במינקת

במינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 336 מקורות עבור במינקת. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

ביאור חדש מספיק הלכות מאכלות אסורות פרק יב

 קנישקנין דאית' שם אמר מ"ז ברי' דר"נ קנישקנין שרי וה"מ דקדים ופסק ישראל אבל קדם ופסק העכו"ם לא ע"כ. כתב הלח"מ ומ"ש רבינו ויאסור בו שהרי בא היין מכחו, קשה דלמה לי טעמא דבא מכחו תיפוק לי' משום ניסוך דהא נסכו בפיו, לכך נ"ל דרבינו סובר דאין ניסוך בפה דקדח במינקת וטעם מן הניסוך לאו משום ניסוך הוא אלא משום כחו, ובהשגות א"א אני אומר והוא שהתחיל למשוך ע"כ, ודבריו צריכין ביאור, ונ"ל דלהראב"ד ז"ל קשיא לי' בהך דקנישקנין דליתסר מטעם ניצוק, ותירץ הוא ז"ל דכי אמרינן ניצוק הוי חיבור ה"מ מאי דאתי בההוא פתחא או בההוא ברזא, אבל בהאי

52

בן ידיד הלכות עבודה זרה פרק ט

 לא תני ברשות גבי מילדת משום דלא איצטריך ועיין בתוס' ובתוס' יו"ט בפ' אין מעמידין וכן רבינו הכא לא ביאר דתילד ברשותה. ועוד דהטעם בשניהם הוא משום שמא יהרגנו וכבר הביא שם בה"ז דאסור ליהודי להתיחד עם הכותיה מפני שהם חשודים על שפיכות דמים עי"ש. והשתא אין צורך לבאר עוד במינקת ומילדת שיהיה ברשותה דכבר השמיענו שלא יתיחד עמו שמא יהרגנו דזהו עיקר הדין וברור ודוק.

53

יד המלך (פאלומבו) הלכות גירושין פרק יא

 ופסקה הש"ע סימן י"ג נתעברה מראובן ושניהם מודים ונתקדשה לשמעון וגירשה ורוצה לינשא לראובן צריכה להמתין צ' יום ות"ל דבעיא המתנה כל ימי עבורה וכל ימי מניקתה א"ו דלא חיישינן ועוד יש לצרף סברת הרב מרדכי מטורמוסא דס"ל דמנקת בזנות לא גזרו רבנן ואף שמהרשד"ם בא"ה סימן קל"ז ס"ל דדוקא במינקת לא גזרו אבל במעוברת דזנות גזרו. לע"ד דבריו תמוהים דהא אמרינן בגמרא דסתם מעוברת למניקה עומדת ועיקר הגזרה היא משום מנקת וכיון דבמנקת ליכא למיגזר אף משום מעוברת לית לן בה:

54

לבב דוד הלכות גירושין פרק יא

 ועבדינן כרב אחא ורפרם במלתא דלא הזכירו בפירוש.הלכה כה[כה] וכן גזרו חכמים שלא ישא אדם מעוברת חברו וכו'. כתב הרב המגיד וכן נראה מן הגמרא דמניקה דומיא דמעוברת ע"כ, פירוש לפי דברי רבינו דנקט טעמא דשמא יזיק הולד ליכא חילוק בין אלמנה לגרושה וא"כ גם במינקת דומיא דמעוברת, דודאי דלפי דברי רבינו דלא הדר הש"ס מטעמא קמא וכמו שכתב מרן בכ"מ, או שהיתה לו גירסא אחרת וכמו שכתב הלח"מ ז"ל, וכיון שכן לא ידעתי מאי קא מקשה הלח"מ על הרה"מ וז"ל דהא בגמרא אמרו סתם מעוברת למניקה קיימא א"כ מי שאמר במניקה דאם נתגרשה הוא ישתדל בבנו ה"ה

55

לחם אבירים הלכות מאכלות אסורות פרק יב

 דאם ידע שהוא חמרא מודה דאסור אף בהנאה וכן מוכח מדברי רבינו בהל' ו' דדוקא שלא בכוונה מותר אבל אם יודע שהוא יין פסקינן בזה כהמ"ד דאוסר אף בהנאה, אחר זמן רב מצאתי בהגהות מיימוני שהביא ראיה זו. ועוד יש להביא ראיה מדאיתא בהלכה ט"ו עכו"ם שמצץ היין מן החבית במינקת אסר כל היין שבה ע"כ. ובזה על כרחך צ"ל דאסור אף בהנאה כמבואר שם בגמרא (דף נ"ח) ואע"ג דלא בא היין לתוך פיו וכל האיסור הוא רק משום כחו כמבואר בכ"מ שם א"כ מוכח דרבינו סבירא ליה דכחו בכוונה אסור אף בהנאה, ועוד מדפסיק בהל' ט' דאם זרק שלא

