדון בה בהאי עלמא:וכי ימכר איש דא קודשא בריך הוא, את בתו, דא נשמתא קדישא, לאמה למיהוי אמה משתעבדא בינייכו [דף צז עמוד א] בהאי עלמא, במטו מנייכו בשעתא דמטי זמנא לנפקא מהאי עלמא לא תצא כצאת העבדים לא תפוק מתטנפא בחובין, תפוק בת חורין ברירה נקיה בגין דיחדי בה מארה וישתבח בה ויהיב לה אגר טב בצחצוחי דגנתא דעדן כמה דאת אמר (ישעיה נח) והשביע בצחצחות נפשך ודאי כד תפוק ברירה נקיה כדקא יאות, אבל אם רעה בעיני אדניה כד נפקת מלוכלכא בטנופי חובין ולא אתחזיאת קמיה כדקא יאות ווי לההוא גופא דאתאביד מההיא נשמתא לעלמין,

8

זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה

 לבני עלמא כד אינון בצערא ואזלי לבי קברי האי נפש אתערת ואיהי אזלא ומשטטא ואתערת לרוח וההוא רוח אתער לגבי אבהן וסליק ואתער לגבי נשמה וכדין קודשא בריך הוא חייס על עלמא והא אוקימנא, ואף על גב דהא אתערו מלין אלין דנשמתא בגוונין אחרנין כלהו סלקין במתקלא דא, ודא איהו ברירה דמלה וכלא חד, וכד נשמתא אתעכבת מלסלקא לדוכתהא, רוחא אזלא וקיימא בפתחא דגנתא דעדן ולא פתחין לה פתחא [דף קמב עמוד א] ואזלא ומשטטא ולית מאן דישגח בה, נפש אזלא ומשטטא בעלמא חמאת לגופא דסלקא תולעין ובההוא דינא דקברא ומתאבלת עליה כמה דאוקמוה דכתיב (איוב יד) אך בשרו עליו

9

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת לך לך מאמר ה' זעירא וה' רברבא

 ודא שכינתא, וכלא נחית כחדא, ולא קשיא מלה, והאי והאי הוי.[אות שפד] א"ר יעקב לר' אבא, האי ה' דהבראם זעירא, וה' דהלה' רברבא, מה בין האי להאי. א"ל דא שמיטה ודא יובלא. ובגין כך זמנין דסיהרא קיימא באשלמותא, וזמנין בפגימותא, ובאנפהא אשתכח ואשתמודע, וכלא שפיר והאי איהו ברירה דמלה.

10

זוהר מהדורת הסולם - שמות פרשת משפטים מאמר הסבא

 ליה, זבין לכו למגנא, דתשתעבדון בה בהאי עלמא.[אות נד] וכי ימכר איש: דא קב"ה. את בתו: דא נשמתא קדישא. לאמה: למהוי אמה משתעבדא בינייכו (דף צ"ז ע"א) בהאי עלמא. במטו מנייכו, בשעתא דמטי זמנא לנפקא מהאי עלמא, לא תצא כצאת העבדים, לא תפוק מתטנפא בחובין, תפוק בת חורין, ברירה נקיה, בגין דיחדי בה מארה וישתבח בה ויהיב לה אגר טב, בצחצוחי דגנתא דעדן. כד"א והשביע בצחצחות נפשך, ודאי כד תפוק ברירה נקיה כדקא יאות.[אות נה] אבל אם רעה בעיני אדניה, כד נפקת מלוכלכא בטנופי חובין, ולא אתחזיאת קמיה כדקא יאות, ווי לההוא גופא, דאתאביד מההיא נשמתא לעלמין. בגין,

1234567891011121314151617181920