בצלאל

בצלאל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4276 מקורות עבור בצלאל. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

אור החיים שמות פרשת ויקהל פרק לז

 אור החיים שמות פרשת ויקהל פרק לז(ה) על צלעות הארון. ג' פעמים נזכר הארון בפרשה זו כנגד ג' ארונות שעשה בצלאל כאומרם ז"ל (יומא ע"ב ב):(ח) משני קצותיו. אולי שיכוין לומר שלא עשה הכפורת שוה והיה מכה בקורנס בכל רוחב הכפורת וכו' אלא בשעת ההתכה התיך במקום רחב כשיעור הכפורת ובב' קצותיו הרבה זהב שיעור שיספיק לכרובים ובזה ידוייק אומרו משני קצותיו:(יז) ויעש את המנורה וגו'. תמצא בכל המעשה שידייק לשון המעשה כלשון המצוה וצריך לדעת למה שינה במנורה שבמצוה אמר מנורת זהב וכאן אמר את המנורה. ואולי כי לפי מה שאמרו ז"ל בהקומץ רבה (מנחות כ"ח

182

אור החיים שמות פרשת פקודי פרק לח

 מזבח להעלות עולות ושלמים לה', הם נתנו זהבם הנה הנם נתנו זהבם וכספם וכל כלי חמדתם לה', הם פרקו נזמיהם הנה הנם הביאו האנשים על הנשים לא נזם לבד אלא כל עדים מעליהם וכל כלי חמדה, וכמו שפירשנו בפרשת ויקהל (ל"ה כ"ב) הם עשו ממונים עליו לעשותו הנה הנם פקדו בצלאל לעשות וכו', אמרו אלה אלהיך הנה אלה פקודי לכפרה:עוד ירצה על זה הדרך להיות שמשה עשה המספר לישראל המובא בית ה', לזה באה התורה והצדיקתו ואמרה אלה פקודי וגו', פירוש על דרך אומרו (ויקרא כ"ג ב') אלה הם מועדי, מה הוא המספר שה' מצדיק אשר פוקד על פי

183

אור החיים שמות פרשת פקודי פרק לט

 פט"ו) שנעשית מעצמה לזה לא כינה הכל עליהם כי יש חלק במלאכה שהוא לא נעשה אלא הכאה בקורנס והיא מעצמה כלתה.עוד ירמוז על דרך אומרו (תהלים פ"ד) נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה', כי עשו כל העבודה חשוקה וכלילת יופי:ויעשו בני ישראל וגו'. והגם שלא עשה אלא בצלאל וחכמי לב, שלוחו של אדם כמותו וכאילו כל ישראל עשו, והגם שלא מצינו שעשה בצלאל אלא במאמר ה' ולא הם שלחוהו, אף על פי כן הרי הסכימו עליו:עוד נראה כי כאן עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה והתורה נתנה להתקיים בכללות ישראל

184

אור החיים דברים פרשת עקב פרק י

 שיפסול אותם מדברים שהם מתיחסים אליו לשלול המתיחסים לאל עליון שהם הראשונים. וגמר אומר ועשית לך ארון עץ פירוש לצד שהם מעשה ידי אדם צריכין מקום מוכן להנתן בו מה שלא צוה ה' כן לעשות ארון ללוחות הראשונים, והטעם כי הם עומדין בעצמן ולא היו צריכין ארון לבד מארון שעשה בצלאל, ועיין מה שכתבתי בפסוק (ט' י"ז) ואתפוש. ודקדק לומר ועשית לך להעיר לדרכינו כי לצד שהם ממש שלך הוא שאנכי מצוך לעשות ארון:(ה) כאשר צוני ה'. פירוש כל המשך הזמן אשר צוני, והכוונה הוא לו' עד כי יבא זמן שהוציאם מאותו ארון ונתנם בארון שעשה בצלאל:(יב) ועתה

185

אלשיך בראשית פרשת בראשית פרק א

 כי טרם תספר מציאות הבריאה, ספרה לנו במה בראה, וזהו אומרו בראשית ברא, לאמר במה שהוא ראשית לכל - היא תחלה וראש לכל, שהוא גם לשבעת הדברים - בה ברא אלהים את השמים כו'. והנה הוא שעל ידי צירוף אותיות התורה ברא אלהים שמים וארץ, כמאמרם ז"ל (ברכות נה א) יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהן נבראו שמים וארץ:אך הנה מצאנו לרבותינו ז"ל בבראשית רבה (א ב) רוח אחרת מעין דרך זו. כי לא בחרו בבחינה זו בביאור מלת בראשית, כי אם על היות התורה כלי אומנות כפנקס שביד האומן. וזה לשון מאמרם ז"ל ואהיה אצלו אמון - אומן, התורה אומרת אני

