בצלאל

בצלאל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4276 מקורות עבור בצלאל. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

רש"י דברים פרשת עקב פרק י

 רש"י דברים פרשת עקב פרק י(א) בעת ההוא - לסוף ארבעים יום נתרצה לי ואמר לי פסל לך, ואחר כך ועשית לך ארון, ואני עשיתי ארון תחלה, שכשאבוא והלוחות בידי היכן אתנם. ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן, ובצלאל עשה משכן תחלהו ואחר כך ארון וכלים, נמצא זה ארון אחר היה. וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה:(ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה - מה ענין זה לכאן. ועוד,

112

רש"י דברי הימים א פרק ב

 הוליד את עזובה אשה - לפי שהיתה לו אשה ששמה עזובה לכך כינה את שם בתו עזובה אשה כדכתיב ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת מכאן שהיתה לו אשה ששמה עזובה:(יט) ותלד לו את חור:(כ) וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל - צא וחשוב שכל אחד מהם היה פחות מן שמונה שנים כשהולידו שהרי כלב היה בן מ' שנים במרגלים דכתיב (יהושע י"ד) בן ארבעים שנה אנכי בשלוח וגו' ואותה שעה כבר נולדו כולם שהרי הוקם המשכן שעשה בצלאל כלב היה בן ח' כשהוליד עזובה אשה ובן ט' כשהוליד יריעות ואחר מיתת עזובה אשתו לקח את אפרת

113

גור אריה שמות פרשת כי תשא פרק לא

 גור אריה שמות פרשת כי תשא פרק לא(ב) קראתי בשם לעשות מלאכתי את בצלאל. כלומר, שאין פירוש הכתוב שקרא בשם בצלאל, כמו "ויקרא בשם ה'" (להלן לד, ה) שקרא את שמו, דלמה צריך לקריאה זאת, והוי למכתב 'ראה קראתי את בצלאל', אלא פירושו "ראה קראתי בשם" 'לעשות מלאכתי', רוצה לומר בשם וביחוד קראתי לעשות מלאכתי את בצלאל:(ו) ועוד שאר חכמי לב יש בכם וגו'. פירוש, כי משמעות הכתוב שבא לומר שנתן חכמה בלב כל חכמי לב, שהרי אמר הכתוב "ובלב כל חכמי לב נתתי חכמה", ואין זה שייך לכאן, לכך הוצרך לפרש שבא לומר שעוד יש בהם חכמי

114

גור אריה שמות פרשת ויקהל פרק לה

 והשתא אין שם מיוחד לכלי זה, רק כאילו נקרא 'כאן זימה':(ל) חור בנה של מרים. יראה שפירש זה כאן, משום דמביא ראיה על פירוש הנזכר למעלה (רש"י פסוק כז) דהנשיאים מפני שנתעצלו במלאכת המשכן חיסר אות אחת משמם, ולפיכך בצלאל שהוא מסר נפשו על מלאכת המשכן, כמו שיתבאר לקמן (רש"י לז, א), הוסיף לו הקב"ה יחוס ליחס את "בצלאל בן אורי בן חור", ואילו אהליאב אין מיחס אותו רק "אהליאב בן אחיסמך" (פסוק לד). ומפני שקשה מה הוא מעלת היחוס השלישי "בן חור", אמר כי הוא בנה של מרים, לכך יחס אותו עד אחר חור. אי נמי, לפי שקשה

115

גור אריה שמות פרשת ויקהל - פקודי פרק לח

 היה מקדים את הכלים, דהרי הכלים הם חשובים מן המשכן, כמו שמוכיח שהכלים משא בני קהת (במדבר ד, טו), והמשכן במשא בני מררי (שם שם לא - לב), ובני קהת היו חשובים מן בני מררי, ויש להתחיל בעיקר. אבל בענין המעשה, יש להקדים את המשכן, מפני שהמשכן הוא שמירת הכלים. ולפיכך בצלאל אשר היה ממונה על המעשה, בא אליו הידיעה לעשות את המשכן קודם. אבל משה דהיה ממונה על הלימוד בלבד, והיה יודע ציור המשכן, וזהו הלימוד איך יצוה, התחיל בכלים תחלה, אבל ענין העשיה מה יקדים במעשה נשכח הימנו, עד כי בצלאל, המיוחד לעשיה, הזכיר אותו. על זה אמר לו

