בכור

בכור מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11956 מקורות עבור בכור. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

משנה מסכת בכורות פרק ג

 בא לו אצל זו או שמא בנה של זו בא לו אצל זו:משנה ג[*] רבי יוסי בן משולם אומר השוחט את הבכור עושה מקום בקופיץ מכאן ומכאן ותולש השער ובלבד שלא יזיזנו ממקומו וכן התולש את השער לראות מקום המום:משנה ד[*] שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין דברי רבי יהודה אמר רבי יוסי לא בזה התיר עקביא אלא בשער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך מת בזה עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרין הצמר המדובלל בבכור את שהוא נראה מן הגיזה מותר ואת שאינו נראה מן

32

משנה מסכת בכורות פרק ה

 משנה א[*] כל פסולי המוקדשים נמכרין באיטליז ונשחטין באטליז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנייתן לבעלים פסולי המוקדשין הנייתן להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור:משנה ב[*] בית שמאי אומרים לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור בית הלל מתירין ואפילו נכרי בכור שאחזו דם אפילו הוא מת אין מקיזין לו דם דברי רבי יהודה וחכמים אומרים יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחט עליו רבי שמעון אומר יקיז אף על פי שהוא עושה בו מום:משנה ג[*] הצורם באוזן הבכור הרי זה לא ישחט עולמית דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים

33

משנה מסכת בכורות פרק ו

 במדינה חורוד והמים שאינם קבועין וחטיו הפנימיות שנפגמו אבל לא שנעקרו ובעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית וזקן וחולה ומזוהם ושנעבדה בה עבירה ושהמית את האדם (על פי עד אחד או על פי הבעלים) וטומטום ואנדרוגינוס לא במקדש ולא במדינה רבי ישמעאל אומר אין מום גדול מזה וחכמים אומרים אינו בכור אלא נגזז ונעבד:

34

משנה מסכת בכורות פרק ח

 משנה מסכת בכורות פרק חמשנה א[*] יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן בכור לכהן ואינו בכור לנחלה בכור לנחלה ולכהן יש שאינו בכור לא לנחלה ולא לכהן איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר הנפלים שיצא ראשו חי ובן תשעה שיצא ראשו מת והמפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עד שיהא בו מצורת האדם המפלת סנדל או שליא ושפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא אחריהן בכור לנחלה ואינו בכור לכהן מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה נכרית ונתגיירה משבאת לישראל ילדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן רבי יוסי

35

משנה מסכת זבחים פרק א

 משנה ב[*] יוסי בן חוני אומר הנשחטים לשם פסח ולשם חטאת פסולים שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהם כשרין לשם נמוך מהם פסולין כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים פסולין קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים כשרין הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרין ושלמים ששחטן לשם בכור לשם מעשר פסולין:משנה ג[*] הפסח ששחטו בשחרית בארבעה עשר שלא לשמו רבי יהושע מכשיר כאילו נשחט בשלשה עשר בן בתירא פוסל כאילו נשחט בין הערבים אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו רבי אלעזר בן עזריה בישיבה שכל הזבחים הנאכלים שנזבחו שלא לשמן כשרים

36

משנה מסכת חולין פרק ב

 יעשה כן שלא יחקה את המינין:משנה י[*] השוחט לשם עולה לשם זבחים לשם אשם תלוי לשם פסח לשם תודה שחיטתו פסולה ורבי שמעון מכשיר שנים אוחזין בסכין ושוחטין אחד לשם אחד מכל אלו ואחד לשם דבר כשר שחיטתו פסולה השוחט לשם חטאת לשם אשם ודאי לשם בכור לשם מעשר לשם תמורה שחיטתו כשרה זה הכלל כל דבר שנידר ונידב השוחט לשמו אסור ושאינו נידר ונידב השוחט לשמו כשר:

37

משנה מסכת חולין פרק י

 יפדו חוץ מן הבכור ומן המעשר כל שקדם הקדשן את מומן או מום עובר להקדישן ולאחר מכאן נולד להם מום קבוע ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות ואינן יוצאין לחולין להגזז ולהעבד וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ חייב ועושין תמורה ואם מתו יקברו:משנה ג[*] בכור שנתערב במאה בזמן שמאה שוחטין את כולן פוטרין את כולן אחד שוחט את כולן פוטרין לו אחד השוחט לכהן ולנכרי פטור מן המתנות והמשתתף עמהן צריך שירשום ואם אמר חוץ מן המתנות פטור מן המתנות אמר מכור לי בני מעיה של פרה והיו בהן מתנות נותנן לכהן ואינו מנכה לו מן הדמים

38

משנה מסכת עדויות פרק ה

 דברים אמרו לו עקביא חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל אמר להן מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו הוא היה מטמא שער הפקודה ודם הירוק וחכמים מטהרין הוא היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו וחכמים אוסרים הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את שפחה המשוחררת וחכמים אומרים משקין אמרו לו מעשה בכרכמית שפחה משוחררת שהיתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון אמר להם דוגמא השקוה ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו אמר

39

משנה מסכת שביעית פרק ז

 ולדמיהן שביעית הצבע צובע לעצמו ולא יצבע בשכר שאין עושים סחורה בפירות שביעית ולא בבכורות ולא בתרומות ולא בנבלות ולא בטרפות ולא בשקצים ולא ברמשים ולא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו לקח לעצמו והותיר מותר למכרן:משנה ד[*] לקח בכור למשתה בנו או לרגל ולא צריך לו מותר למכרו צדי חיה עופות ודגים שנזדמנו להם מיני טמאין מותרים למכרן רבי יהודה אומר אף מי שנתמנה לו לפי דרכו לוקח ומוכר ובלבד שלא תהא אומנותו בכך וחכמים אוסרין:משנה ה[*] לולבי זרדים והחרובין יש להם שביעית ולדמיהן שביעית יש להן ביעור ולדמיהן ביעור

40

תוספתא מסכת בבא בתרא (ליברמן) פרק ז

 וכנכסי עבד משוחרר כל הקודם בהן זכה הלכה בנאמנת חיה לומר זה יצא ראשון אימתי בזמן שאין שם ערער אבל יש שם ערער אינה נאמנת ר' לעזר או' אם הוחזקה על עמדה נאמנת ואם לאו אינה נאמנת הלכה גהיו מוחזקין בו שהוא בכור ובשעת מתנה אמ' אינו בכור אינו נאמן היו מוחזקין בו שאינו בכור ובשעת מתנה אמ' בכור הוא נאמן היו מוחזקין בו שהוא בכור ובשעת מיתה אמ' בכור הוא נאמן היו מוחזקין בו שהוא בנו ובשעת מיתתו אמ' בני הוא נאמן היו מוחזקין בו שהוא בנו ובשעת מיתתו אמ' אינו בני אינו נאמן שאין בנו ובשעת

1234567891011121314151617181920