בלעם

בלעם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2110 מקורות עבור בלעם. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

מדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת

 ישראל נטלו חשבון מיד סיחון וכל מה שנטל ממלך מואב שאילו נטלוה ממנו היתה בידם גזל, אלא נטל סיחון מן מואב, ונטלו ישראל מן סיחון, שהיו פטורין מן הגזל, לכך כתיב כי חשבון עיר סיחון וגו'.[נד] על כן יאמרו המושלים (שם שם /במדבר כ"א/ כז). זה בלעם ואביו, ששכרן סיחון לקלל את מואב, והם אמרו תבנה ותכונן עיר סיחון (שם /במדבר כ"א/). כי אש יצאה מחשבון [וגו'] אכלה ער מואב (שם שם /במדבר כ"א/ כח). שקיללו את מואב שימסרו בידו. אוי לך מואב וגו', ונירם אבד חשבון וגו', וישב ישראל (בכל ערי) [בארץ] האמורי (שם שם /במדבר כ"א/ כט

112

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בלק

 העולם, העמיד שלמה מלך על כל הארץ, וכן עשה לנבוכדנצר, זה בנה בית המקדש, וזה החריבו, נתן לדוד עושר לקח הבית לשמו, נתן להמן עושר ולקח אומה שלימה לטבחה, כל גדולה שנטלו ישראל, את מוצא שנטלו אומות העולם. כיוצא בה העמיד משה לישראל שהיה מדבר עמו כל זמן שירצה, העמיד בלעם לאומות העולם כדי שידבר עמו כל זמן שירצה, ראה מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם, נביאי ישראל מזהירים את האומה על העבירות, וכן הוא אומר צופה נתתיך לבית ישראל (יחזקאל ג יז), ונביא שעמד מן האומות, העמיד פירצה לאבד הבריות מן העולם הבא, ולא עוד אלא כל הנביאים

113

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מטות

 מי שהתחיל במצוה הוא גומרה, הוא השיב את חמתי, הוא יגמור את מצותי. וכלי הקדש (שם /במדבר ל"א/). זה הארון, שנאמר כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו (שם /במדבר/ ז ט), ר' יוחנן אמר אלו בגדי כהונה שבהן אורים ותומים, שנאמר ובגדי הקדש אשר לאהרן וגו' (שמות כט כט). ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב (במדבר שם /ל"א/ ח). ומה ביקש שם, אלא שהלך ליטול שכר של כ"ד אלף שנפלו בעצתו. ויקחו את כל השלל [וגו'] ויביאו אל משה (שם שם /במדבר ל"א/ יא יב). להודיע שבחן שלא רצו ליטול הביזה עד שהביאו לפניו ואחר כך [נטלו] ברשותו. ויצאו משה

114

מדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים

 אתה מבני בניו של יעקב, ואנו מבני בניו של לבן, והרי תנאי שלהם [קיים], דכתיב עד הגל הזה (בראשית לא נב), כששמע יואב חזר אצל דוד, א"ל מה אתה אומר הרי תנאו שבועת יעקב אבינו, מיד הושיבו סנהדרין שושן עדות, [ללמד] למדוהו ואמרו באמת כך היה, אלא הם עברוהו תחילה, בלעם הרשע מפני מה עבר, לא כך אמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב וגו' (במדבר כג ז), וכושן רשעתים לא שיעבד בנו, שנאמר ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמונה שנים (שופטים ג ח), הם הרשיעו עלינו שתי רשעיות, כיון (שהודו) [שהורו] לו ב"ד, מיד חזר עליהם והרגן, שנאמר

115

מדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים - הוספה

 ב] אלה הדברים אשר דבר משה. זש"ה מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון (משלי כח כג), מוכיח אדם זה משה, שהוכיח את ישראל, אחרי חן ימצא, שמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, שנאמר אם נא מצאתי חן בעיניך ה' (שמות לד ט), ממחליק לשון זה בלעם, שהיה אומר לישראל מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל (במדבר כד ה), למה היו דומין, לבן מלך שהיו לו שני פדגוגין, אחד אוהב ואחד שונא, זה שהיה אוהב היה מזהירו, ואומר בני הזהר בעצמך שלא תעשה עבירה, שאביך דיין ואם שומע שעברת עבירה אע"פ שהוא אביך, אינו נושא לך פנים, והאחד שהיה