116

גור אריה במדבר פרשת נשא פרק ז

 להקים המשכן', אלא לדרוש לשון כלה. והא דקאמר 'כלת כתיב', רצה לומר שלא כתיב "כילה", שאז לא נוכל לדרוש לשון כלה, שהרי יש יו"ד בין הכ"ף ובין הלמ"ד. אף על גב שאין היו"ד כתובה, כיון שהחירק הוא במקום היו"ד, כאילו היו"ד כתובה. אבל עכשיו שכתב "כלות", נוכל לדרוש לשון כלה:בצלאל וכל חכם לב וכו'. מקשים (מהרא"י), סוף סוף אף על גב שבצלאל וכל חכם לב עשו המשכן כו' (שמות לו, א), משה הקים אותו, כדכתיב בפרשת פקודי, ושפיר כתב "ביום כלות משה להקים". ואין זה קשיא, דאין דרך הכתוב לומר כך, דכיון דעתה לא בא לומר רק כאשר הקימו

117

גור אריה במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 עמהם למלחמה וכו'. דאין זה ארון ששם לוחות שניות, דהא אותו ארון בתוך המחנה נוסע, דכתיב (ר' לעיל ב, יז) "ונסע אוהל מועד בתוך המחנות", וכתוב (ר' פסוק כא) "ואחר כך נסעו הקהתים נושאי המקדש", והוא הארון המקודש יותר. ובפרשת עקב פירש רש"י (דברים י, א) שזה הארון לא עשה בצלאל, אלא משה עשאו, שנאמר (שם) "בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לחות אבנים ועשית לך ארון עץ", והוא הארון שעשה משה להניח שם הלוחות, דארון שעשה בצלאל לא נעשה עד אחר יום הכפורים (רש"י שם). ואם כן קשיא, היאך פירש רש"י כאן 'שברי לוחות היו שם', והלא

118

דברי דוד שמות פרשת תרומה פרק כה

 היינו בלא נביא ואורים ותומים. והרא"ם טרח ודחק לתרץ קושיית הרמב"ן ע"פ תשבורת והגמרא שזכרנו נעלמה ממנו. והג"א ראה הגמרא וחילק בין מקדש לכלים דכלים הם שוים אבל מה שמחובר אינם שוים. ולא דק במחילת כבודו ולא עיין שפיר:(יא) [מבית ומחוץ תצפנו] שלשה ארונות עשה בצלאל כו'. הראב"ע הקשה ל"ל של עץ שהוא בפנים32. ובתנחומא33 נתן טעם שמרמז: כשם שהארון אע"פ שהעץ נתון בו באמצע אתה נוהג בו כבוד כך אתה רואה בני תורה שהמה עניים נהוג בהם כבוד בשביל תורתם. וי"ל מנלן דעשה ג' ארונות שמא לא עשה אלא ארון אחד דהיינו של עץ וציפה אותו

119

דברי דוד שמות פרשת פקודי פרק לח

 רש"י 'אמר לו'. ונ"ל דמשה לא נכשל ח"ו בזה אלא הבין האמת בדבריו יתברך במה שאמר בפרשת תרומה כלים תחילה, לא היתה כוונתו יתברך על סדר עשייתן רק זכר שם התכלית במשכן שיעשה כלים ויניח שם, ובפרשת תשא אמר שם עיקר הסדר, וע"כ אמר שם בלשון זה: ראה קראתי בשם בצלאל וגו'3, ועוד אמר שם: ועשו את כל אשר צוותיך את אהל מועד וכו'4, ר"ל בזה תראה חכמתו של בצלאל במה שידע הוא לעשות המשכן תחילה אע"פ שאתה תאמר לו כסדר הנזכר בפרשת תרומה כלים תחילה, ובכוונה מכוונת צוה השי"ת למשה שיאמר הסדר הנזכר בפרשת תרומה כדי שירגיש

120

דברי דוד במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 שזהו דושנה של יריחו שנתנה ליתרו לפי שעה, ואח"כ יהיה לחלק מי שיבנה בית המקדש בגבולו:(לג) [וארון ברית ה' גו'] זהו הארון היוצא עמהם למלחמה. פירוש שני ארונות היו להם, האחד שעשה משה, כמ"ש: ואעש ארון עץ27, והוא יוצא עמהם למלחמה, השני שעשה בצלאל ובו היו מונחים לוחות שניות בין לר' מאיר בין לר' יהודה בפ"ק דב"ב28, ול"פ אלא בשברי לוחות דלר"מ היו בשל משה, ולר"י היו עם השניות בשל בצלאל והיה תמיד בתוך המחנות לא יצא עמהם למלחמה אלא בימי עלי ונענשו עליו שנשבה. וקשה הלא הלוחות שניות היו בארון שעשה משה כדלקמן פרשת עקב. וי"ל

1234567891011121314151617181920