186

אלשיך שמות פרשת תרומה פרק כה

 לא יתייחס ליושב אלהים על הארץ, כי אם כיושב במשכן העליון שכנגדו שחוברה לו יחדו על ידי ההכנות אשר נזכיר בס"ד, שהם עניינים מספיקים להריק שפע משכן העליון אל התחתון עד גדר שיחשיב התחתון כאילו הובא העליון עצמו למטה ויהיו לאחדים. ועל כן חרש חכם בקש לו הוא יתברך הוא בצלאל יודע דעת עליון בחכמה בתבונה ובדעת, הם שלשה דברים שבהם ברא אלהים את השמים ואת הארץ. שהוא למען יוכן להעתיק משכן העליון וליחדו עם התחתון כאילו הוא גם כן למטה, כי קדושת כל פרטיו כמעט שבעליון תמצא גם בתחתון בהריק שפע רב עד יהיה הקשר אמיץ כאילו שניהם נתחברו

187

אלשיך שמות פרשת תרומה - תצוה פרק כז

 חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי (כז כ - כא; כח א - ג):(כ) וזאת תהיה כוונת הכתובים. והוא כי הנה אין ספק כי אחרי ראות משה את כל מעשה המשכן כי נורא הוא לעשות לו מקדש לשכון יה אלהים בתוכנו, ויצוה את עמו יקחו לו תרומה, ואל בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב לעשות ארון מנורה ושולחן וכל כלי המשכן ואהלו ומכסהו, ואת אהרן ואת בניו לכהן לפניו יתברך, הלא יתחמץ לבבו לאמר מה זאת עשה אלהים לי כי אין לי חלק בדבר הגדול הזה, ומה גם כי הוא היה העתיד להיות כהן ואהרן לוי ונחלף הדבר בשליחות

188

אלשיך שמות פרשת ויקהל פרק לה

 ישראל לאמר, והוא בלתי מובן שאינו לאמר לאחרים. ועוד אומרו אך את שבתותי, מה בא למעט מאך. ועוד איך הוא לדעת כי אני ה' מקדשכם, איך יודע למו על ידי שמירת שבת:אמנם אחר צוותו יתברך את משה על מעשה המשכן ואמר (לעיל לא ב - יא) ראה קראתי בשם בצלאל וכו' ועשו כו' ואת אהל מועד וכו' ככל אשר צויתיך יעשו, סמך ואמר (שם שם יג) ואתה דבר וכו', לומר בדברי אליך מצות מעשה המשכן לא הוצרכתי לומר לך שלא תעשה מלאכה בשבת כי איש כמוך לא יטעה. אך ואתה דבר אל בני ישראל לאמר, כלומר כשתבא לאמר כל מעשה

189

אלשיך שמות פרשת ויקהל פרק לו

 א) לעשות אותם. ג. כי לא היה ראוי לומר זה רק לחכמים העושים במלאכה ולא אל כללות ישראל, כאשר עשה ה' בפרשת תרומה כי לא אמר ידבר אל בני ישראל רק ויקחו לי תרומה (לעיל כה ב), אך על המעשה אמר אחר כך ועשו לי מקדש (שם שם ח), ועשה בצלאל כו'. ד. מהיכי תיתי שמלאכת המשכן תדחה שבת שבא ללמדנו שלא תדחהו. ה. אומרו (שם ד) ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל כו', כי אחר שהקהיל את כל העדה כאמור למעלה מי לא ידע כי אל כלם דבר ומה לו להזכיר שנית כל עדת בני ישראל כו'. ו.

190

אלשיך שמות פרשת פקודי פרק לח

 שאמרו ז"ל (שם) על פסוק ולא יחשבו את עושי המלאכה כי באמונה הם עושים, שאין לחשוד את עושי מלאכת שמים ליטול מהם חשבון, אך זה הוא כשהם שנים, ועל כן צוו חכמים שהקופה נגבית בשנים להסיר החשד. ובזה נבא אל הענין שאמר כי בעושי המלאכה לא היה מקום חשד, כי בצלאל עשה ואתו אהליאב כו' הרי כאן שנים, ועל פיהם היתה כל המלאכה. ואם כן אין שם חשד. אך משה גם כי לא קם כמוהו, אחד היה. וילמדנו דעת נעשה כמעשיו לתת חשבון ולחוש אף לבל ידברו ליצני הדור:עוד יתכן דרך אחרת לבא אל תירוץ שאר ההערות באשר נשים

1234567891011121314151617181920