במדבר

במדבר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 21100 מקורות עבור במדבר. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק יג

 בבמת יחיד אלא עולה ושלמים בלבד: הלכה יגבמת יחיד אין נסכים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים טעונה נסכים ר' יהודה אומר כל שהציבור ויחיד מקריבין באוהל מועד שבמדבר מקריבין באוהל מועד שבגלגל: הלכה ידאין בין אוהל מועד שבמדבר לאוהל מועד שבגלגל אלא במדבר אין בו התר הבמה ושבגלגל יש בו התר הבמה: הלכה טובמתו שבראש גגו אין יחיד מקריב עליה אלא עולה ושלמים בלבד וחכמים אומרים כל שהצבור מקריבין באוהל מועד שבמדבר מקריבין באוהל מועד שבגלגל כאן וכאן אין היחיד מקריב עליה אלא עולה ושלמים בלבד ר' יהודה אומר אף הציבור לא היו מקריבין באוהל מועד שבמדבר

152

תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק ה

 הלכה חכלב כופרין מין חיה הירודין והנעמית הרי הן כעופות לכל דבר שאין בהמה טמאה יולדת מין טהורה ולא טהורה מין טמאה ולא גסה מין דקה ולא דקה מן גסה ולא אדם מן כולן ולא כולן מן אדם הלכה טכל שיש ביישוב יש במדבר הרבה במדבר שאין ביישוב הלכה יכל שיש ביבשה יש בים הרבה בים שאין ביבשה אין מין חולדה בים הלכה יאהחוסם את הפרה והמזויג את הכלאים פטור אין לך שהוא חייב אלא הנוהג והמנהיג בלבד הלכה יבצמר הגמלים וצמר הרחלים במי דברים אמורים בזמן שטרפן זה בזה והביא פשתן ביניהן וטרף אבל

153

תוספתא מסכת כלים (בבא קמא) (צוקרמאנדל) פרק א

 ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחנה לויה ר' שמעון אומר החיל ועזרת נשים מעלה יתרה בבית העולמים והטמאין שנכנסו לשם פטורין: הלכה טכל העזרה כשרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלין והשוחט בתוכה חולין אסורין בהנאה והיא היתה חצר המשכן לפנים מן הקלעים שהיו במדבר: הלכה יכל הטמאים שנכנסו משער ניקנור ולפנים אפילו הן מחוסרי כפרה הרי אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ואין צריך לומר טבולי יום ושאר כל הטמאין שנכנסו לפנים ממחיצותיהן הרי אלו באזהרה נכנסין לקודש הרי אלו חייבים מיתה ר' יהודה אומר על פני הקדש במיתה ושאר כל הבית באזהרה:

154

תוספתא מסכת כריתות (צוקרמאנדל) פרק א

 תוספתא מסכת כריתות (צוקרמאנדל) פרק א הלכה אהמגדף ר' יהודה מחייב קרבן שנאמר בו כרת ונאמר חטאו ישא האיש ההוא סך שמן המשחה שעשה משה במדבר הרי זה חייב כרת הפסח והמילה אף על פי שחייבין על זדונו כרת אין בהן קרבן לפי שהן בקום עשה: הלכה בטמא שאכל את הקדש והבא למקדש טמא אף על פי שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתן חטאת אין בהן אשם תלוי לפי שהן בעולה ויורד: הלכה גהמקלל אביו ואמו והאומר לחברו לך ועבוד עבודה זרה והמסית והמדיח ונביאי השקר ועדים זוממין אף על פי שיש בהן מיתת בית דין אין

155

תוספתא מסכת מכות (צוקרמאנדל) פרק ג

 הירדן ומשבאו לארץ הפרישו עוד שלש ואף על פי כן לא היו אילו ואילו קולטות עד שכיבשו וחילקו משכיבשו וחילקו נתחייבו במעשרות ובשביעית אילו ואילו קולטות: הלכה בשלש ערים הפריש יהושע בארץ כנען והיו מכוונות כנגד שלש שבעבר הירדן כשתי שורות שבכרם חברון ביהודה כנגד בצר במדבר שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד קדש בגליל כנגד גולן בבשן ואף על פי שהפרישו שכם בהר אפרים לא היתה קולטת הפרישו קרית יערים תחתיה עד שכיבשו את שכם ואף על פי שהפרישו את קדש בגליל לא היתה קולטת והפרישו גמלא תחתיה עד שכיבשו את שכם: הלכה גושלשת שיהו משולשות שיהא

