במינקת

במינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 336 מקורות עבור במינקת. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

יד אפרים יורה דעה סימן קלד

 גוי ולכן חששו להם להחזיקם בסתם יינם, וכשבאו לבית לקח המשרת ארבע חביות למלאות לו חביות ובתוך הארבע חביות היה אחד מן הארבע חביות הנ"ל שחששו להם, והמילוי על ידי מינקת שמחזיק ערך חלק עשרים מהחביות, וכתב דאף דאין ששים וגם החביות סתומות דלא מהני ביטול, מכל מקום זה שמילא במינקת ובכל עת מפסיק לראות כמה צריך עוד אמרינן ראשון ראשון בטל. הגם דש"ך [ס"ק יח] פוסק דחוזר וניעור, וכן בשו"ת עבודת הגרשוני סימן (ע"ז) [נז], שם לא היה הפסד מרובה, שאיתן מושבו של בעל עבודת הגרשוני בק"ק מיץ שמשם היין בא, מה שאין כן בנדון דידן דהוי הפסד מרובה,

92

לבוש יורה דעה סימן קכד

 הרי זה אסור בהנאה, ויש אומרים דאם נגע ברגלו אינו אוסר בהנאה, שאין דרך ניסוך בכך דהוי ליה דרך בזיון, אבל בידו אפילו אינו נוגע בידו ממש אלא על ידי דבר אחר שבידו וישכשך בו, אף על פי שלא יצק ממנו כלום, או אפילו בפיו כגון ששתה ממנו או שמצץ במינקת מן החבית והעלהו לפיו, כל היין אסור בהנאה דהוי כנוגע בכולו, מ"מ כלי שיש לו חוטמין כמו שיש לכלי שנוטלין ממנו לידים ויש בו יין, יכול ישראל למצוץ מחוטם זה וגוי מחוטם זה כאחד, ובלבד שיפסוק הישראל קודם שיפסוק הגוי, שאם יפסוק הגוי קודם, מה שנגע בפי הגוי חוזר

93

מראות הצובאות אבן העזר סימן יז תוכן

 לא מת, אסורה לכתחילה רק משום לזות שפתים, ומש"ה לא תצא /לדעת הרח"ש לשיטת מוהר"מ, ע"א במלחמה אע"פ דאם נשאת לא תצא, אם נשאת שלא בהוראת חכם, תצא/ נשאת ע"פ ב"ד של הדיוטות כנשאת בטעות /לדעת תרה"ד צריך להיתר חכם מורה הוראות/ מחלק בין ע"א במלחמה למשאל"ס /הג"ה: התרה"ד מחלק במינקת חבירו, בין מזיד דמשמתינן, לבין טעות או שוגג, דסגי בהפרשה/ צריך שוגג בהוראת חכם מפורסם בהוראה /דעת הרח"ש כגדולי צרפת, דגם נישאת בעבריינות לא תצא, אא"כ התרו בו קודם שקידש, וקידש וכנס, ולריב"ש לשיטת הרמב"ן, גם בהתרו קודם שקידש לשיטת הרמב"ן, אינו מוציא.ס"ק קלז מחלוקת ראשונים, בהעידו שטבע,

94

נקודות הכסף סימן קכד

 סימן קכ"ו [ד"ה ולענין] דטעמא דקנישקנין דלית ביה משום ניצוק משום דמאי דאתא בברזא דישראל לא אתי בברזא דעובד כוכבים, משמע דבמינקת דכולה בתר ברזא אתי אית ביה משום ניצוק. וכן משמע להדיא באשר"י גופיה דמכל מקום משום ניצוק אסור, שכתב [שם פ"ה סימן כו] וז"ל, ואין להוכיח מההוא דקדח במינקת דקתני [תוספתא שם פ"ח הלכה ב] מפני שטפת יין החוזר אוסרת בכל שהוא, ואי ניצוק הוי חיבור למה לי טפת יין, כיון שקדח במינקת ומצץ ביין עד שנגע בפיו נאסר כל היין משום ניצוק, דיש לומר דהאי סיומא לא קאי אלא אטעם מן הכוס והחזירו לחבית, עכ"ל, (אלא) [אלמא]

95

נקודות הכסף סימן קל

 נקודות הכסף סימן קלסעיף אא] [ט"ז ס"ק א] שאני התם דעדיין הסכין תחוב כו'. זה אינו, דמדברי רמ"א לא משמע כן, אלא מה שכתב רמ"א כאן ואין חוששין שמא יוציא יין בין הנסרים ר"ל בדרך שיאסר היין שבחבית, כגון שיוציא במינקת [סימן קכד סעיף כג] או שיגע בו דרך מתעסק וכדלעיל סוף סימן קכ"ח [סעיף ד בהגה], או כשיגע בו כשיחזור ויסתום הנקב וכמו שכתב הוא עצמו בס"ק ב', דבכל הנך גוני כיון שנוגע בו אם כן גם מה שבחבית אסור. אבל בסימן קכ"ד [סעיף כד בהגה] מיירי בענין שלא נגע בידו בכוונה במה שבחבית, ועיין מה שכתבתי

