בראשית

בראשית מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 25549 מקורות עבור בראשית. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק ב

 לארץ ומצאו קמחין וסלתות שהן חייבין בחלה. ולאו גידולי פטור הן והוא מקבל מיניה. א"ר יוסי תמיהני איך ר"ע מותיב את ר' ליעזר והוא מקבל מיניה. תמן עד שלא נכנסו לה למפריעה ירשו דא"ר הונא בשם [דף י עמוד ב] רבי שמואל בר נחמן לזרעך אתן אין כתיב כאן אלא [בראשית טו יח] לזרעך נתתי כבר נתתי. מה מקיים ר"ע טעמא דר' ליעזר לחם הארץ בספינה שנכנסה לארץ. אם קירמו פניה מן החוט ולפנים חייבת. מן החוט ולחוץ פטורה. על דעתיה דר"ע היא ספינתה היא עיסת הגוי היא הכנסתן שהכל הולך אחר קרימה בתנור. מודין חכמים לר"ע בהכנסתן לארץ שהכל

162

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק א

 אשת אחיו מאביו בין אשת אחיו מאמו בין אשת אחיו שהיה בעולמו בין אשת אחיו שלא היה בעולמו בין לחיים בין לאחר מיתה בין שיש לו בנים בין שאין לו בנים הותרה מכללה על ידי ייבום יכול לכל דבר נאמר כאן [דברים כה ה] כי ישבו אחים יחדיו ונאמר להלן [בראשית מב יג] שנים עשר עבדיך אחים אנחנו מה אחים שנאמר להלן באחים מן האב [דף ב עמוד א] הכתוב מדבר אף אחים שנאמר כאן באחים מן האב יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו ומת א' מהן הן מבחיים אפי' גירשה ומת זו פטורה ובן אין לו הא אם

163

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ד

 אומרים [שמואל א יז כג] ויצא איש הביניים ממערכות פלשתים. ממאה ערלות פלשתים שהערו בה מאה ערלות פלשתים. אמר רבי מתנייה ולא פליגין. עד שלא נסרח הזרע האשה מעוברת משני בני אדם כאחת. משנסרח הזרע אין האשה מעוברת משני בני אדם כאחת. מניין שתי יצירות. רבי זעירא בשם רבי הונא [בראשית ב ז] וייצר יצירה לשבעה ויצירה לתשעה. נוצר לז' ונולד לשמונה חיי כל שכן לתשעה. נוצר לתשעה ונולד לשמונה. אינו חיי. נוצר לתשעה ונולד (לשמונה) לשבעה איתא חמי אם לשמונה אינו חייה לא כ"ש לשבעה. בעון קומי ר' אבהו מניין לבן שבעה שהוא חייה אמר לון מדידכון אנא יהב

164

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ו

 בעילת זנות וכולהון לכהן לפום כן לא תנינה אמר רבי יודה בן פזי כתיב [איוב כד יא] בין שורותם יצהירו [שם יח] ולא יפנה דרך כרמים. שלא היתה בעילתן לשום בנים. אמר ר' סימון כתיב [הושע ד י] אכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרוצו שלא היתה בעילתן לשם בנים. כתיב [בראשית ד יט] ויקח לו למך שתי נשים. עדה שהיה מתעדן בגופה צילה שהיה יושב בצילה של בנים. מתיבין לרבי יודה הגע עצמך שהיתה עקרה ואין סופה לילד. הגע עצמך שהיתה זקינה. תני רבי לעזר אומר אף הפנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות הרי זו בעילת זנות. אמר ר'

165

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ח

 יאכלו בתרומה. רבי זריקן רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי יוחנן משום קנס. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב גזירה גזרו. מה נפק מן ביניהון. משך לו אחר ערלה או שנמשכה מאיליה. אין תימר קנס אין כאן קנס. אין תימר גזירה גזרו אפילו כן גזירה גזרו [בראשית יז יג] המול ימול גזירה לשתי מילות אחד למילה ואחד לפריעה. אחת למילה ואחת לציצין. עד כדון כר' עקיבא. דו אמר לשונות ריבוין הן. כרבי ישמעאל דו אמר לשונות [דף מה עמוד א] כפולין הן התורה דיברה כדרכה. [בראשית לא ל] הלוך הלכת כי נכסף נכספתה [שם מ טו

166

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יא

 אסור. גוי אחותו בין מאב בין מאם יוציא דברי רבי מאיר רבי יודה אומר אחותו מאם יוציא. אחותו מאב יקיים. אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים דברי ר' מאיר. ר' יודה אומר אחות אמו מאמה יוציא אחות אמו מאביה יקיים. אמר ר' חנין פשט הוא לן על דברי רבי מאיר [בראשית ב כד] על כן יעזב איש את אביו ואת אמו. בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו. ר' ביבי מעתה אחות אביו אסורה שהיא סמוכה לאביו. אחות אמו תהא אסורה מפני שהיא סמוכה לאמו. התיב ר"ש בריה דרבי אייבו. והכתיב [שמות ו כ] ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה.

167

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יב

 דאמר חליצה שבח כמשנה האחרונה. אמר רבי יוסי אפי' תימר כאן וכאן כמשנה ראשונה. כאן וכאן כמשנה אחרונה. מאן דאמר חליצה גנאי על ידי שפגם דבר אחד מן התורה יבוא ויטול פגמו [דברים כה י] ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ומאן דאמר חליצה שבח נאמר כאן קרייה ונאמר להלן [בראשית מח טז] ויקרא בהם שמי. מה קרייה שנאמר להלן שבח אף כאן שבח:הדרן עלך פרק מצות חליצה

168

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק א

 בעבודת שבפנין אנן קיימין כבר לימדו עבודות שבחוץ מילואים מה היו קרבן יחיד או קרבן ציבור מן מה דכתיב [שם ח כב] ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל הדא אמרה קרבן יחיד והתני קרבן ציבור א"ר אידי נתנדבו ציבור ומסרום להם מילואים מאיכן למדו מן הקרבנות או ממעשה בראשית אין תימר מן הקרבנות הלילה הולך אחר היום אין תימר ממעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אין תימר מן הקרבנות לילה אחרון אין לו יום אין תימר ממעשה בראשית יום ראשון אין לו לילה תמן תנינן אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה בצד טפחו של זה שנאמר [שמות

169

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ג

 גמ' מאור הלבנה מתמר ועולה מאור החמה פוסה על פני כל המזרח עד כדון דהוה סיפיה דירחא הוה רישיה וא"ר חנינא מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מיל ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל ומנין שמאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מילין שנא' [בראשית יט טו] וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר מן סדום לזוער ארבעה מילין יתיר הוון א"ר זעירא המלאך היה מקדר לפניהן את הדרך ומנין משיאיר המזרח עד הנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל כמו וכמו מילה דמיא לחבירתה. א"ר יוסי בי רבי בון הדא אילתא דשחרא מ"ד כוכבתא

170

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ד

 היה בה אמה ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת בכל יום לא היה בה נרתיק והיום היה בה נרתיק כדי שלא תכבה ואינו חוצץ א"ר יוסי בי רבי בון קובעו במסמר. שבעה זהבים הן זהב טוב זהב טהור זהב סגור זהב מופז זהב מזוקק זהב שחוט זהב פרויים זהב טוב כמשמעו [בראשית ב יב] וזהב הארץ ההיא טוב א"ר יצחק טיבוי דו בבייתיה טיבו דו בלווייתיה זהב טהור שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום ואתייא כדתני מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום ויאות עד דלא יקום על ברריה הוא חסר

1234567891011121314151617181920