במינקת

במינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 336 מקורות עבור במינקת. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

גליון מהרש"א יורה דעה סימן קכד

 ודוקא שלא קדם נגיעת הקנה ביין לנגיעת האדם בקנה, ש"ך ס"ק נ"ז:[ה] [שו"ע סעיף יא] וישכשך אפילו בפיו. קאי גם על נגע בידו, ועיין ש"ך כאן ס"ק כ'. ושכשוך הכלי שבו יין, עיין ט"ז ס"ק ט"ו סימן זה וש"ך סימן קכ"ה ס"ק י"ט:[ו] [שם] או שמצץ במינקת. והשותה בקנה חלול או מוציא ביד במינקת קטן, עיין ט"ז לקמן ס"ק ל"ב:[ז] [ש"ך ס"ק כב] מצדד בחבית כו' דאם לא כן אפילו לא העלה. עיין ש"ך ס"ק נ"ז:[ח] [שו"ע סעיף יא] למצוץ מחוטם זה. ר"ל, למשוך יין שמעצמו בא אל הקנים:סעיף יד[ט] [שו"ע סעיף יד] וכן

82

דרכי תשובה סימן קכה

 הקילוח עב יותר מנקב פי החבית ולכן החזיק אצבעו שם ברפיון שיצא קלוח דק וכתב להתיר דנוגע בקילוח אינו כנוגע בכל היין למאן דלית לי' ניצוק חיבור ואף למאן דאית לי' ניצוק חיבור ס"ל דוקא כשהקלוח יורד לחבית ואח"כ נגע בקילוח משא"כ כאן שבשעה שהוציא אצבעו מחבית הראשון שם אצבעו במינקת למטה ואז לא הי' עדיין נגד החבית הב' ובשעת קילוח אל חבית הב' אין כאן מגע חדש רק מחמת הרפיון יורד הקילוח על אצבעו לכ"ע לא נחשב נוגע בכלו רק ניצוק ויש להתיר ע"י ס' נגד היין שבמינקת בפרט בקילוח קטן באיסורא לגו התירא וכתב שם שגם על היין

83

דרכי תשובה סימן קכט

 שלא בכונה דמתירין בזה"ז בהפ"מ כו' עיי"ש:(עו) כמו שנתבאר לעיל. עבאה"ט מ"ש מהש"ך ועי' בס' דברי יוסף חלק ג' סי' תתפ"ה וביין המשמח ס"ק מ"ב מ"ש בדברי הש"ך בזה ובמ"ש בזה לדינא עיי"ש באריכות ועי' בס' שבילי דוד לעיל סי' קכ"ח אות ח' דגם אם יש חשש שהוציא במינקת דאף שהדרך כשמוציאין המינקת נוגע באצבעו למטה לסתום קצה המינקת ונוגע ביין היורד למטה אין לאסור דעכ"פ אין בזה רק ניצוק עיי"ש:

84

דרכי תשובה סימן קלא

 במקום המגופה ע"כ מהני חב"ח אבל בחביות של עץ שלנו דאפשר להוציא מהם הרבה במקום החשוקים כאשר באמת החמירו הרבה מהאחרונים שלא לשלוח כ"א הוא מלובש בשק ואמנם מה שנהגו להקל בזה היינו ביינו של ישראל דמירתת הגוי משא"כ במטהר יינם של גוי דלא מירתת יש לחוש שהוציא בין החשוקים במינקת ונגע היינו בפיו או שמא נגע בקלוח ואף שיש בזה צדדי קולא מ"מ היינו בדיעבד אבל לקנות מהם לכתחלה פשיטא דאסור ואף באם קנו ועוברים על דברי חז"ל שמיחו בידם הו"ל לאחר מעשה כלכתחלה וכו' עכ"ל:(יח) אבל לא בשתייה. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דמ"מ בהפ"מ אפשר דיש להתיר בשתי'

85

דרכי תשובה סימן קלד

 איסור לכתחלה ודינו כמו שנתבאר לעיל סי' צ"ט סעי' ה'. יין המשמח סוף ס"ק ד' וה"פ:(ג) ראשון ראשון בטל. עבאה"ט מ"ש מהש"ך דאל"כ חוזר וניעור ונאסר ועי' מזה בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ל"א (בד"ה אנכי הפעוט) ועי' בלב"ש בחידושי דינים סעיף ע"ב ובביאורו ס"ק קע"ט שכ' דאם מילא במינקת מחבית של סתם יינם לחבית יין כשר כמה פעמים עד שאין ששים בכל החבית נגד כל מה שעירה דאז כל היין בודאי אסור כמ"ש הש"ך דאמרינן חוזר וניעור כיון שאין ששים מ"מ היכא שיש עוד צד להקל בגוף האיסור כגון שאותו חבית שמילא ממנו יש בו איזה צד להתירו בשתי'

