בלעם

בלעם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2110 מקורות עבור בלעם. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - פרשת בלק

 מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - פרשת בלקלמה נכתבה פרשת בלעם, להודיע למה סלק הב"ה רוח הקדש מאומות העולם, שכשם שהעמיד נביאים מישר' כך רצה להעמיד מאומות העולם, וראה שזה הרשע עמד מהן ועשה מה שעשה. שכל הנביאים שהיו מתנבאים לישר' היו מזהירין את האומות על העבירות, וכה"א בן אדם צופה נתתיך וגו'. וזה שעמד על אומו' העולם נתן עצה רעה והעמיד פרצה לאבד את הבריות מן העולם. ולא עוד אלא כל הנביאים היו מרחמי' על האומות, שכן ישעיה אומ' לבי למואב יזעק, וכן יחזקאל נשא על צור קינה, וזה אכזרי עמד לעקור אומה שלמה על לא דבר. וירא

132

מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - פרשת מטות

 מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - פרשת מטותוכלי הקדש. מהו וכלי הקדש, זה הציץ, דכתי' ביה ופתחת עליו שמות וגו' קדש לי"י. וחצצרות התרועה בידו, כמשמעם. א"ל משה בלעם הרשע מכשף הוא ומלמד להם כשפים, הראו לו את הציץ ששמו של הב"ה גלוף בו והן נופלין עמו, דכתי' ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם ואת בלעם בן בעור הרגו החרב /בחרב/. ילמדנו.וכלי הקדש. אלו בגדי כהונה, שנ' ובגדי הקדש אשר לאהרן. תוספתא דסוטה ובילמדנו.וכלי הקדש. א"ר יוחנן אלו בגדי הכהונה שבהן אורים ותומים, כד"א ויקח את כל ארצו מידו. ויצבאו על מדין. הקיפוה מג' רוחותיה וכו'. ספרי.

133

מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות מה

 איש האדמה, וישת מן היין, מי גרם לו להתבזות, על שהפקיר עצמו לאדמה. נח היה אחד מן הארבעה שהתחילו בארבעה דברים. נח התחיל בנטיעה, שנ' ויחל נח איש האדמה ויטע כרם, ומהיכן נטע, מן הזמורות שהכניס עמו, ויש או' מחרצנים שהכניס בתיבה. אברהם התחיל בזקנה וכו'. משה התחיל בכהונה וכו'. בלעם התחיל בקוביא וכו'. ילמדנו.

134

אגדת בראשית (בובר) פרק יא

 שם /איוב ב'/ י), לכן (אדבר) [אדברה] ולא איראנו למה כי לא כן אנכי עמדי (איוב ט לה), איני כאדם שאמר האשה אשר נתת עמדי וגו' (בראשית ג יב), אמרו לו הרי אברהם שמע דבריו ולא יכול לעמוד שנאמר ויפול (אברהם) [אברם] על פניו וגו' (שם /בראשית/ יז ג), וכן בלעם נופל וגלוי עינים (במדבר כד ד), אף אנו שומעין דבריו ונופלין ואת מדבר כנגדו ולא מתירא, אין אנו שוין לך, אמר להם גם לי לבב כמוכם (ולא) [לא] נופל אנכי מכם וגו' (איוב יב ג). זה לקה ובעט. יש לקה וביקש מאביו זה חזקיהו, בשעת שחלה והסב פניו אל

135

אגדת בראשית (בובר) פרק כ

 לי נקם ושלם (דברים לב לה), וישראל אומר לי נקם ושלם, אמר הקב"ה כשיגיע הזמן אימתי תמוט רגלם (שם שם /דברים ל"ב/), כשיתקיים מה שראה דניאל חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי וגו' (דניאל ב לד). כי קרוב יום אידם (דברים שם /ל"ב/). בלעם שהיה רואה שיום הדין מאבד את הרשעים עשאו רחוק, שנאמר אראנו ולא עתה [אשורנו ולא קרוב] (במדבר כד יז), אבל משה שהיה רואה שאותו היום הוא מתן שכרם של צדיקים, אמר כי קרוב יום אידם וגו', וכן אסף אומר כי הנה רחקיך יאבדו ואני קרבת אלהים לי טוב (תהלים

