במינקת

במינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 336 מקורות עבור במינקת. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

שו"ת האלף לך שלמה חלק אבן העזר סימן ס

 מתוך חוליין הרבה שכיחי דחוזר להם אח"כ חלבן לכך ודאי היא בכלל מניקה. והנה מה שתמה על הנוב"ק סי' י"ג והעצי ארזים ושכן כ' גם הרדב"ז וכולם פה אחד ענו ואמרו ליישב הרי"ף והרמב"ם שהשמיטו ההיתר דבי ר"ג ותרצו דר"נ יסבור כשמואל דהבחנה דאורייתא ולכך נהי דגזר ר"מ בזה מ"מ במינקת לא גזר אבל לדידן דקיי"ל כרבא דגם הבחנה דרבנן שוב כיון דהלכה כר"מ בגזרותיו ה"ה במינקת וגזרינן דבי ר"ג אטו אשה אחרת ועל זה תמה רו"מ מיבמות (ק' ע"ב) דקאמר שם דלימוד דוהיתה לו ולזרעו אחריו הוי רק דרבנן לשמואל עצמו ומה לי הך קרא ומה לי קרא דוהייתי

172

שו"ת האלף לך שלמה חלק אבן העזר סימן סד

 שו"ת האלף לך שלמה חלק אבן העזר סימן סדשא' במינקת אלמנה שילדה אחר מיתת בעלה והניקה ח' ימים ואח"כ נתנה בנה למניקת והיא הניקה בן אחר ואח"כ גמלה בנה ונשאת אחר כ' חודש בשוגג שלא ידעו כלל שיש איסור לישא תוך כד"ח ואח"כ נודע להם האיסור. תשובה. הנה הש"ע כתב בסי' י"ג סעיף י"ב עבר ונשא מעוברת או מניקה תוך זמן זה מנדין אותו אא"כ ברח ויוציא בגט מזה מפורש דלא מהני בזה הפרשה רק לגרש אך יש לי לעיין בשני דינים אם דוקא בעבר במזיד ונשא כופין בגט אבל בשוגג אין כופין או אף בשוגג כופין ומ"ש בש"ע

173

שו"ת האלף לך שלמה חלק אבן העזר סימן סו

 אבל אם אינה מחויבת להניק ולא חזינן שבשביל רצון הנשואין היא נמנעת מלהניק רק י"ל דבלא"ה לא היתה מניקה ע"ז לא גזרו חז"ל להיות מוכרחת להניק ובפרט לפ"ד הסוברים /אה"ע/ בסי' פ' דא"י הבעל לעכב עלי' שלא תאכל דבר המסוכן לולד מכח דצערא דגופא עדיף וא"כ לכאורה קשה למה גזרו במינקת שלא תנשא מכח סכנת הולד ולכאורה הי' נראה דמזה ראי' לדעת הר"ש הזקן דס"ל דבגרושה מותרת להנשא רק באלמנה אסור לפ"ז א"ש דלכך דייק הש"ע /אה"ע/ בסי' פ' דהבעל א"י לעכב ולא כתב עליו שהיא מותרת להנשא דודאי אם לא הי' בעל היתה אסורה להנשא כיון דמוכרחת להניק איך

174

שו"ת האלף לך שלמה חלק אבן העזר סימן סח

 רק לראי' דהיכי דמכירה הוי הכרח שהיא תניקהו דא"א באחרת ויש סכנה בדבר לכך שוב הוי אומדנא דהבעל לא גרשה רק באופן זה מיהו יש לדחות די"ל דכוונת הראי' הוי כך דקשה מה קמ"ל שם בש"ס בברייתא דאם הי' מכירה כופה ומניקתו מפני סכנת הולד דמה קמ"ל בגרושתו ת"ל אף במינקת דעלמא הוי כן ובודאי לא עדיף גרושתו ממינקת דעלמא בע"כ דקמ"ל דכיון דחייבת להניק יש לה דין מינקת דאסורה להנשא מיהו בלי ראי' נמי מסתבר לומר כן ומוכרח הוא מלשון הש"ע ופוסקים הנ"ל דמשמע דבעינן דוקא דהכרה יהי' בשעת הגרושין ולא אח"כ לכך מסתבר לומר דהטעם כנ"ל מכח אומדנא

175

שו"ת היכל יצחק אבן העזר ב סימן טז

 תשמיש הראוי לפ"ו אלא שהיא אח"כ נותנת שם מוך, וזה מותר לה, ורבנן אמרי אינן צריכות, אלא דר"ת איננו אומר שהפירוש בדברי רבנן הוא אינן צריכות, ואפשר דהכונה היא שחייבות לשמש שלא במוך מכיון דלדידהו אין חשש סכנה, ואם נותנת מוך אפילו לאחר תשמיש עכ"פ בסוף מעשה יש מניעת פ"ו במינקת דראויה להתעבר, אף דמעוברת רחוק שתתעבר שנית, ובקטנה גם כן רחוק הדבר, אבל במינקת יש חששא דמניעת פ"ו. ומשום דלא פסיקא דבמינקת אסור, לא פירש ר"ת מילתא דרבנן בהשוואה עם דברי ר"מ, ולא אמר שלרבנן רק אינה צריכות.(יא) ועדיין יש לדקדק בדברי רבינו תם ז"ל. והנה זה פשוט

