בצלאל

בצלאל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4276 מקורות עבור בצלאל. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

דברי דוד דברים פרשת עקב פרק י

 דברי דוד דברים פרשת עקב פרק י(א) [בעת ההיא כו'] ולא זהו ארון שעשה בצלאל. וכן פירש"י בפ' בהעלתך25 ששני ארונות היו ומה שאמר: 'וארון ברית ה' נוסע לפניהם25, זה היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות היו מונחים'. וק"ל דמשמע דשברי לוחות היו מונחים בפני עצמן לא עם הלוחות האחרונים ביחד, ובפ"ק דבבא בתרא26 אמרינן שהלוחות ושברי לוחות היו בארון אחד, ורש"י פירש שם27 בהדיא 'שהשברי לוחות היו מונחים תחת הלוחות'. וצריך לתרץ דמתחלה בארונו של משה היו מונחים שברי לוחות וגם הלוחות השניים ואח"כ בארונו של בצלאל לקחו משם הלוחות השניות ושמו אותם בארון

122

דברי דוד נספחים נספח ב

 המדרש רבה וז"ל: ואהיה אצלו אמון18, א"ת אמון אלא אומן אמרה התורה אני הייתי נקראתי כלי אומנותו של הקב"ה כו' מקשה הוא ז"ל: מאי האי דקתני 'אומן' משמע שהוא הוא האומן עצמו, ואח"כ אומר כלי אומנותו משמע לא אומן עצמו, ומתרץ בדרך זה ע"פ מה דאיתא19: יודע היה בצלאל לצרף האותיות שבהם נבראו שמים וארץ, ה"נ אצל הקב"ה כביכול ראה באותיות התורה ובדמותה ובצלמה תתהפך כחומר חותם ברא את העולם. גם י"ל שהתורה בעצמה מחמת דקותה ורוחניות שלה היא בעצמה האומן, וידוע שהתורה נקראת 'ראשית', ומדכתיב בראשית ברא אלהים וגו' ולא ראשית ברא אלהים וגו' אלמא כמ"ד שהתורה

123

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת בשלח פרק טז

 מאנתם", רק מפני חבורו עם הרשעים, ואלו למעלה (פסוק כב) כתב, שמפני שלא הגיד משה לישראל פרשת השבת שנצטוה לומר עד ששאלוהו על דבר לחם משנה, "ענשו הכתוב ואמר עד אנה מאנתם, ולא הוציאו מן הכלל".(כט) ראו בעיניכם. לא כמו (לה, ל) "ראו קרא ה' בשם בצלאל", "ראה אתה אומר אלי" (לג, יב), כי זאת היא ראייה חושיית, שבעיניכם תראו שה' הזהיר אתכם על השבת, שהרי נעשה בו נס נגלה, שהכל מכירין בו, והוא שבכל ערב שבת יורד לחם משנה כדי שיאכלו ביום הששי וביום השבת. ופירוש "על כן", כמו שהרי. אבל לא ידעתי מה ראיה היא זו על

124

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת תרומה פרק כה

 ותרץ, דמבית עולמים ילפי לה, שהיה ארכו ששים ורחבו עשרים וכתיב "וכן תעשו - לדורות", כתבנית של מדבר, שמע מינה דמשכן נמי רחבה שליש ארכה, כמו בבית עולמים, אלמא פירוש כתבניתם אינו רוצה לומר כמדתם, אלא שיהיו מתדמים להם, כדפרישית.(יא) מבית ומחוץ תצפנו שלשה ארונות עשה בצלאל. שנים של זהב ואחד של עץ. ביומא פרק בא לו (יומא עב ב) ובתנחומא (תנחומא ויקהל ז). והחכם רבי אברהם בן עזרא טען ואמר: "ואחר שעשו הארון זהב, מה צורך לעץ".וכבר נתנו רז"ל הטעם בזה בתנחומא (תנחומא ויקהל ז) ואמרו, שרמז לנו המקום, שכמו שהארון אף על פי שהעץ נתון בו באמצע,

125

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת תצוה - כי תשא פרק ל

 בהו "זה". אבל גבי "וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם" (כט, א) "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר יט, יד), "זאת חקת הפסח" (יב, מג), דין הוא שלא ידרשו בהם כלום, משום דבשלמא גבי מנורה כתיב בה "זה מעשה המנורה", ולא היה שם מעשה, כי אם בשעה שעשאה בצלאל, וגבי לבנה כתיב בה "החדש הזה", שפירושו המתחדש הזה, ולא היה באותה שעה מתחדש, אלא אחר שקיעת החמה, שאז לא היה הדבור למשה כי אם ביום, וגבי שרצים כתיב (ויקרא יא, כט): "וזה לכם הטמא", ולא היה שם שום טמא (בעד שדבק) [בעת שדבר] עמו, וכן גבי שקלים, דין