96

עיקרי הד"ט יורה דעה סימן יב

 ישראל רחמנין וביישנין אף חלבן מגדל טבע כיוצא טוב להחמיר, הכי נקטינן וכמו שכתבו הרשב"א [יבמות קיד, א ד"ה האי] והר"ן [עבודה זרה ז, ב דבור ראשון] ומור"ם סימן פ"א [סעיף ז] והלבוש [שם] והחבי"ב [כנסת הגדולה שם הגב"י אות נז], ועיין להפרי חדש [שם ס"ק כד] דסבירא ליה להקל במינקת עובדת כוכבים, אבל לגדול אף אם פירש ליכא מאן דשרי ובודאי אסור, ועיין למרן [סימן קנד סעיף א] וסמ"ג [לאוין קלב מה, ג] דסבירא להו דחלב עובדת כוכבים אפילו משום חסידות ליכא אפילו לגדול וכדין חלב ישראלית והוא שפירש, וכהרמ"א שם סעיף ז':ד ראובן הלך לעשות גבינות והוליך

97

ערוך השולחן יורה דעה סימן צט

 הדין והיה סבור שמותר לבטל או להוסיף [ט"ז סק"ח והסכים עמו הפמ"ג ע"ש] ולא משמע כן מרמב"ם פ"ה [הל' ח'] מתרומות בדין אין תורמין מן הטמא על הטהור דבשוגג תרומתו תרומה וכתב דאם ידע ושגג שמותר לתרום מן הטמא על הטהור הרי הוא כמזיד ע"ש וכ"כ בתרומת הדשן [סי' רט"ז] במינקת חבירו שנשאה תוך כ"ד חדש ששגג בדין מקרי מזיד ע"ש וגם קיי"ל דאומר מותר הוא קרוב למזיד ואינו בכלל שוגג [מכות ז' ב] והרי יותר מזה מבואר בגמ' דאף מי שעבר עבירה בדמיונו שעושה בזה מצוה יש סברא לפוסלו לעדות ואף למי שמכשירו לעדות זהו מפני שלא היה כוונתו

98

ערוך השולחן יורה דעה סימן רמב

 שלא היה יכול לומר חי"ת לא היה סמוך בתמיה ועוד דאטו מפני שאירע קלקול פעם אחד נגזור גזירה תמידיות ולכן מפרש הרמב"ם דאותו תלמיד נענש בזה שלא עלתה יפה הוראתו בשביל שהורה במקום רבו ודבר זה מפורש בכתובות [ס' ב] אריסיה דאביי אתא לקמיה דאביי א"ל מהו ליארס בט"ו חדש במינקת חבירו והתיר לו כי אתא לקמיה דרב יוסף אסר ליה רהט אביי בתריה דאריסיה להחזירו מהוראתו ולא השיגו אמר אביי האי מילתא דאמרו רבנן לא לישרי אינש במקום רביה לא משום דמחזי כאפקירותא אלא משום דלא מסתייע מילתא דאנא גמירנא לה וכו', ע"ש. וה"נ בסנהדרין כן הוא דלא מסתעייא

99

ערוך השולחן אבן העזר סימן יג

 ליכנס לביתה עד עבור ימי ההבחנה אך מדברי האחרונים משמע שלא תפסו מחלוקת בזה ופסקו שצריך לישבע וי"א דגם בכ"ד חדש דמינקת חבירו הדין כן שישבע המשודך שלא ליכנס לביתה כל כ"ד חדש [חמ"ח] ויש חילוקים בזה ואין ללמוד מהבחנה דחמירא הרבה מפני שיש בזה יחוס משפחה ואסמכוה אקרא ולא במינקת חבירו וא"צ שבועה וליכנס אצלה עם שומר גם בהבחנה יש להתיר [נוב"י] אמנם אם נשבע סתם שלא יכנס לביתה אסור ליכנס אפילו עם שומר וכמדומני שבזמה"ז לא נהגו להשביע גם בהבחנה ונ"ל שסמכו על רבינו הרמ"א שהשמיט השבועה [וכ"כ הב"מ שבזמה"ז א"צ לישבע ע"ש]:סעיף יאעוד גזרו חכמים

100

פסקי תשובות הערות סימן שג

 38. דהו"ל בכלל קושר המבואר בשו"ע. ובעצם היציאה לרשוה"ר עם נעלי בית עיין לעיל סי' ש"א אות כ"ד.39. אך אסור לקרוע נייר עקב כך, ובענין לחתוך ולקרוע צמר גפן עיין סי' ש"מ אות ל"ב.40. שו"ת משנה הלכות חי"א סי' רמ"ז וחי"ג סי' מ"ב, וכמו שמצוי במינקת שהפדים מונעים רטיבות הבגד הנראה לכל.41. ס' חוט שני פרק פ"ח סק"ח.42. ובשו"ת משנה הלכות (שם) שאפילו בלא שיהיה צער או בושה מרטיבות, אלא מחמת ריח רע שינדוף מהבגד ויהיה בושה, ג"כ בכלל ההיתר להניח בבית השחי וכיוצב"ז פד לקליטת זיעה. אך לכאו' דווקא בקשור אליה או לבגדיה בחוט או

1234567891011121314151617181920