במינקת

במינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 336 מקורות עבור במינקת. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

ספר אור זרוע חלק ב - הלכות יום הכיפורים סימן רעט

 מינה שבתי אוצר פרי להפקיע שערים כי זה סימן אחר שהודיעוהו שהיום יום הכיפורים ואעפ"כ לא פסק תאותו ואע"ג דתנינן במתני' ובברייתא דמפני הסכנה מאכילין אות' דבר איסור ובפ' חרש קיי"ל דאפי' שלא בסכנה קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין עליו להפרישו אפ"ה צריכים להזהר שלא יאכל האיסור וצריכים להזהר במינקת עכו"ם שלא תאכיל לתינוק בשר חזיר מפני שמה שאוכל בקטנותו מפעפע בו בזקנותו ומוציאו לתרבות רעה כההיא דירושלמי דחגיגה פ' א"ר דמסיק גבי אחר וכל הדא ממאן ליה פי' מה גרם לו כ"ז שיצא לתרבות רעה ומפרש התם מה גרם לו ויש אומרים אמו כשהיתה מעוברת היתה עוברת לפני

22

ספר אור זרוע חלק ד פסקי עבודה זרה סימן קסא

 ולפתיחת חבית שלה נמי דחייש לה רשב"ג לא קיימא לן כוותיה דהאי זיופא דטירחא ואנן קבעינן באין מעמידין הילכתא כר' אליעזר דלא חייש לזיופא דחותם אחד האידנא אמאי לא מנחינן חביות סתומות בי גוים. משום שיבא נקב דק מאד שהוא במגופת חבית להיות ריח היין יוצא ויש לחוש שמא יקדח במינקת ויטעום מן היין עכ"ל. הא למדת דהלכה כר' אליעזר דלא חייש לזיופא דחותם אחד. והא דאמ' רב בשילהי פרקין בחותם אחד אסור חבי"ת: חלב, בשר, יין, תכלת. והכא פסיק כר' אליעזר דשרי בחותם אחד. אומר ר"ת זצ"ל דההיא בישראל חשוד דגרע טפי דכולה שמעתא דהתם בישראל חשוד קא מיירי.

23

ספר אור זרוע חלק ד פסקי עבודה זרה סימן רפא

 אבל גוים שבזמן הזה היה אומר רבינו שמואל זצ"ל שהם כעין תינוק שאינו יודע בטיב ע"ז ומשמשיה ולא מיתסר בהנאה אלא בשתיה. לפי מה שפסק ר"ת זצ"ל דפסק סתם יינן בששים עכ"ל. ואע"פ שחלק על ר"ת זצ"ל דפסק סתם יינן בששים מ"מ הרי כתב דלדידן בששים. וההיא דתניא בתוספתא קדד במינקת ונפלה ממנה טיפה אסור בכל שהו מפני שטעם של יין אסור ואוסר בכל שהו. אומר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דההיא ר' יהוד' היא דאמר מין במינו במשהו אפי' בשאר איסורין:[שם ע"א] כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן המערה יין נסך מחבית לבור אפילו כל היום ראשון

24

ספר חסידים (מרגליות) סימן קפט

 הרב ואת התלמידים חביריו מוטב לגרש את האחד לתקנת האחרים הטובים שנ' (משלי כ"ב י') גרש לץ ויצא מדון וכן לענין עבדים ושפחות אע"פ שאינו גונב לו ואינו מקנטר אותו אלא לאותן שבבית מוטב לגרשו שמבקשים נקמה על אותו שיש [בידו] למחות ואינו מוחה או בידו לגרש ואינו מגרש. אבל במינקת לא יוכל לגרש כשהתנוק מכיר את מניקתו. ואם יש לו לאדם בנים ואחד בעל מחלוקת או שירא פן יחטיא אחיו מוטב שידחה את הרשע בשתי ידים ואל יאמר והלא אמרו חכמים תהא דוחה בשמאל ומקרב בימין במקום שחב לאחרים יותר יבא לרעה אם לא ידיחוהו שהרי דוד לפי שקרב

25

ספר כלבו סימן צו

 מקל, וכן כתב הר"ז בתשובה שאלה וז"ל כך שמעתי כל שיש לך להקל בערוב ובנצוק הקל, וכתב החכם ר' משה ברב יצחק ז"ל סברא דנפשיה דאין נצוק חבור אפילו לרב הונא אלא בנקב רחב כשפופרת הנוד דהוא שתי אצבעות חוזרות בו כדאיתא התם במסכת חגיגה, וגוי שמצץ מן היין שבחבית במינקת אסר כל היין שבחבית לפי שכשיפסוק יחזור היין שעולה במציצתו ויפול בחבית.נכרי שמעביר כדי יין עם ישראל ממקום למקום והוא הולך אחריו לשמרם אפילו הפליג מהם כדי הלוך מיל מותרות לפי שאימתו עליהן ואומר עתה יצא לפנינו ויראה אותנו, ואם אמר להם לכו ואני אבא אחריכם אם נתעלמו

