בלעם

בלעם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2110 מקורות עבור בלעם. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מא - תקעו

 שלש מאות ריבוא, כמה רשעים בכל דור, אמר הקדוש ברוך הוא מפילתכם כל שאתם רבים בעולם אף היא (תפתה) [מתפתה] בכל יום ומרחבת ומעמקת כי ערוך מאתמול תפתה [וגו'] העמיקה הרחיבה [וגו'] (ישעיה ל' ל"ג), הוי כי הנה רחקיך יאבדו ואני קרבת אלהים לי טוב, מהו ואני, לפי ששואלים את בלעם ואת נביאי ישראל, שאלו את בלעם יש להם קץ של ישועה, אמר להם הן, אמרו לו ואימתי הוא, אמר להם רחוק הוא ואראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב (במדבר כ"ד י"ז), מרחיק את הקץ, שאלו לנביאי ישראל אמרו קרוב הוא כי קרוב יום אידם (דברים ל"ב ל"ה), בא ירמיה

102

פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פיסקא א - שור או כשב

 לו למה אין מקבלין ממנו קרבנות אין כתיב ממזרח שמש (עד) [ועד] מבואו גדול שמי בגוים [ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים] (מלאכי א' י"א), אמר לו ר' יוסי היך אתה קורא מה שאתה רוצה [ומה שאין אתה רוצה] אין אתה קורא, (שמשעה) [שבשעה] שבקש בלעם ובלק להקריב קרבנות לפני הקב"ה (ולא קיבל עליו) [לא קיבל מהם] שנאמר הירצה ה' באלפי אלים וגו' (מיכה ו' ז') מה כתיב ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם (דברים כ"ג ו'), וחוץ גזו /מזו/ ומזו אין כתיב זבח רשעים תועבה, [אמר לו] בוודאי על הרשעים אמרה תורה שאפילו

103

מדרש תנחומא (בובר) פרשת נח

 גדולה בשבעת ימי המלואים], בדוכן שהעמיד אלעזר על הדוכן, שנאמר ונשיא נשיאי הלוי אלעזר וגו' (במדבר ג לב), ובקרבנות מנין, ויקטר משה את [כל] האיל המזבחה (ויקרא ח כא), ובתורה מנין, שנאמר עלה אלי ההרה [והיה שם ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם] (שמות כד יב). בלעם התחיל בקובה בקוביא בלודים ובקסמים, הוי נח אחד מארבעה בני אדם שהתחילו ארבעה דברים. ויטע כרם. מהיכן היה לו, אלא מן החרצנים שהכניס עמו לתבה נטל וזרע, שנאמר ויטע כרם וגו', ואחריו מה כתיב וישת מן היין (בראשית ט כא), אמר ר' חייא בר אבא בו ביום שנטעה, בו

104

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא

 והוא צריך רפואה, ריפא לאבימלך ולביתו וילדו, שנאמר וירפא אלהים, ואין אתה מרפא אותו, אמר הקב"ה כדאי הוא שאתן לו בנים. ראה מעשה של הקב"ה שאינו כמעשה בשר ודם, אומר אדם ליתן לחבירו מתנה, פעמים נותן, פעמים אינו נותן, אבל הקב"ה אינו כן, כשהוא אומר להיטיב, מיד הוא מטיב, אמר בלעם לא איש אל ויכזב (במדבר כג יט), וחזר ואמר, ההוא אמר ולא יעשה (שם /במדבר כ"ג י"ט/), אמר ר' שמואל בר נחמן הפסוק הזה לא סופו ראשו, ולא ראשו סופו, שהוא אומר לא איש אל ויכזב וגו', וחזר ואמר ההוא אמר ולא יעשה, אלא בן אדם, ההוא אמר ולא

105

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תולדות

 ורבקה אמרה אל יעקב וגו' ועתה בני שמע בקולי לאשר וגו', לך נא אל הצאן וגו' (שם /בראשית כ"ז/ ו ח ט), כיון שהלך והביא הלך אצל אביו, שנאמר ויבא אל אביו וגו', ויאמר יעקב אל אביו (שם /בראשית כ"ז/ יח יט), וברכו. ואע"פ שאתם אומרים שיקר יעקב לא שיקר, בלעם אמר לא הביט און ביעקב (במדבר כג כא), אלא [אמר] אנכי יעקב, עשו [הוא] בכורך וגו', קום נא שבה וגו', ויאמר יצחק אל בנו וגו' (שם שם /בראשית כ"ז/ כ), א"ל כי הקרה ה' אלהיך לפני (בראשית שם שם /כ"ז כ/), ועוד אמר לו כשנעקדת על גבי המזבח ואמר