156

תוספתא מסכת מכות (צוקרמאנדל) פרק ד

 אכילה הרי זה חייב שנ' לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ואם בישלו עובר עליו משום פסול קודש: הלכה בהמפטם את הקטורת במתכונתה הרי זה חייב והמריח בה פטור ואינו חייב אלא משום מועל בלבד: הלכה גהסך שמן המשחה שעשה משה במדבר הרי זה חייב כרת סכו בראשו בגופו באחד מאיבריו אף על פי שלא שיפשף חייב וכמה יסוך ויהא חייב כזית אחד הסך ואחד המיסך במה דבר' אמור' בזמן שהיו שניהם מזידין אבל אם היו שניהם שוגגין פטורין אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב: הלכה דהאוכל את הטבל אפילו אינו מחוסר אלא תרומה

157

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק ו

 את העומר הלחם מעכב את הכבשים כיצד יעשו יניפו ותעבר צורתן ויצאו לבית השרפה דברי ר' עקיבא אמר ר' שמעון בן ננס לא כי אלא כבשים מעכבין את הלחם לא הלחם מעכב אמר לו ר' עקיבה עדיין דבר שקול מי מכריע אמר בן ננס אני אכריע וכן מצינו כשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה קרבו כבשים בלא לחם אף כאן יקרבו כבשים בלא לחם אמר ר' שמעון הלכה מדרש כדברי בן ננס אבל אין הטעם כדבריו: הלכה כנמצא אתה אומר כיון שעברו ישראל את הירדן נתחייבו בחלה ובערלה ובחדש הגיע שש עשרה בניסן נתחייבו בעומר ובקרב עמו שהה חמשים יום

158

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ד

 ה' מסיני בא וגו' הלכה בבאברהם הוא אומ' וישתחו אפים ארצה אף המקום ברוך בישר את בניו לעתיד לבא והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו באברהם הוא אומ' יקח נא מעט מים אף המקום ברוך הוא בישר ונתן לבניו באר במדבר שהיתה שופעת בכל מחנה ישראל שנ' באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם מלמד שהיתה הולכת פני כל הדרום ומשקה את כל פני הישימון ונשקפה על פני הישימון באברהם הוא אומ' והשענו תחת העץ אף המקום נתן לבניו שבעה ענני כבוד במדבר אחד מימינם ואחד משמאלם אחד לפניהם ואחד לאחריהם ואחד למעלה מראשיהם

159

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ט

 אמר יהודה ורוח הקדש אומרת ולא יסף עוד לדעתה שלשה דברים זה בצד זה ומי שאמר זה לא אמ' זה הלכה דכיוצא בדבר אתה אומ' אוי לנו מי יצילנו מיד האלים האדירים אמרו כשרין שבהן רשעים שבהם אמרו אלה הם האלים המכים עשר מכות ושלמו מכותיו במדבר גבורים שבהן אמרו התחזקו והיו לאנשים פלשתים שלשה דברים זה בצד זה וכו' כיוצא בדבר אתה או' בעד החלון נשקפה ותיבב אמרה אמו של סיסרא חכמות שרותיה וגו' הלא ימצאו יחלקו שלל אמרה אשתו וכלותיו כן יאבדו כל אויביך וגו' אמרה רוח הקדש שלשה דברים זה בצד זה וגו' הלכה הכיוצא

160

תוספתא מסכת סוכה (ליברמן) פרק ג

 האלה וירפאו וחי כל אשר יבוא שמה הנחל הלכה יואומ' והיה ועמדו עליו דוגים וגו' ביצותיו וגבאיו וגו' ואו' ועל הנחל יעלה על שפתו וגו' מלמד שכל מימי בראשית עתידין להיות יוצאין כמפי הפך הזה הלכה יאוכך היתה הבאר שהיתה עם ישראל במדבר דומה לסלע מלא כברה מפכפכת ועולה כמפי הפך הזה עולה עמהן להרים ויורדת עמהן לגאיות מקום שישראל שורין היא שורה כנגדן מקום גבוה כנגד פתחו של אהל מועד נשיאי ישראל באין וסובבין אותה במקלותיהן ואומ' עליה את השירה עלי באר ענו לה עלי באר ענו לה והן מבעבעין ועולין כעמוד למעלה וכל אחד ואחד מושך

1234567891011121314151617181920