176

שו"ת הר צבי אבן העזר סימן ט

 שנתעברה בדרך זה לא תהא אסורה מטעם מעוברת חבירו.והנני להתחיל במה דסליקנא, דאולי במילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן, וקולא זאת קיימת אפילו בפנויה שנתעברה בהזרעה מלאכותית. ויש להקדים דאף אם נניח שהזרעה מלאכותית הוי מילתא דלא שכיחא, עדיין יש לברר בעצם הדבר אם בגזירת חכמים שגזרו במינקת חבירו שייך לומר מילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן.וכבר נסתפק בזה בספר ברכי יוסף [אהע"ז סי' י"ג אות י'] באשה שנתעברה באמבטי אם מותרת להינשא כשהיא מעוברת ומניקה, או אסורה כדין מעוברת ומינקת חבירו. וצד ההיתר בספיקו הוא, דמכיון דגזירת חכמים היא, הא קיי"ל דמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה

177

שו"ת הר צבי אבן העזר סימן מב

 חנניה גבריאל, ראב"ד לעדת הספרדים בעיה"ק.נשאלתי בעובדא דהוה באשת ישראל שנאנסה ונתעברה, אם נאסרת על בעלה מצד מעוברת חבירו ומינקת חבירו.אני אמרתי, דאחרי שאמרו [ביבמות ל"ו ע"ב] לא ישא מעוברת חבירו ולא ישא מינקת חבירו, היינו דלא ישא, אבל לא שתצא. ואע"ג דהדין הוא במינקת ובמעוברת שאם נישאת תצא [כדאיתא שם], היינו שנישאת באיסור דלא אהני מעשיו, מה שאין כן בנידון דידן שהנישואין היו בהיתר גמור, חיוב להוציא לא שמענו, ואין מוסיפין על הגזירה.הגר"י קלמס אמר לי שיש לו הוכחה מגמרא יבמות [ל"ג ע"ב], דאיתא שם, ומפרישין אותן ג' חודשים שמא מעוברות הן. ופירש"י, ולאחר ג' חודשים

178

שו"ת הר צבי אבן העזר סימן מו

 עוד כמה גדולים שמסכימים להקל. [עי' אוצה"פ סי' י"ג אות ע"ג ס"ק ב']. ולכן אם האיש מקבל עליו בהתחייבות גמורה לפרנס את הילד ונמצא שזה לטובת היתום, יש עוד כמה גדולים שמסכימים להקל, [עי' אוצה"פ שם אות פ"ד ס"ק ה'], ויש להתירה להינשא בלי עיכוב.ועיקר מה שהחמירו במינקת היינו כל זמן שהיא מניקה אותו, אבל כשכבר גמלתו זהו איסורא אחרינא - מטעם לא פלוג, וכבר אמרו שהאיסור משום לא פלוג הוא קל מעצם האיסור, ולכן בנידון דידן שהוא לטובת היתום מצוה להקל, ואכמ"ל.והנני דוש"ת בכבוד רב, צבי פסח פראנק

179

שו"ת הרי בשמים חלק א (מהדורא קמא) סימן קכא

 בנש"ק כש"מ יהודא ליבש יאליש ני' מפה"ק בן לאותו צדיק הגאון האמיתי צי"ע בעהמח"ס מלא הרועים זצללה"ה:מכתבו הגיעני יום אתמול ואחוש ולא אתמהמה להשיבו מפני כבודו כי יקר מאד בעיני ואך בקיצור נמרץ יען הנני עוד מחוסר ספרים פה ואין לפני רק הגמ' והש"ע אה"ע. נידן השאלה במינקת שנתגרשה וביום הגירושין קיבל הבעל ע"ע חיוב טיפול הנקת הולד בכתב מאושר ומקויים בתוקף נימוסיהם אם יש מקום להתיר להאשה הלזו לינשא טרם שיעברו עלי' כ"ד חודש.הנה מפשיטות דברי התוס' בשם ר"ת ביבמות מ"ב ובכתובות ס' שדחה ד' הר"ש הזקן שרצה להתיר גרושה מינקת וכ' דטעמא דדחסא לא נדחה וכיון

180

שו"ת הרי בשמים חלק ב (מהדורא תניינא) סימן ס

 ל"ש ול"ג רבנן והכי מוכחא באמת לישנא דגמ' ביבמות דקא' לא ישא אדם מעוברת חבירו וכן בכתובות לא תתארס ולא תינשא הרי דלא אסרו חכמים רק דרך אירוסין ונישואין והכי משמע מדכתב בתשו' הריב"ש הובא בב"ש סי' י"ג ס"ק ט"ו דבזינתה ליכא איסור בתוך צ' יום משום הבחנה וא"כ מכ"ש במינקת חבירו דקיל מיני' ליכא איסור דרך זנות וכן מצאתי בנובי"ק סי' י"ט שהאריך קצת בזה דבדבר זנות ליכא ג"כ איסור דמעוברת ומינקת חבירו ע"ש ואמינא לפשוט עפי"ז מה שנסתפקו האחרונים ע' שעה"מ קונטרס חופת חתנים לענין מאי דקיי"ל קידושין שאין מסורין לביאה ל"ה קידושין אם מדרבנן א"ר לביאה אם

1234567891011121314151617181920