בכור

בכור מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11956 מקורות עבור בכור. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ה

 ושתו רביעית ואני נותן דמיו הרי זה חושש משם שביעית ושם מעשרות ומשם יין נסך הלכה טוהנותן צמר לצבע גוי אינו חושש שמא צבעו בחומץ של יין נסך אם בא לבית החשבון אסור הלכה טזלא יתן אדן תרומת גיתו [לשומר גיתו] ולא בכור צאנו לרועה צאנו אם נתן להן שכרן נותן להם לשם טובה הלכה יזלא יתן ישראל בהמתו לטבח כהן לשחוט ולא לרועה כהן לרעות לו אלא אם כן נותן להן שכרן הלכה יחרשאי ישראל שיאמר לכהן הילך סלע זו ותן תרומה לבן בתי כהן ותן בכור לבן בתי כהן ר' שמעון בן לעזר או'

52

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ז

 לישראל חולקין בשוה קיבל שדה מישראל חולקין ביניהן מכרה לכהן חולקין ביניהם קיבל שדה מבת ישראל חולקין בשוה נישאת לכהן תרומה לכהן קיבל שדה מבת כהן תרומה לבת כהן נישאת לישראל חולקין ביניהן נתארמלה או נתגרשה חזרה לתחילתה הלכה יפרת כהן שהיית שומה אצל ישראל וילדה בכור בכור לכהן דברי ר' יהודה וחכ' אומ' בכור לשניהם אמ' להם ר' יהודה אתם מודים בפירות שדה שהן שלו אמרו לו אם שדה גופה שלו פרה גופה לשניהם אם פרה היתה גופה שלו בכור לכהן הלכה יאהנותן שדה קבלה לגוי ולכותי ולמי שאינו נאמן על המעשרות אף על פי שאין ישראל

53

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק ח

 עד שיסתאבו וימכרו ויביאו בדמי יפה שבהן שלמים ויאכלו ליום ולילה עד חצות ובדמי יפה שבהן שלמים אחרים יאכלו לשני ימים ולילה אחת: הלכה יאבן עזאי אומר שלמים הבאין מחמת הפסח הרי הן כפסח לכל דבר אלא שהן נאכלין ליום ולילה: הלכה יבבכור שנתערב בפסח שניהן ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כבכור רבי שמעון אומר זה ישחט לשום מה שהוא וזה ישחט לשם מה שהוא שניהם יאכלו כפסח וכמנוייו של פסח: הלכה יגמעשר שנתערב בפסח שניהם ירעו עד שיסתאבו וימכרו כמעשר ר' שמעון אומר זה ישחט לשום מה שהוא וזה ישחט לשום מה שהוא ושניהם יאכלו כפסח וכמנוייו

54

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ב

 מתנדבין: הלכה כור' שמעון אומר השוחט לשם עולה הרי זו אינה עולה אמר ר' שמעון מה אם אמר הרי עלי עולה שאקריבנה בעבר הירדן שמא עולה הוא לפכך השוחט לשום עולה הרי זו אינה עולה: הלכה כזהשוחט לשום חטאת לשום אשם לשום בכור לשום מעשר ולשום תמורה שחיטתו כשרה זה הכלל דבר שנידר ונדב השוחט לשמו פסול ודבר שאין נדר ונדב השוחט לשמו כשר:

55

תוספתא מסכת מכות (צוקרמאנדל) פרק ד

 הלכה הר' יוסי אומ' כהן שעלתה בידו תאינה של טבל בשנת מעשר שיני בירושלם בשנת מעשר עני בגבולין אמר תרומתה בעוקצה ואכלה מעשר ראשון בדרומה ואכלה מעשר שיני בצפונה ואכלה פטור ואם היה זר חייב על כל אחת ואחת שאילו מתחילה אכלה אינו חייב אלא אחת האוכל בשר בכור אפילו לאחר זריקה הרי זה לוקה את הארבעים: הלכה ומעשר שני והביכורים מצטרפין חוץ לחומה לספוג עליהם את הארבעים דברי ר' מאיר וחכמ' אומ' אין מצטרפין: הלכה זהמבשל בשר בחלב הרי זה חייב כמה יבשל ויהא חייב כחצי זית בשר וכחצי זית חלב כדי שיהו זה וזה כזית

