בכור

בכור מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11956 מקורות עבור בכור. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

ספרי זוטא פרק ה

 פלט וכה"א וימח את כל היקום מאדם ועד בהמה (בראשית ז כג) מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות וכה"א ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית וכת' ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים (שם /בראשית/ יט ד, יא) מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות וכה"א ומת כל בכור ארץ מצרים (שמות יא ה) מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות. שמשון הלך אחר עיניו ולפיכך ניקרו פלשתים את עיניו:פסוק כב(כב). ובאו המים המאררים האלה במעיך, אין לי אלא במעיך ומניין אף בכל אבר ואבר ובכל שערה ושערה ת"ל ובאו ובאו אף בכל אבר ואבר ובכל

122

ספרי זוטא פרק ו

 כל הארץ (שם /בראשית/ יא ט). וכן את מוצא כשפרע מחמשת כרכי סדום לא פרע מהן אלא יחידי שנא' וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים (שם /בראשית/ יט כד). וכן את מוצא כשפרע מן המצריים לא פרע מהן אלא יחידי שנ' וה' הכה כל בכור (שמות יב כט). וכן את מוצא כשפרע מדור האמורי לא פרע מהן אלא יחידי שנ' הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות (יהושע י יא). וכן את מוצא כשפרע מסנחריב לא פרע ממנו אלא יחידי שנא' ויצא מלאך ה' אל מחנה אשור (ישעיה לז לו). ד"א אתה

123

ספרי זוטא פרק יח

 כל חרם ומניין שאם החרים אדם כל נכסיו סתם הרי אלו לכהנים ת"ל כל חרם בישראל לך יהיה מלמד שסתם חרמים לכהנים:פסוק טו(טו). כל פטר רחם לכל בשר, על פטר רחם נכרתה ברית לא נכרתה ברית על יוצא דופן יכול שאין לי שנכרתה ברית על בכור בנו אלא מי שנכרתה ברית על בכור בהמתו אבל הלוים והגרים הואיל ולא נכרתה ברית על בכור בניהם יכול לא נכרתה ברית על בכור בהמתם אמרת כל פטר רחם לי לרבות הלוים לכל בשר לרבות הגרים: באדם ובבהמה יהיה לך, כל מקום שיש לך באדם יש לך בבהמה וכל מקום שאין לך

124

ספרי דברים פרשת דברים פיסקא ב

 דבר אחר ויהי בארבעים שנה, מלמד שלא הוכיחם אלא סמוך למיתה ממי למד מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה שנאמר +בראש' מט א+ ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, +שם /בראשית/ מט ג+ ראובן בכורי, וכי אין אנו יודעים שראובן בכור אלא מלמד שאמר לו ראובן בני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי, ומפני ארבעה דברים אין מוכיחים את האדם אלא סמוך למיתה כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו, ושלא יהא בלבו עליו, וכדי

125

ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא לא

 רבי עקיבה, רבי שמעון בן יוחיי אומר ארבעה דברים היה רבי עקיבה דורש ואני דורשם ודברי נראים מדבריו הרי הוא אומר ותרא שרה את בן הגר המצרית שעבד עבודה זרה ואני אומר לא היו צרים אלא לענין שדות וכרמים שכשבאו לחלוק היה ישמעאל אומר לו אני נוטל שני חלקים שאני בכור וכן שרה אמרה לאברהם +שם /בראשית/ כא י+ גרש האמה הזאת ואת בנה וגו' ודברי אני רואה מדבריו כיוצא בו אתה אומר +במדבר יא כב+ הצאן ובקר ישחט להם שווה להם +שם /במדבר יא כב/+ אם את כל דגי הים יאסף להם, שווה להם דברי רבי עקיבה ואני אומר

126

ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא לד

 בלב אויבי המלך, ואומר +שם /תהלים/ קכז ד+ כחצים ביד גבור כן בני הנעורים, מה נאמר בהם +שם /תהלים/ קכז ה+ אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. דבר אחר ושננתם לבניך, אלו בשנון ואין +שמות יג ב+ קדש לי כל בכור, +שם /שמות/ יג יא+ והיה כי יביאך בשנון, שהיה בדין אם +במדבר טו לז+ ויאמר, שאינו בקשירה הרי הוא בשנון קדש לי, והיה כי יביאך, שהם בקשירה אינו דין שיהו בשנון תלמוד לומר ושננתם אלו בשנון ואין קדש לי, והיה כי יביאך בשנון, ועדיין אני אומר אם ויאמר שקדמוהו מצות אחרות

127

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא עא

 עובר תלמוד לומר רק. תזבח ואכלת ולא גיזה, בשר ולא חלב, יכול יהו אסורים לאחר זביחה תלמוד לומר כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך, יכול אם קדם מום קבוע להקדישם ונפדו יהו אסורים תלמוד לומר רק. מנין שאין נשחטים אלא על מום קבוע אמרת קל וחומר הוא ומה בכור שאין נוהג בכל הוולדות ויוצא לחולין שלא בפידיון אין נשחט אלא על מום קבוע קדשים שהם נוהגים בכל הוולדות ואין יוצאים לחולין אלא בפידיון אינו דין שלא יהו נשחטים אלא על מום קבוע לא אם אמרת בבכור שכן קדושתו מרחם וקדושה חלה עליו על בעל מום קבוע תאמר בקדשים שאין קדושתם

128

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא עב

 ממנו חוץ לחומה עובר בלא תעשה תודה ושלמים שחייבים עליהם משום פיגול ונותר וטמא האוכל מהם חוץ לחומה אינו דין שיהא עובר בלא תעשה הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לאוכל תודה ושלמים לפני זריקת דמים שעובר בלא תעשה. ובכורות, זה הבכור וכי מה בא הכתוב ללמדנו אם לאוכל בכור חוץ לחומה קל וחומר ממעשר אם לפני זריקת דמים קל וחומר מתודה ושלמים מה תודה ושלמים שמותרים לזרים האוכל מהם לפני זריקת דמים עובר בלא תעשה בכור שאסור לזרים האוכל ממנו לפני זריקת דמים אינו דין שיהא עובר בלא תעשה הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לזר שאכל בשר בכור

129

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא עז

 קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום, במה הכתוב מדבר אם בקדשי הארץ כבר אמור הא אינו מדבר אלא בקדשי חוצה לארץ. תשא ובאת, שחייב בטפול הבאתם עד שיביאם לבית הבחירה, רבי יהודה אומר עד באר הגולה חייב באחריותם מבאר הגולה ואילך אינו חייב באחריותם, יכול אף בכור ומעשר תלמוד לומר נדריך, קדשים שהם באים בנדר ובנדבה יצאו בכור ומעשר שאינם באים בנדר ובנדבה, יכול שאני מוציא חטאת ואשם תלמוד לומר קדשיך מי לחשך להביא את חטאת ואשם ולהוציא את בכור ומעשר אחר שריבה הכתוב מיעט מביא אני חטאת ואשם שאין להם פרנסה אלא במקומם ומוציא אני בכור

130

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא קו

 לארץ לארץ תלמוד לומר ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות מחוצה לארץ שאי אתה מביא מעשר דגן אין אתה מביא בכורות. שמעון בן זומא אומר יכול כשם שנתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים כך נתנה תורה מחיצה בין בכור למעשר שני ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר שני טעון הבאת מקום מה בכור אין נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא לפנים מן החומה מה לבכור מיעט מקום אכילתו שכן מיעט זמן אכילתו תאמר במעשר שני שריבה זמן אכילתו הואיל וריבה זמן אכילתו

1234567891011121314151617181920