86

דרכי תשובה סימן קפז

 סימן א' ו' ח' וסי' פ"ה ע"ש ובמהדורא תניינא ח"ב סימן ל"ב וח"ד סי' א' עיי"ש]:(פ) [ענין. עפת"ש סק"ל מ"ש בענין גיד הזהב גאלדענ"ע אדע"ר ועיי' בשו"ת תפארת צבי סי' ל' בדין מניקה שמצאה כתם אי תולה במה שעלולה לצאת ממנה דם מגיד הזהב והעלה להתיר לתלות בזה במינקת ואם רואה הרבה דמי הגיד זהב כמו דם נדות נראה דאף באינה מניקה תולין להקל ע"ש ועיי' בשו"ת רבינו חיים כהן ראפפורט ז"ל סי' ל"א ועיי' בשו"ת שמש צדקה חיו"ד סי' כ"ב בענין הכתמים שבאים לאשה שיש לה כאב בחוט השדרה ובענין עדות הרופאים וחקירות בחכמת הנתוח ורפואה בזה עיי"ש

87

דרכי תשובה סימן קצא

 תשו' הגאון מו"ה שמואל זיינוויל ז"ל אבד"ק וואלשטיין והעלה וכ' שתעשה בדיקת מהרי"ו ואם תמצא טהורה אז תבדוק באותו מקום שיש לה הכאב ואם תהי' טהורה בכל המקומות רק באותו מקום נחכים לה להתירה ובצירוף ההיתר שהיא מעוברת ומסולקת דמים עיי"ש ועיי' בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' ח"א סי' רפ"א במינקת שמוצאת אחר הטלת מ"ר כמו מי שריית בשר והתירה ע"י בדיקת מהרי"ו ומהרי"ל בצירוף ההיתר שהיא מינקת ובחזקת מסולקת דמים ע"ש]:(לג) בפנים. בעומק בכל מה שתוכל ש"ע התניא מהמהרי"ו:(לד) והכי נהוג. וגם בזמנינו סמכינן אבדיקה זו ואעפ"י דבעלמא בדוכתא טובא במידי דצריך בדיקה אמרינן דאין אנו בקיאין

88

חלקת מחוקק סימן יג

 חלקת מחוקק סימן יג(א) שלא יכנוס עמה בבית. עיין ב"י שכתב בסימן זה ס"ק א' שישבע המשדך שלא יכנוס בבית המשודכת עד סוף הזמן כדי לא יבואו לידי תקלה וכן הדין במינקת כמו שכתבתי לקמן ס"ק ט' ועיין בב"י:(ב) יבמה שמת היבם. עיין לקמן סי' קס"ד סעיף א' שבשני יבמין מותרו' להתייבם לשני תוך צ' למיתתו של א':(ג) צריכה להמתין אחר גירושי שמעון. הטעם כ' הרא"ש בתשובה הובאה בטור ס"ס זה דלא חלקו חכמים בהבחנה אף במקום דודאי לא נתעברה ממנו ג"כ אין ידוע לרבים שנתעברה מראובן ולא דמי למחזיר גרושתו:(ד) שהיו נשואות לבעלי' בגיותן. לא

89

ט"ז יורה דעה סימן קכד

 לא שכיח כלל ואין כל אדם יודע אותה חכמה עכ"ל ולפ"ז בגליל ששכיח מינקת כפופה ודאי יש לאסור ומ"מ למדנו כאן שאין איסור אם שותה דרך קנה חלול ובאמת דבר זה שנוי במחלוקת כי איתא בגמרא פרק ר"י (דף נ"ח) עובד כוכבים אגרדימום פי' ממונה מן המלך על המדות שקדח במינקת פרש"י קנה חלול והעלה היין לפיו ואמרינן שם דאסור בהנאה כל שיודע שהוא יין וכתב הרא"ש שם דמשמע מתוס' שטפת היין שהיתה בפיו אוסרת הכל בכל שהוא כו' משמע שאינו אסור רק מכח תערובות ממילא לדידן דקי"ל בסי' קל"ד דסתם יינם בטל בס' מותר בנדון דלעיל וכן משמע מדברי

90

יד אפרים יורה דעה סימן קכה

 ולכן החזיק אצבעו שם ברפיון שיצא קלוח דק. וכתב להתיר, דנוגע בקלוח אינו כנוגע בכל היין למאן (דאית) [דלית] ליה ניצוק חיבור, ואף למאן (דלית) [דאית] ליה ניצוק חיבור סבירא ליה דוקא כשהקילוח יורד לחבית ואחר כך נגע בקילוח, מה שאין כן כאן שבשעה שהוציא אצבעו מחבית הראשון שם אצבעו במינקת למטה ואז לא היה עדיין נגד החבית השניה, ובשעת קילוח לחבית השניה אין כאן מגע חדש, רק מחמת הרפיון יורד הקילוח על אצבעו, לכולי עלמא לא נחשב נוגע בכולו רק ניצוק, ויש להתיר על ידי ששים נגד היין שבמינקת, בפרט בקילוח קטן באיסורא לגו היתירא. ועיין שם שגם על

1234567891011121314151617181920