56

תוספתא מסכת מעשר שני (ליברמן) פרק ג

 הלכה יבהמביא פירות מן הגרן לעיר הפריש תרומה ונתנה לכהן מעשר ראשון ונתנו ללוי מעשר עני ונתנו לעני אין מחשב עמהן דמי הבאה אבל אם קרא להן שם בגורן הרי זה מחשב עמהן דמי הבאה המוכר פירות לחבירו ואמ' לו פירו' שמכרתי לך טבלין הן בשר בשר בכור הוא יין יין נסך הוא מה שאכלו אכלו יחזיר להן את הדמים ר' שמעון בן אלעזר או' דבר שהנפש קצה בו מה שאכלו אכלו (ויחזיר להן את השאר דבר שאין הנפש קצה בו מה שאכלו אכלו) ויחזיר להן את הדמים ודברים שאין הנפש קצה בו ינכה להן מן הדמים הלכה יג

57

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ו

 וגומר יהא בביתו עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים אלא אין צחוק האמור כאן אלא לענין ירושה שכשנולד אבינו יצחק לאברהם אבינו היו הכל שמחין ואומרין נולד בן לאברהם נולד בן לאברה' נוחל את העולם ונוטל שני חלקים והיה ישמעאל מצחק בדעתו ואומר אל תהו שוטים אל תהו שוטים אני בכור ואני נוטל שני חלקין שמתשובת הדבר אתה למד כי לא יירש בן האמה וגומ' ורואה אני את דברי מדברי רבי עקיבא הלכה זדרש רבי עקיבא הצאן ובקר ישחט להם ומצ' להם וכי מספיק להם אם את כל דגי הי' וגו' וכי הו' מספיק להם כגון שנאמר ואם לא

58

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ג

 דגן אתה מביא בכורות מחוצה לארץ שאי אתה מביא מעשר דגן אי אתה מביא בכורות שמעון בן זומא או' יכול כשם שנתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים כך נתנה תורה מחיצה בין הבכור למעשר שיני ודין הוא הואיל ובכור טעון הבאת מקום ומעשר שיני טעון הבאת מקום מה בכור אין נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר שיני אינו נאכל אלא לפנים מן החומה מה לבכור שמיעט מקום אכילתו שכן מיעט זמן אכילתו תאמר במעשר שיני שריבה זמן אכילתו הואיל וריבה זמן אכילתו נרבה מקום אכילתו תל' לומ' ואכלת לפני י"י אלהיך מעשר דגנך ותיר' ויצה' ובכורות מה

59

תוספתא מסכת עדויות (צוקרמאנדל) פרק ב

 חולצות ולא מתייבמות ואם קדמו וכנסו תיציאו ר' אלעז' אומ' בית שמאי אומ' יקיימו ובית הילל אומ' יוציאו ר' שמע' אומ' יקיימו אבא שאול אומ' קול היה להן לבית הילל בדבר זה התולש צמר מבכור תם והניחו בחלין אף על פי שנולד בו מום לאח' מיכן ושחטו הרי זה יקבר בכור בעל מום שתלש הימנו ואחר כך מת ר' עקביה בן מהללאל מתיר וחכמ' אוסרין אמר ר' יהודה מודה עקביה בזה שאסור על מה נחלקו על שנטמא ותלש הימנו ואחר כך שחטו שעקביה בן מהללאל מתיר וחכמ' אוסרין אמ' ר' יוסי מודה ר' חלפתא בזה שמותר אבל בייחוד אמרו חכמ'

60

תוספתא מסכת פסחים (ליברמן) פרק ט

 ר' שמעון אומ' זה ישחט לשם מה שהוא וזה ישחט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כפסח וכמנוייו של פסח נתערבו במעשר שניהן ירעו ויסתאבו ויאכלו כמעשר ר' שמעון או' זה ישחוט לשם מה שהוא וזה ישחוט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כפסח וכמנוייו של פסח הלכה יבכור ומעשר שנתערבו זה בזה שניהם ירעו עד שיסתאבו ר' שמעון או' זה ישחט לשם מה שהוא וזה ישחט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כאחד מפני שמתן דמן שווה וכן היה ר' שמעון אומ' באשם ושלמים שנתערבו זה בזה ולא הודו חכמים לר' שמעון במביא קדשים לבית הפסול במי דברים אמורים בזמן שנתערבו

1234567891011121314151617181920