במינקת

במינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 336 מקורות עבור במינקת. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

משרת משה (נבר) הלכות גירושין פרק יא

 הביא המשנה דסוטה, או הברייתא המובא פרק אע"פ, וניישב הכל, הנה לעיל דף ל"ו קאמר רבא ר' אליעזר ור' מאיר אמרו דבר אחר ר"א הא דאמרן, ר"ל דס"ל דביבם ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה אף אינו של קיימא יוציא, ור"מ דאמר דמינקת יוציא ולא יחזיר עולמית ועיי"ש, והנה צריך להבין דהא במינקת גם רבנן ס"ל דיוציא, רק פליגי אם יחזיר עולמית, א"כ חמור הך דמינקת מהך דיבמתו בין לר"מ ובין לרבנן, ואיך הדבר מקושר, דלר"מ דס"ל לא יחזיר עולמית, קיל ביבמתו חד דרגא דיוציא ויחזיר, ולרבנן דס"ל גם במינקת יוציא ויחזיר ס"ל ביבמתו דלא יוציא רק יפרוש, ומאין הפשיטות דבחד דרגא

62

משרת משה (נבר) הלכות מאכלות אסורות פרק יב

 א"כ צ"ע מדוע פסק דלא כרב אשי וצריכין אנו לומר כהר"ן שהביא בשם הרמב"ן.הלכה יד[יד - טו] הקשה הכסף משנה למה אמר שבא היין מכחו לימא שטיפה שבפיו אוסר הכל כמו שכתב הר"ן ונראה דהנה הט"ז בסי' קכ"ד הביא דברי הר"ן והטור במינקת לאסור הכל מפני שכל היין נעשה בסיס שוב הביא דברי התוס' והנמשכים אחריהם להתיר ומנה הרמב"ם בכללן דלא אסרו אלא מפני תערובות הטיפה ולא משום בסיס יעו"ש ובאמת הר"ן הביא ראיה לדבריו אך בתוספתא קתני מפורש דאגרדמים מפני שטיפת היין נאסרת ואוסרת הכל וקשיא על הר"ן מתוספתא הנ"ל. אמנם נראה דבתוספתא קתני שטעם מן הכוס או

63

נתיב מאיר הלכות סוטה פרק ב

 מעון וכן לרבנן אמאי שותה והרי אינו מנוקה מעון ובה' ט. כתב רבינו עבר ונשא מעוברת חבירו ומינקת חבירו ה"ז שותה שאין כאן עבירה ואמאי מי גרע מבא על ארוסתו בבית חמיו זאת היא כוונת השגת הראב"ד לפי ביאור המ"ל ונ"ל כי שיטת רבינו היא כך דיש לחקור האיסור דרבנן במינקת חבירו ומעוברת וכו' איך הוא אי האיסור היה על הנשואין לחוד משום ביאה אבל לא על הביאה בפ"ע משום דלא היו צריכין לגזור על הביאה בפ"ע או"ד דהאיסור היה גם על הביאה ובז"נ דשיטת רבינו דהאיסור דרבנן היה על הנשואין ולא על הביאה בפ"ע וכו' וכיון שהאיסור היה הנשואין

64

צפנת פענח הלכות מאכלות אסורות פרק יב

 צפנת פענח הלכות מאכלות אסורות פרק יבהלכה א[א] כיצד כו' שדרכן לנסך כו'. עי' לקמן בהל' י"ג נראה מדברי רבינו דס"ל כהך מ"ד דאמר בירושלמי כאן פ"ד ה"ח דאין עושה יי"נ בפיו ע"ש ועי' כאן ד' נ"ח ע"א גבי הך שקדח במינקת וע"ש בתוס' ד"ה איקלע והאיסור בהיין הוא רק מחמת כחו ואז רק אם נתכוין ליין עי' לקמן בהל' ו' אבל שכשך עושה אף אם לא ידע שזה יין רק נתכוין ליין וזהו הך דדף נ"ז ע"ב ולקמן בהל' ז' ועי' בהך דכריתות ד' י"ט ע"ב אם היה צריך לדבר וחיפש אחריו ועשה דבר אף שסבר שזה

65

קרית ספר הלכות טומאת מת פרק כב

 והרב ז"ל פי' דמינקת זו היא של חרס כמו שפירש גם כן בפי' המשנה וכיון שהיא חלולה ומונחת צדה אחת תוך החבית חשיבא כלי שיש לו בית קבול ונכנסת טומאה לתוכו דרך פיו שבחוץ אף על פי שהוא עקום אבל אין טומאה נכנסת לחבית שהנקב של חבית הרי הוא סתום במינקת ולא חשיב השתא האי נקב של מינקת אלא להכניס הטומאה למינקת בלבד כן נראה לישב דברי הרב ז"ל במה שהשיג עליו הראב"ד ז"ל. חבית שניקבה וסתמוה שמרים הצילה כדתנן פ' עשירי בכלים. אגף חצי הנקב וסתם חציו הוי ספק דלא איפשיטא בעי' דרבא פרק הגוזל קמא סתם את הנקב

