בלעם

בלעם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2110 מקורות עבור בלעם. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

מדרש אגדה (בובר) ויקרא פרשת תזריע - מצורע פרק יד

 על ידי עון, וכן מצינו בבנות ירושלם, דכתיב יען כי גבהו בנות ציון (ישעי' ג טז). מה כתיב אחריו, וספח ה' קדקד בנות ציון וה' פתחן יערה (שם שם יז), ואפילו הכי ניתנה להם בתורה טהרה, שנאמר זאת תהיה תורת המצורע: ד"א תורת המצורע. המוציא שם רע, אתה מוציע מן בלעם בן בעור מפני לשונו נדחף, שנאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם (במדבר כג ז). מהו מהררי קדם, מן רמי העולם היית. מן מחיצות האבות ינחני בלק וזרקני לגיהנם, וכן דואג האדומי מפני לשונו נתחייב, שנאמר ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני ה' ושמו דואג

152

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת חקת פרק כא

 ובנותיו שלא נלחמו ולא יכלו לברוח על כן שבה אותם מלך סיחון:סימן ל[ל] ונירם אבד חשבון. אמרו ישראל ידינו אותם לסיחון ולכך אבד חשבון. אמרו חשבון עירם ושממנו הארץ עד נפח אשר על מידבא:ד"א על כן יאמרו המושלים באו חשבון. ומי הם מושלים, זה בלעם וגם אביו, ולכך קרא אותם מושלים, על שם וישא משלו (במדבר כ"ג ז'), לפי שחשבון עיר כבדה וחזקה וגבוהה, ואפילו היתה יתושין לא היתה סיחון יכול לכבשה עד ששכר לבלעם ואביו, ואיררם בלעם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם לשמרה, ועל דבר זה שלח בלק אל בלעם לארר את ישראל, ועל זה

153

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כב

 לעיר: כלחוך השור. ולמה שור, לומר לך מה שמלחך השור אין בו סימן ברכה לעולם, כך ישראל כל מה שמוציאים לא ישאירו שריד ופליט: ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא. שלא היה ראוי למלכות, אלא לפי העת המליכוהו מואבים עליהם:סימן ה[ה] וישלח מלאכים אל בלעם. כיון ששמעו שכוחו של משה לא היה אלא בפיו. אמרו נשלח אל בלעם שגם הוא כחו בפיו, והוא יעמוד כנגדו, לכך שלחו אל בלעם, ולמה נקרא שמו בלעם, שבקש לבלוע את ישראל: ד"א בלעם שבולה עם: ד"א בלא עם: בן בעור. שבא על בעירה: פתורה: פותר חלומות היה: ד"א פתורה שולחני היה:

154

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כג

 ויצחק בנה מזבח, ויעקב בנה מזבח, [דכתיב ויבן שם מזבח] ויקרא למקום אל בית אל (שם לה ז), הרי שבעה מזבחות שבנו הראשונים, אולי ישא לי פנים ויניחני:סימן ג[ג] ואלכה אולי יקרה ה' לקראתי. שמא ישא לי פנים: וילך שפי. מכאן אמרו חכמינו ז"ל בלעם חיגר ברגלו אחת היה ושמשון בשתי רגליו שבזה נאמר שפי, ובשמשון כתיב שפיפון (בראשית מט יז): ד"א שפי יחידי הלך: ד"א שפי מלמד שפשפש השעה שהקב"ה כועס בה:סימן ד[ד] ויקר אלהים אל בלעם. לשון טומאה, כמה דתימר מקרה לילה (דברים כג יא), כלומר כשהיה מדבר עמו היה חושב כאלו מדבר לטמא,

155

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כד

 מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק פרק כדסימן א[א] וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם וגו'. ולמה שתי פעמים כפעם, אלא אותו הרשע הלך בשתי פעמים שאמר אולי יקרה ה' לקראתי שירצה בקרבנותי כדי שיניחני לקללם: וישת אל המדבר פניו. אמר אזכיר מעשה העגל שעשו במדבר:סימן ב[ב] וישא בלעם את עיניו. כשראה שלא היה יכול לקללם, ביקש להזיקם בעין רעה, התחיל מסתכל בהם [וירא את ישראל שוכן לשבטיו. שהיה כל שבט ושבט שוכן לשבטיו לבד, שלא היו הכל שוכנים מעורבבים: ותהי עליו רוח אלהים. אעפ"י שלא רצה ללכת כדי