126

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת כי תשא פרק לא

 רבי אליהו מזרחי שמות פרשת כי תשא פרק לא(ב) קראתי בשם לעשות מלאכתי, את בצלאל. הוסיף מלת "את" על "בצלאל", גם הוסיף "לעשות מלאכתי", מפני שבזולת זה יהיה המובן ממנו שקרא בשמו של בצלאל, דומיא ד"ויקרא בשם ה'" (לד, ה) בקריאה קולית.(ו) ובלב כל חכם לב ועוד שאר כל חכמי לב יש בכם, וכל אשר נתתי בו חכמה "ועשו את כל אשר צויתיך". הוסיף מאמר: "ועוד שאר כל חכמי לב יש בכם", על מאמר "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה", שפירושו: בלב כל חכם לב שנתתי בו חכמה, שהוא כאילו אמר: וכל חכם לב שנתתי בו חכמה. מפני,

127

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת ויקהל פרק לה

 אין לתמוה היאך אפשר זה, והלא בשנה ההיא שולחו המרגלים והיה כלב בעלה של מרים אז בן ארבעים שנה, כדכתיב (יהושע יד, ז): "בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד ה' אותי מקדש ברנע לרגל את הארץ" ואיך יתכן שבתוך ארבעים שנה יוליד את חור, וחור את אורי ואורי את בצלאל, ושיהיה הוא האומן הגדול אשר מלא אותו ה' "רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת" (פסוק לא) וגו'. והלא אף אם נאמר שבצלאל האומן הגדול השלם בכל המעלות הנזכרות לא היה רק בן עשר שנה, עדיין צריך שיהא כל אחד מכלב וחור ואורי בן תשע שנה כשעברו את נשותיהן, כי כבר

128

רבי אליהו מזרחי ויקרא פרשת שמיני פרק יא

 מורה על הרמוז אליו. אבל גבי "וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם" (שמות כט, א) "וזאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר יט יד) "זאת חקת הפסח" (שמות יב, מג), לא דרשו בהם כלום, משום דגבי מנורה דכתיב: "וזה מעשה המנורה" והמעשה לא היה כי אם בשעה שעשה אותה בצלאל, וכן גבי לבנה, דכתיב: "החדש הזה", שפירושו המתחדש הזה, שלא היה חדושו אלא בלילה אחר שקיעת החמה, ואז לא היה ה' מדבר למשה, שאין דבורו עמו אלא ביום. וכן גבי שרצים, דכתיב: "וזה לכם הטמא", שלא היה שם שום טמא רמוז עד שיאמר עליו "זה", הוצרכו לדרוש שהראם לו

129

רבי אליהו מזרחי במדבר פרשת בהעלותך פרק ח

 פירוש: מפני שמלת זה מורה על הרמוז. אבל גבי (שמות כט, א) "וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם", "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (יט, ד), "זאת חקת הפסח" (שמות יב, מג), לא דרשו כלום, משום דגבי מנורה כתיב: "וזה מעשה המנורה" והמעשה לא היה כי אם בשעה שעשאה בצלאל. וגבי "החדש הזה" (שמות יב, ב), שפירושו: המתחדש הזה, שהוא הירח שאינו נראה עד אחר שקיעת החמה, ולא נדבר ה' עם משה, אלא ביום, כדכתיב (ג, א): "ביום דבר ה' את משה", ודרשו רז"ל (ויקרא רבה א, יג): מכאן שלא נדבר ה' עם משה אלא ביום. וכן גבי שרצים,

130

רבי אליהו מזרחי במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 שהיה נוסע לפניהם, הוא הארון היוצא למלחמה, שעשה אותו משה רבינו עליו השלום קודם שהוריד הלחות השניים, כשאמר לו ה' יתברך (שמואל א' ד, יא) "פסל לך", ואחר כך "ועשית לך ארון עץ". ומשה עשה הארון תחלה, שכשיבא והלוחות בידו, יהיה הארון מוכן להניחם שם. "ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל, שהרי המשכן, לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן. ובצלאל עשה משכן תחלה, ואחר כך ארון וכלים". וזה לא יצא למלחמה אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה (שמואל א' ד, יא). והראיה על זה, שהרי הארון שבו הלוחות האחרונים, באמצע

1234567891011121314151617181920