106

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח

 תרדמה על אנשים (איוב ד יב יג). ואלי דבר יגונב [כשהקב"ה נגלה על הרשעים בגניבה הוא נגלה עליהם בלילה, אבל] כשהוא נגלה על הצדיקים בפרהסיא הוא נגלה עליהן, (אבל כשהוא) [אמר ר' יששכר כשהקב"ה] נגלה על הרשעים הוא נגלה עליהן בלשון עראי בלשון טומאה בחצי דבור, שנאמר ויקר אלהים אל בלעם (במדבר כג ד), אין ויקר אלא לשון טומאה, שנאמר אשר לא יהיה טהור מקרה לילה (דברים כג יא), אבל כשהוא נגלה על הצדיקים בלשון טהרה הוא נגלה עליהן, שנאמר ויקרא אל משה וגו' (ויקרא א א). לכך נאמר ואלי דבר יגונב, כשהקב"ה נגלה על הרשעים [נגלה] בלילה, לפי שמעשיהן

107

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויקרא

 העינים היה עובר בשוק ראה עשה עבירה בשוק, רואה שלא בטובתו, האזנים שמע קול חרופין וגדופין ולא היה רוצה לשמוע, מה יעשה, שמע שלא בטובתו, האף עבר במקום ע"ז והריח קטורת של ע"ז, ולא הריח ברצונו, מה יעשה, הריח שלא בטובתו, וכשהקב"ה מבקש אף אלו שהן ברשותו אינן ברשותו, הפה, בלעם בא לקלל את ישראל לא הניחו הקב"ה, אלא בירך אותם, שנאמר ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם וגו' (דברים כג ו), והידים, כן אתה מוצא בירבעם, כיון שבא הנביא ויקרא (אל) [על] המזבח (דבר) [כדבר] ה', ויאמר מזבח מזבח [כה אמר ה' הנה בן נולד לבית דוד וגו']

108

מדרש תנחומא (בובר) פרשת צו

 ידמה לה' בבני אלים (תהלים פט ז), אמר הקב"ה אילו הייתי מבקש קרבן, לא הייתי אומר למיכאל שיקריב, וממי אני מבקש קרבן מישראל, וכן הוא אומר בלחם הפנים ביום השבת ביום השבת [יערכנו לפני ה' תמיד] (ויקרא כד ח), וכתיב הירצה ה' באלפי אלים ברבבות נחלי שמן (מיכה ו ז), בלעם הרשע היה סניגרון של אומות העולם, ועל ידו הוא מדבר, הירצה ה' [באלפי אלים ברבבות נחלי שמן], רוצה הוא מה שאתם מקריבים לו לוג שמן, אנו מקריבין לו רבוא רבבות נחלי שמן, מה הקריב אברהם לפניו לא איל אחד, שנאמר וישא [אברהם את] עיניו וירא והנה איל אחר וגו'

109

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מצורע

 תהלים קה טו), ואע"פ כן חזרו יום אחד לשנות, באתה אש מן השמים וליחכה בספסליהם, חזרה ואמרה, המעמך ישלמנה כי מאסת (איוב לד לג), כל כך למה היו שונים, על שכתיב והמלך שלמה אהב נשים נכריות [וגו'], ויעש שלמה הרע בעיני ה' (מ"א =מלכים א'= יא א ו). וארבעה הדיוטות בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי, אתה מוצא שהללו מפני דבור פיהם נתחייבו לגיהנם, בלעם על ידי לשונו נדחף לגיהנם, שנאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב (במדבר כג ז), מן הרמים הייתי, ממחיצת אבות הייתי, ינחני בלק וזרקני לגיהנם, ואין ינחני אלא גיהנם, שנאמר בן אדם נחה על המון מצרים והורידהו

110

מדרש תנחומא (בובר) פרשת במדבר

 א'/), שמא אתם יכולים ליתן לנו כגדולה שנתן לנו ה' אלהינו במדבר, דגל מחנה יהודה, דגל מחנה ראובן, דגל מחנה אפרים, דגל מחנה דן, יכולים אתם לעשות לנו כך, מה תחזו בשולמית, שמא כמחולת המחנים, שאנו חוטאים והוא מוחל לנו, ואומר לנו והיה מחניך קדוש (דברים כג טו), כך אף בלעם הרשע הביט בהם ויצאה עינו כנגדם שלא היה יכול ליגע בם, שנאמר וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו (במדבר כד ב), התחיל לומר מי יוכל ליגע באלו בני אדם שכל אחד ואחד יושב בדגלו.[יב] [איש על דגלו באותות לבית אבותם. זש"ה] אשא דעי למרחוק ולפועלי

1234567891011121314151617181920