56

מעשי למלך הלכות בית הבחירה פרק ב

 בט"ו חדשים או בכ"א חדשים שריא דלא מיעכר חלבה אלא עד ג"ח לכן אי פסקה חלבה שריא להנשא בט"ו חודש אליבא דב"ה ורב ושמואל אייריא באלמנה שמשועבדת לבעלה שפיר אין חילוק דאפי' פסק מלינק לא פקע שיעבודה ואיכא משום מערופיא של חבירו א"כ א"י להפקיע עצמה:והנה הא ניחא במינקת חבירו אבל בירושלמי הא איתא דגם מעוברת חבירו לא ישא מקרא דבשדי יתומים לא תבוא ויקשה א"כ הא דאיתא בפ' החולץ דלא ישא אשה עד שעברו עלי' ג"ח משום איסור מעוברת חבירו ויקשה אמאי לא יהא רשאי לישא אותה מיד דהא קודם מ' יום הוה הולד מיא בעלמא א"כ היכיא

57

מראה הנוגה הלכות גירושין פרק יא

 בגט מיניה וכמו שכתבו התוס' בפ' החולץ דף ל"ו ע"ב ד"ה ולא וכו' בשם השאלתות וז"ל ובשאלתות דרב אחאי פ' וירא כתב גבי מעוברת ומינקת חבירו דהיכא דעבר וקדיש מפקעא לה בגט מיניה עכ"ד.והנה אף שמצאנו ראינו כתוב במרדכי פרק החולץ כי בא מעשה לפני הרב מרדכי מטורמוהא במינקת שנתעברה לזנות שהתירה ואמר שאינה צריכה להמתין כ"ד חדשים לפי שאין לה מי שיכפינה להניק עכ"ד וכתב הכנסת הגדולה שם בהגהת ב"י אות ל"ג דהכי ס"ל נמי למהר"ם אלשקר בתשובות סי' י"ב ושהביא ראיה לדבריו יעו"ש וא"כ הכא בנדון דידן נמי כיון דהיא הרה לזנונים נראה לכאורה דהיא מותרת לבעלה

58

מרכבת המשנה (חעלמא) הלכות אישות פרק כא

 ליה טפי וכו' וליכא לפרש בנה מבעלה זה דכהאי גוונא ודאי שרי וכמ"ש רבינו בסמוך הי"ב ילדה תאומים אין כופין אותה וכו' אלמא דאם רוצית להניק שניהם מותרת ואין בזה משום פיקוח נפש וכן ליכא לפרש בנה מאיש אחר דהא קי"ל לא ישא אדם מינקת חברו אלא בהכרח מיירי הברייתא במינקת בשכר שהבעל נוטל דמעשה ידיה לבעלה הילכך אסורה להניק לא בנה ולא בן חברתה וכמ"ש הר"א ומינה דדוקא נקיט בברייתא הכי במניקה בן חברו אבל במיניקה בן בעלה אין הדין כן ושפיר מניקה בנה כשילדה תאומים ודוקא בבן חברו יכול לעכב כדלקמן הי"ב וכן מציעתא פסקו לה קימעא אוכלת

59

מרכבת המשנה (חעלמא) הלכות טומאת מת פרק כב

 ועלייה בארובה ונאמרה ונשנית פ"ט דכלים מ"ב לענין חבית המוקף צמיד פתיל (ואולם מדנקיט חבית בתוכה משמע קצת כפי' רבנו) ולדרך הראב"ד אורחא דמלתא נקיט דדרך מינקת להיות תוך החבית וה"ה שאר כלי שטף ועיין חגיגה דף כ"ב דא"ר יהושע בושני מדבריכם וכו' (והנה בערוך ערך מניקת משמע נמי דמוקים במינקת כלי חרס וכדרך רבנו עיי"ש).ולקושיית הראב"ד דאי ס"ד במינקת של חרס וראשו אחד פתוח לחוץ א"כ נהפוך הוא דהמינקת טהורה דהו"ל כלי חרס שאין לו בית קבול ואדרבה החבית טמאה שטומאה נכנסת לו דרך פתח המינקת כדין נקב הבא בידי אדם שבפרקין ה"ו. בכל זה הראב"ד לשטתו דמפרש

60

מרכבת המשנה (חעלמא) הלכות מאכלות אסורות פרק טז

 היה מוציאו. וי"ל דהתם הפיצוע כדי לבטל איסור וחשיב מבטל איסור לכתחלה משא"כ הכא מלקט כדרכו והביטול בא מאליו ושפיר חשיב כעין שוגג:הלכה כח[כח] אבל אם עירה וכו'. עיין השגות וכוונתו דבע"ז דף נ"ח אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא וכו' מתני' דאגרדמים נכרי שקדח במינקת והעלה או שטעם מן הכוס והחזירו לחבית והיה מעשה ואסרוה בהנאה וסובר הראב"ד שהיין נאסר במגע פיו ונמצא כשמחזיר מן המינקת הו"ל כמערה מצרצור קטן ואפ"ה אסור בהנאה ומשו"ה סובר הר"א דלית הלכתא כרב יצחק בר יוסף דאיתותב מברייתא דאגרדמים דהשתא בסתם יינם נאסר בהנאה כשמערה מצרצור קטן כ"ש ביין נסך ממש עיין תמים

1234567891011121314151617181920