116

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח

 בראשית/ כה), משה התחיל בכהונה ובדוכן וקרבנות ובתורה, בכהונה ששמש בכהונה גדולה בשבעת ימי המלואים, ובדוכן שהעמיד אלעזר בן אהרן על הדוכן שנא' ונשיא נשיאי הלוי אלעזר וגו' (במדבר ג), בקרבנות שנא' ויקטר משה את הראש וגו' (ויקרא ח), בתורה שנא' ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה (שמות כד), בלעם התחיל בקוביא בבלורית ובקסמים ובזנות הוי נח אחד מארבעה שהתחילו בארבעה דברים אלו.(טו) [ט, כ] ויטע כרם מהיכן היו נטיעות מחרצנים שהכניס בתבה, ויקח שם ויפת ויקחו לא נאמר אלא ויקח, מלמד ששם נתחזק תחלה במצות, וילכו אחורנית שהיו מהלכין לאחוריהן, ויכסו את ערות אביהם שהיה ביאתן כדרך

117

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תולדות

 לא צוה פרעה צוה ה' לא צוה אלא וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, המן בקש להשמיד את כל היהודים וה' לא בקש (אסתר ט) ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים וגו' בלק ובלעם בקשו לקלל את ישראל וה' לא בקש שנאמר (דברים כג) ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם וגו', לפיכך כתיב מי זה אמר ותהי ה' לא צוה, הוי כל כלי יוצר עליך לא יצלח, אדריאנוס אמר לרבי יהושע גדולה הכבשה העומדת בין שבעים זאבים, אמר ליה גדול הוא הרועה שמצילה ושומרה ושוברן לפניה, הוי כל כלי יוצר עליך לא יצלח.(ו) [כה, יט] אברהם הוליד את

118

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא

 של בנים, כתיב ויחר ליעקב וירב בלבן ראה מה אמר ליה בחרות אפו לא א"ל אלא מה פשעי ומה חטאתי, ואלו דוד בפיוסו שלא אבה לשלוח יד בשאול, כתיב (שמואל א כ"ו) כי אם ה' יגפנו או יומו יבא ומת או במלחמה ירד ונספה, עד הגל הזה זש"ה ותלחץ רגל בלעם אל הקיר (במדבר כב), הגל הוא הקיר לפי שעבר בלעם את השבועה שנשבע ליעקב שנאמר אם לא תעבור את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה, ובלעם זה לבן שנאמר ארמי אובד אבי (דברים כו), ועל שבקש לכלות ישראל נקרא ארמי שנאמר ולכה זועמה ישראל לכך נפרע הקיר ממנו לפי

119

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויחי

 הרגו איש, וכי איש אחד הרגו והלא כתיב ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר (בראשית לד) אלא שנחשבו לפני הקב"ה ולפניהם כאיש אחד, וכן הוא אומר והכית את מדין כאיש אחד (שופטים ו) כיוצא בו סוס ורוכבו רמה בים (שמות טו) ארור אפם לא קלל אלא לאפם הוא שאמר בלעם (במדבר כג) מה אקוב לא קבה אל ובעת הכעס לא קלל אלא אפם, והאיך אני אוכל לקללם, אחלקם ביעקב כ"ד אלף נפלו משבט שמעון על מעשה זמרי ואלמנותיהם כ"ד אלף וחלקם ב' אלפים לכל שבט ושבט שנאמר אחלקם ביעקב, וכל מי שמסבב על הפתחים הוא משבט שמעון אמר הקב"ה

120

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים

 שנאמר (דברים לד) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, מלה"ד לנמסינן המשקה את כל המדינה והיו הכל משבחין אותו, אמר להן אחד שבחו למעין שמספיק לו, כך היו משבחין ליהושע שהיה משקה מחכמתו לכל ישראל, אמר להן שבחו למשה שנאמר כי סמך משה את ידיו עליו, חכמה רעה לבעליה זה בלעם שנאמר (במדבר כד) נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון, ולבסוף ואת בלעם בן בעור הרגו בני ישראל (שם /במדבר ל"א/).(ט) [כב, כד] אם כסף תלוה את עמי, זש"ה כספו לא נתן בנשך (תהלים טו) בא וראה כל מי שיש לו עושר ונותן צדקה לעניים ואינו מלוה בריבית

1234567891011121314151617181920