136

אגדת בראשית (בובר) פרק כח

 חיה את חובקת בן (שם שם /מלכים ב' ד'/ טז). וקיים. שנאמר ותהר האשה ותלד בן למועד הזה וגו' (שם שם /מלכים ב' ד'/ יז). על אחת כמה וכמה אני שאמרתי לאברהם (למועד הזה) [שוב אשוב אליך] כעת חיה והנה בן לשרה אשתך (בראשית יח י), שאני מקיים, לפיכך אמר בלעם לא איש אל ויכזב וגו' (במדבר כג יט), אלא מה כתיב, ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו (בראשית כא ב), אמר דוד כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד (תהלים לג ט).

137

אגדת בראשית (בובר) פרק מג

 זה המן, שנאמר וברדת הטל (במדבר יא ט), זה המן. ומשמני הארץ. זה הבאר, שהיתה מעלה להן דגים. ורוב דגן ותירוש. אלו שלוים. יעבדוך עמים, אלו בני נח. וישתחוו לך לאומים, אלו בני ישמעאל, הוה גביר לאחיך, אלו בני קטורה. וישתחוו לך בני אמך, זה עשו ואלופיו. אורריך ארור, זה בלעם. ומברכיך ברוך. זה משה, שנאמר וזאת הברכה וגו' (דברים לג א).

138

אגדת בראשית (בובר) פרק סו

 כ), אמרה כנסת ישראל. רבש"ע ראה אם יפה לך שנהיה בצרה, את שכתבת עמו אנכי בצרה (תהלים צא טו), והריני בצרה יפה לך, ועד עכשיו ישראל אומרים על עצמן, בר וראה שלא עמד אדם שונא את ישראל כבלעם הרשע, ואמרו רבותינו בשם ר' יהודה בן פזי בשעה ששלח בלק אחר בלעם לקלל את ישראל, אמר לו בלעם, מה אתה עושה אתה רוצה ליגע בהקב"ה שהוא עמהם, שני אנשים שהם מדובקים זה בזה, אם יבוא אחד ויכה את אחד מהם, לא כאילו שניהם הכה, כביכול הקב"ה מדובק עם ישראל, אם מקלל אני אותן, כביכול בו אני נוגע, שנאמר מה אקוב לא

139

אגדת בראשית (בובר) פרק פב

 יד), הרי הראה לו ארבע רוחות העולם, כיון שבא לפטור מן העולם בא להודיע הכל לבניו, אמר לו הקב"ה ומה יעקב כבוד אלהים הסתר דבר, כך את מודיע לבניך מסטי"רין (פי' סודות) שלי, אין המידות אלו שלך, וכן שלמה אמר הולך רכיל מגלה סוד (משלי יא יג), אין זו שלך, בלעם הרשע הוא אומר אראנו ולא עתה [דרך ככב מיעקב וקם שבט מישראל וגומר והיה אדום ירשה וגומר] (במדבר כד יז ויח), זה הולך רכיל, אבל את נאמן רוח מכסה דבר (משלי שם /י"א י"ג/). [ג] ד"א ויקרא יעקב. זש"ה אחזת שמורות עיני (תהלים עז ה), זה יעקב שהראה לו

140

מדרש שמואל (בובר) פרשה כב

 שנתעלמה ממך, צא ולמד משמואל ובית דינו, כיון שבא אצל שמואל, אמר ליה הדא (מינך) [מנה] לך לא משל דואג, דואג מיניי הוא, ואינו יוצא בשלום מן העולם, להוציאך חלק אי איפשר [דכתיב] כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מ"ה י"ד), הא לאיש לקדם ולא לאשה, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור (דברים כ"ג ה'), הא לאיש ליתן שכר אבל לא לאשה.[ב] ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם וגו' [וייקר שמו מאד] (ש"א =שמואל א'= י"ח ל'), רבי יהודה ברבי סימון אמר נתייקר שמו מאוד בהלכה (כיצד) כיון ששמעו פלשתים שנשא דוד אשה אמרו כתיב בתורה כי יקח

1234567891011121314151617181920