26

מחזור ויטרי הלכות מסה"ת לר' ברוך בר' יצחק (עמ' 782-755) סימן קטז

 מחזור ויטרי הלכות מסה"ת לר' ברוך בר' יצחק (עמ' 782-755) סימן קטזגוי שנגע ביין ונתכוון ליגע, ואם היה יודע שהיה יין אע"פ שלא נתכוון לנסך אסור בהנאה. כי ההוא דשיכשך בידיה בדוולא להראות שהוא יין, ואסרו שמואל ור' יוחנן בהנאה, וראייה מאגרדמים. גוי שקדח במינקת והעלה ואסרו בהנאה אע"פ שלא עשה אלא מצץ בפיו קנה חלול לנסות אם טוב:

27

ספר הרוקח הלכות יין נסך סימן תצב

 ספר הרוקח הלכות יין נסך סימן תצביין נסך אוסר ביין כשר במשהו. דתנן יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא. ובפ' השוכר את הפועלים ובמסכת ע"ז אוסר נמי סתם יינם. ואמרינן נמי בתוספתא קדח במינקת והעלה ונפלה טפית יין בחבית אסור. מפני שטיפת יין אסורה ואוסרת במשהו. יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחם והן מותרות. ואם היו מבוקעות אסורים. יין על גבי גרוגרות הם תאנים יבשים נטל"פ ומותר. נפל י"נ על שיפון ושעורין ידיחן ומותרין. נפל י"נ על החיטין אסורין דהוי כמבוקעים. ואסור למוכרן לכותים פן יבואו לישראל. דההוא כריא דחיטי דנפל עליה יי"נ שרא רבא למיטחינהו ולמפינהו ולזבוני

28

ספר הרוקח הלכות יין נסך סימן תצד

 ועתיקי ועינבי. אבל רב הונא סבר כרב ושמואל במשהו כר' יהודה מין במינו. אבל אנן קיי"ל כר' יוחנן כדאיתא בפרק א' דביצה (דף ח) [דף ד] רב ור"י הלכה כר"י בפ' מי שהוציאוהו שמואל ור"י הלכה כר"י ובפרק גיד הנשה אמר רבא מין במינו בס'. והא דאמר אגרדימוס גוי שקדח במינקת והעלה. פי' גוי הרגיל לנסות יין אם טוב הוא וקדח ונקב מגופה של חבית והיה שם נקב חלול היא המינקת בתוך פי החבית והעלה היין ואסרוהו ואומר בתוספתא מפני שטיפת יין אסורה ואוסרת בכל שהוא ההיא ר' יהודה הוא דמין במינו לא בטיל. והא דאמר ר' יוחנן בפרק בת'

29

תורת הבית הארוך בית ה שער ב

 או מן המיניקת והחזיר לחבית אסור על דעתיה דר' אדא בשם רבי זעירא והוא שהחזיר העו"ג על דעתו דרב ירמיה בשם ר' אבהו ואפילו החזיר ישראל. וקיימא לן כר' ירמיה שאמר משום ר' אבהו דקאמר טעמא דאגרדמא משום דטעמו העו"ג וחזרה אותה טיפה לחבית. וברייתא תניא כוותיה דתנינן בתוספתא קדח במינקת ונפלה ממנו טיפה כל שהוא אסורה מפני שטיפה של יין אסורה ואוסרת כל שהוא. ועוד דטעמא דרב אדא לא מיחוור לדידן דקיימא לן דיין שמזגו עו"ג אינו נאסר אפילו בשתיה אלא משום לך לך אמרין לנזירא דשפיכת מים או יין לתוך יין אינו כמגע ואפילו כי אסרת ליה לא

30

בדק הבית על תורת הבית בית ה שער ב

 במלאכתו לפי שעה ביין שלא נגמרה מלאכתו כגון מטפח ע"פ חבית מרותחת דבכל הני תניא ימכר ולא איפליג רבי נתן ואיפליג ר"ש למשרי אפילו בשתיה ואיסתפק לן אליבא דתנא קמא הוא הדין אפילו מדד ביד.עוד כתב ובפיו נמי עושה יין נסך להיאסר בהנאה, וכדתניא אגרדמים נכרי שקדח במינקת והעלה או טעם מן הכוס והחזירו לחבית זה היה מעשה ואסרו כלומר מפני תערובת אותו יין שהחזיר לחבית ואתיא כרבנן דרשב"ג דאסר תערובת סתם יינן ודלא כרשב"ג דאמר ימכר כלו לנכרים חוץ מדמי איסור שבו. ופלוגתא היא בירושלמי דגרסינן התם מהו שיעשה יין נסך בפיו ר' אדא בשם ר' זירא אין

1234567891011121314151617181920