במינקת

במינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 336 מקורות עבור במינקת. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

ספר התרומה הלכות יין נסך סימן קסח

 שהו אבל אנן ק"ל כר"י כדאיתא פרק קמא דביצה רב ור"י הלכה כר"י ובפ' מי שהוציאוהו אמרי' שמואל ור"י הלכה כר"י וגם פרק גיד הנשה אמר רבא אסור רבנן בטעמא אסור רבנן בס' מין במינו בס' אלמא אין הלכה כרב ושמואל. ועל פי' ר"ת קשה דאמרי' לקמן אגרדמים עכו"ם שקדח במינקת והעלה פי' עכו"ם הרגיל לנסות יין אם טוב אם לאו קרוי אגרדמים וקדח ונקב המגופה של חבית והיה שם קנה חלול הוא מנקת הנתונה בתוך פי החבית ומצץ דרך הקנה והעלה את היין דרך פיו זה היה מעשה ואסרו ומסיים בתוספתא מפני שטיפה אוסרת בכל שהו אלמא התם דלאו

32

חכמת אדם שער איסור והיתר כלל פב

 גדולה שדורכין בה ויש שם ברזא שמושכין משם יין צלול (דאי באין שם ברזא אין שם יין צלול ואפילו הדחה אין צריך ט"ז ס"ק י') והמשפך וכלי המדה והמינקת שקורין הייבער או ליווער (ט"ז ס"ק י"א) והמחץ והוא כלי שדולין מהבור לחבית כולן דינן כגת (ולפי מה שכתב הט"ז שם במינקת דכיון דמתאסף יין בעקמומיתו לא תועיל הדחה צריך עיון דאם כן הגעלה נמי לא תהני דבדבר שהוא בעין לא מהני הגעלה) (סעיף ד'):ה הקורה שעוצרין בו הענבים ונוגעות בהן והדפין שמשימין על העביט (פירוש כלי גדול) סגי ליה בהדחה (סעיף ה'):ו העקלים (פירוש כמין קופות) מסורגות כמצודה

33

חכמת אדם שער בית הנשים כלל קיג

 ימים מצאה בו כתם יכולה לתלות שבא עליה מעלמא לאחר שלושה ימים אם היא בדקה את עצמה (סעיף מ"ד וש"ך ס"ק נ"א סדרי טהרה ס"ק ע"ד):מא לבשה חלוק קודם שהיתה מעוברת ואחר שנתעברה לבשתו בלא בדיקה ומצאה עליו כתם תולה שהכתם היה בו קודם שנתעברה וכן במינקת או זקנה תולה בעצמה בימים שלא היתה מינקת וזקנה אף על גב שגם אז באותן הימים היתה טהורה מכל מקום לא היתה בחזקת מסולקת מדמים ועכשיו היא בחזקת מסולקת מה שאין כן בסימן ל"ט כשאינה יודעת אם לבשה בימי נדתה אף על גב שהיא אשה שיש לה וסת מכל מקום אינה בחזקת

34

הנהגות ופסקים (הגרי"ח זוננפלד) ביאורים הלכות מאכלות אסורות

 כתב החכמת אדם (כלל מ' סוף סעי' י"ג) וזה לשונו, ומכל מקום לצורך חולי קצת נראה לי פשוט דיש להתיר אפילו אכל בשר בהמה לאחר שימתין שעה ויחטט שיניו לאחר ברכת המזון, עכ"ל. ופשיטא דהוא הדין ביולדת תוך ל' יום, אם צריכה לכך אף שמרגישה שהיא בריאה לגמרי, ואפשר דגם במינקת או מעוברת סגי בזה אם מרגישה שצריכה, כמו שהקילו בהן לענין תענית חוץ מט' באב5.ג. ואף דליכא חזירים אבל גמלים שכיחי טובא, ואיסור חלב עכו"ם הוא ככל איסורים דרבנן ואין לו שום היתר אף במקום שאין חלב ישראל [פרט ליולדות וחולים שיש בהם חשש שיבואו לידי פיקוח

35

יוסף אומץ חלק ב אופן הנהגתו עם בני ביתו

 הפועל, כי לא היו לו כעת מעות מצויות. חיים אולמא] [כתב בספר החסידים57, אם יש לאדם עבדים ושפחות או בני בית, אע"פ שאינם גונבים לו ואינם מקנתרים אותו אלא לאותן שבבית, מוטב לגרשן, שמבקשים נקמה על אותו שיש בידו למחות ואינו מוחה, או בידו לגרש ואינו מגרש. אבל במינקת לא יוכל לגרש כשהבן מכיר את מניקתו (כת"י א' וב')].