156

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בלק - פינחס פרק כה

 ישיבה, שנאמר וישבו לאכל לחם וגו' (שם שם כה), וכן במעשה העגל מה כתיב וישב העם לאכול ושתה וגו' (שמות לב ו) ואף כאן ע"י ישיבה באת עליהם המגפה, שנאמר וישב ישראל בשטים: ד"א וישב ישראל וגו'. בלק ובני פלטין שלו העמידו את בנותיהם בשוק של זונות, כמו שיעץ עליהם בלעם הרשע, ועשו שם אוהלים, והיו מקשטים את הנערות ומעמידין אותם בפנים, והזקנות עומדות מבחוץ, והי' אדם מישראל הולך ליטול מהם חפץ, והיו הזקנות אומרות להם היכנס לפנים, ואני מראה לך פנים יפות, וכיון שהי' נכנס רואה אותה יושבת ומקושטת ומתחלה היין של גוים הי' מותר לישראל, ומאותו היום נאסר,

157

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת מטות פרק לא

 לכך נאמר נקמת ה' שלשה פעמים: אלף למטה. היו כולם ל"ו אלפים, שליש למלחמה, ושליש משמרים כליהם, ושליש לתפלה:סימן ח[ח] ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם וגו. מכאן אתה למד שהיו פורחין ונופלין על החללים כראותם הציץ מיד הרגום: ואת בלעם בן בעור. וכי מה טיבו לשם, אלא שהלך לקבל שכר כ"ד אלף מישראל שמתו במגפה בעצתו:סימן ט[ט] וישבו בני ישראל את נשי מדין. שלא היו מז' עממים והיו מותרים לשבות הנשים והטף:סימן טז[טז] הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם. מכאן אתה למד שבלעם נתן להם העצה שהושיבו הזונות

158

פרקי דרבי אליעזר פרק כט

 ליהושע, אי אתה יודע שאין ישראל נמולין כתקנן חזר ומל אותם פעם שניה, שנאמר [שם ב] מל את בני ישראל שנית. וקבץ כל הערלות עד שעשה אותם כגבעה, שנאמר [שם ג] וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות. והיו ישראל לוקחין את הערלה ואת הדם ומכסין אותן בעפר המדבר. וכשבא בלעם הקוסם ראה את כל המדבר מלא מערלתן של ישראל, אמר מי יוכל לעמד בזכות ברית דם המילה שהוא מכסה בעפר, שנאמר [במדבר כג, י] מי מנה עפר יעקב. מכאן אמרו חכמים מכסין את ערלת הדם בעפר הארץ. ולא עוד אלא שנמשלו לעפר, שנאמר [בראשית כח, יד] והיה זרעך כעפר

159

פרקי דרבי אליעזר פרק ל

 קין נקראו בני קין. וחבר הקני נפרד מקין וגו' [שופטים ד, יא]. והלא כל בני קין נפרדו בדור המבול, אלא על שם שישבו באחזת קין נקראו בני קין, שנאמר [במדבר כד, כב] כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך. אשור מזרעו של ישמעאל, הם ישביתו ממלכות אשור. אמר בלעם, משבעים לשונות שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא שם שמו לאחד מהם אלא לישראל, הואיל והשוה הקדוש ברוך הוא שמו של ישמעאל לשמו של ישראל, אוי מי יחיה בימיו, שנאמר [שם כג] אוי מי יחיה משמו אל. רבי ישמעאל אומר חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית

160

פרקי דרבי אליעזר פרק מז

 וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק. מה כתיב אחריו, עשו להם עגל [שם ח]. וכתוב אחד אומר וישב ישראל בשטים [במדבר כה, א]. מה כתיב שם, ויחל העם לזנות אל בנות מואב [שם], זה עבודה זרה [נ"א: פעור]: רבי יהודה אומר עצת רשעים רחקה מני [איוב כא, טז], בעצתו של בלעם שיעץ למדין, נפלו מישראל עשרים וארבעה אלף. אמר להם אין אתם יכולין לפני העם הזה אלא אם כן חטאו לפני בוראם. מיד עשו חניות חוץ למחנה ישראל, והיו רואים לבנות מדין מכחלות עיניהן כזונות, ותעו אחריהן, שנאמר [במדבר כה, א] ויחל העם לזנות אל בנות מואב. שמעון ולוי קנאו

1234567891011121314151617181920