66

שם יוסף הלכות מאכלות אסורות פרק יב

 דלמה לא תירץ הלח"מ להשגת הראב"ד מה שאמרנו שכבר נשמר רבינו מזה והזכיר הישראל תחילה.גם הרשב"א הבין בפשיטות לדעת רבינו דס"ל דיש ניסוך בפה הביא דבריו מרן בפי"א הל' י"א יעו"ש, ותמהני למה לא הזכירו הלח"מ ז"ל.הלכה טו[טו] עכו"ם שמצץ היין מן החבית במינקת אסר כל היין שבה שכשיפסיק יחזור היין שהיה במינקת במציצתו ויפול לחבית ויאסור הכל. וא"ת הרי מדברי הרשב"א הביא דבריו מרן בפי"א הל' י"א יעו"ש מוכח דס"ל לרבינו דיש ניסוך בפה יעו"ש, וא"כ למה כתב רבינו ז"ל דכשיפסיק יחזור היין וכו' ויפול לחבית ויאסור, כנראה דקודם זה אינו אסור, והלא כיון שיש ניסוך

67

שמן המשחה הלכות אישות פרק א

 דאסור מן התורה דאי לא לא היו אוסרים אלא בבית אחד דוקא ומ"ש בשבויה הוא משום מעלה שעשו בכהונה וכמ"ש בשיטת רב בצלאל מלקוטי הגאונים למה שהחמירו באשת כהן טפי מגרושת ישראל אפילו לאחר שנשאת משום דמעלה יתירה עשו ביוחסין זה נראה סברת רבינו ועיין להריב"ש בסי' ש"ס דס"ל דאפילו במינקת חבירו דאיסורו מדרבנן עשו הרחקה ועיין בפר"ח בהלכות גטין בסי' קי"ט ובזקן שמואל דף כ' ולהרב משנה למלך ז"ל באיסורי ביאה פרק כ"ב הלכה י"ז דף ע"ה ע"ג במ"ש דלדעת ר"י מותר לדור אפילו בחצר אחת ובפר"ח יו"ד סי' כ"ט ס"ק א'.

68

טור יורה דעה הלכות יין נסך סימן קכד

 שאסור בהנאה ויש שמותר בהנאה ואסור בשתייה ויש שמותר אפילו בשתייה כיצד מגעו בכוונה שכיון ליגע ביין יב)ואינו עוסק בדבר אחר לא שנא נגע בידו או בד"א שבידו אסור בהנאה יג)אפילו בשכשוך בעלמא ששכשך בו ולא יצק ממנו כלום יד)ואפי' בפיו כגון ששתה ממנו טו)או שמצץ במינקת שבחבית והעלהו לפיו כל היין אסור בהנאה מ"מ כלי טז)שיש לו חוטמים כמו שיש לכלי שנוטלים ממנו לידים ויש בו יין יכול ישראל למצוץ מחוטם זה ונכרי מחוטם זה כאחד ד]ובלבד שיפסוק הישראל קודם שיפסוק הנכרי ה]יז)לפיכך נכרי שנכנס לחנות ישראל ושאל יש כאן יין

69

בית יוסף יורה דעה סימן קכד

 שום דבר ביין והכניס ידו והוציאו וכו' ונראה לי דיש ליישב דברי רש"י שכתב דאי אפשר לשמרו שלא ישכשך ואע"פ שאנו אוחזים ידו היינו לומר דאי אפשר לשמרו מלשכשך שכשוך גדול יותר ממה שצריך לשכשך להוציא ידו:יא (ב) ומ"ש ואפילו בפיו כגון ששתה ממנו או שמצץ במינקת וכו'. בפרק רבי ישמעאל (נח.) אגרדמים גוי שקדח במינקת והעלה או שטעם מן הכוס והחזירו לחבית זה היה מעשה ואסרו ואסיקנא דאסרו בהנאה קאמר וכתב הרא"ש (סי' ח) דפלוגתא היא בירושלמי (ע"ז פ"ד ה"ח) אם גוי עושה יין נסך בפיו דאיכא מאן דאמר דהחזירו לחבית אסור בשהחזירו גוי היא אבל החזירו ישראל

70

פרישה יורה דעה סימן קכד

 בביאורו לטור) וכן כתב ב"י. והוא דוחק לומר שרבינו יכתוב תחילת דבריו דינו אליבא דהרמב"ם והיה נראה לומר דשאני הכא דלא נגע בתוך היין אלא חוצה לו נגע בכלי והגביהו דבכהאי גוונא נראה דגם הר"ן סבירא ליה דבעי שכשוך דוקא:(יד) ואפילו בפיו כגון ששתה ממנו או שמצץ במינקת שבחבית. ז"ל הגמרא בפרק רבי ישמעאל אגרדמים נכרי (פירוש אדם הממונה לשמור המידות במצות המלך שלא ישקרו וטועם היין. עד כאן המגיה) שקדח במינקת והעלה או שטעם מן הכוס והחזירו לחבית זה היה מעשה ואסרו ואסיקנא דאסרו בהנאה וכתב הר"ן דלדידן דקיימא לן דסתם יינם שנתערב ביין ימכר לנכרי חוץ מדמי

1234567891011121314151617181920