36

ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רפט - סדר סעודת שחרית של שבת

 לו לאכול א"צ לקדש, ולא דמי לנשים דמבואר בפמ"ג דכשהתפללו איזה תפלה מחוייבים לקדש, והוי לדידהו כלאחר תפלה, משא"כ בחולה שצריך לאכול, כיון דמחוייב להתפלל לא חל עליו חובת קידוש קודם התפלה. נמצא, דנשים דינן כאנשים בזה. גם טעם הבית מנוחה לא שייך כאן, שהוא לשם אכילה ולא לרפואה. אא"כ במינקת החלשה מאד. אולם לפמ"ש העיקרי הד"ט עפ"ד הרמ"ז שאפשר לאכול קודם מוסף [אחר שחרית] בלי קידוש. ע"ש. יש למצוא טעם להני נשי שלפ"ד הגאון שואל ומשיב, נשים חייבות להתפלל מוסף. וחלק על דברי הצל"ח שפטרם מזה. וכמו שכתב בכף החיים (סימן רפו סק"ז). ושכן המנהג שהנשים מתפללות מוסף. ע"ש.

37

ילקוט יוסף שבת א הוספות - הערות סימן רעג - דין קידוש במקום סעודה

 מקידוש. [אלא שכתב שאין זה ענין לנשים, דחשיב כלאחר תפלה לדידהו אם התפללו קצת כהפמ"ג. ע"ש]. ועוד שלטעמו משום דבחולה נמי לא פלוג רבנן ודינו כשאר אנשים, י"ל דבנשים לא שייך זה, שנשים עם בפני עצמן הן. גם טעם הבית מנוחה לא שייך כאן דהוא לשם אכילה ולא לרפואה אא"כ במינקת וכיו"ב שהיא חלושה מאד. ומ"מ נראה דאין להחמיר כולי האי עכ"פ בנשים שלמודות להתפלל בכל יום תפלת שחרית, ורשאיות לשתות תה או קפה קודם שיתפללו, שהרי לדעת הראב"ד הר"ן והמאירי מותר לטעום קודם קידוש של יום, וגם יש לצרף סברת המהר"ם חלאווה שנשים פטורות לגמרי מקידוש של יום, ועוד,

38

ילקוט יוסף שבת ד הוספות - הערות סימן של - דין יולדת בשבת

 מזון אחר. ע"ש. וכן עיקר.ו) מינקת הסובלת מריבוי חלב אם מותר לה לשאוב חלב בשבתראה בספר, ילקוט יוסף שבת כרך ד' (עמוד קיט). ע"ש. ובשו"ת יביע אומר חלק ט' (סימן קח אות קפ) הביא מה שכתב באור לציון חלק ב' (עמוד רסב אות כד), במינקת שסובלת מעודף חלב, ויש לה צער מריבוי החלב שבדדיה, שמותר לה לשאוב החלב על ידי משאבה המיועדת לכך, ובלבד שתשפוך אח"כ את החלב לאיבוד. וזאת בהסתמך על דברי האבני נזר (חאו"ח סי' מז) שכתב כן. [וע"ע בשו"ת אבני נזר חאו"ח סי' קנ אות ו]. ולמד כן מדברי האו"ז שכתב דהוי כדין כבשים שסחטם

39

ילקוט יוסף דיני חינוך קטן הערות מהלכות בשר בחלב

 אין מעמידין), יש לומר דלא גזרו אלא בגדול, אבל בקטן אוקמוהו אדינא דאורייתא ושרי. ור"ח וקצת מפרשים סבירא להו דאף לקטן גזרו, שלא התירו מינקת אלא במקום שלא מצאו מינקת ישראלית. והרשב"א ואחרים מקילין בדבר, וכמו שכתבו הר"ן (בריש פרק אין מעמידין) והנימוקי יוסף. ודבריהם נראין. וכן עמא דבר להקל במינקת נכרית. אבל חלב נכרית לגדול אף אם פירש בכלי ליכא מאן דשרי, ובודאי אסור כדכתיבנא. עכ"ל.ומבואר דסבירא ליה דלקטן ליכא איסור, וסבירא ליה כהרשב"א והר"ן ונימוקי יוסף וכתב, שדבריהם נראין, ושכן עמא דבר. אלא דבאות כ"ו שם כתב, על מה שכתב הפרי חדש דרוב הבנים יוצאים לתרבות רעה

40

ילקוט יוסף דינים לאשה ולבת הערות פרק יח - מהלכות קידוש

 מקידוש. [אלא שכתב שאין זה ענין לנשים, דחשיב כלאחר תפלה לדידהו אם התפללו קצת כהפמ"ג. ע"ש]. ועוד שלטעמו משום דבחולה נמי לא פלוג רבנן ודינו כשאר אנשים, י"ל דבנשים לא שייך זה, שנשים עם בפני עצמן הן. גם טעם הבית מנוחה לא שייך כאן דהוא לשם אכילה ולא לרפואה אא"כ במינקת וכיו"ב שהיא חלושה מאד. ומ"מ נראה דאין להחמיר כולי האי עכ"פ בנשים שלמודות להתפלל בכל יום תפלת שחרית, ורשאיות לשתות תה או קפה קודם שיתפללו, שהרי לדעת הראב"ד הר"ן והמאירי מותר לטעום קודם קידוש של יום, וגם יש לצרף סברת המהר"ם חלאווה שנשים פטורות לגמרי מקידוש של יום, ועוד,

1234567891011121314151617181920