בכור

בכור מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11956 מקורות עבור בכור. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה ז

 ממקום למקום. דבר אחר נותן אני עברתי ויראתי במצרים. אין עברה אלא זעם שנאמר ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה (תהלים עח מט) [ואומר יום עברה וגו' היום ההוא (צפניה א טו)] ואומר הנה יום יי' בא אכזרי ועברה וחרון אף וגו' (ישעיה יג ט): והכתי כל בכור שומע אני על ידי מלאך או על ידי שליח. תלמוד לומר ויי' הכה כל בכור בארץ מצרים לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח: והכתי כל בכור בארץ מצרים אפילו ממקומות אחרים והם במצרים ובכורי מצרים אפילו הם במקומות אחרים מנין ת"ל למכה מצרים בבכוריהם וגומר (תהלים קלו י) בכורי

102

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יג

 אני יוצא וגומר (שמות יא ד) שאי אפשר לבשר ודם לעמוד על חציו של לילה אבל כאן יוצרו חלקו רבי יהודה בן בתירה אומר היודע שעותיו ועונותיו הוא חלקו. רבי אליעזר אומר נאמר כאן לילה ונאמר להלן לילה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות: ויי' הכה כל בכור שומעני על ידי מלאך או על ידי שליח ת"ל והכתי כל בכור לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח: וה' הכה כל בכור בארץ מצרים אפילו ממקומות אחרים ובכורי מצרים שהן במקומות אחרים מנין ת"ל למכה מצרים בבכוריהם (תלים /תהלים/ קלו י) בכורי חם כוש ופוט ולוד מנין ת"ל

103

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה טז

 מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה טז וידבר י"י אל משה וגו' קדש לי כל בכור זו אחת משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם מכלל שהוא צריך לפרטו ופרט שהוא צריך לכללו קדש לי כל בכור פטר כל רחם וגו' כלל אחד זכרים ואחד נקבות במשמע כל הבכור אשר יולד וגו' פרט יצאו נקבות ממשמע אני אקרא את הכלל מה ת"ל את הפרט שאם אני קורא את הכלל אבל לא את הפרט שומע אני כל שיולד ראשון בין זכר בין נקבה יהיה בכור ת"ל כל הבכור וגו' הזכר זכרים אבל לא נקבות אני אקר' את הפרט מה ת"ל את

104

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יח

 עברה האמורה להלן דין הוא שלא תהא קדושה חלה עליו אלא בחיי אמו אי מה כאן זכרים אף להלן זכרים ת"ל כל אשר יעבור תחת השבט אחד זכרים ואחד נקבות במשמע: וכל פטר שגר בהמה אין פטר שגר בהמה אלא ששגרתו אמו יהא פטור מן הבכורה והבא אחריו אינו בכור: אשר יהיה לך להוציא את המוכר עובר בהמתו לגוי משמע מוציא אני את המוכר עובר בהמתו לגוי ומביא אני את הלוקח עובר בהמתו של גוי ת"ל אשר יולד בבקרך ובצאנך (דברים טו יט) להוציא את הלוקח עובר בהמתו של גוי: הזכרים לה' מכאן היה ר' יוסי הגלילי אומר רחל שלא

105

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דכספא פרשה יט

 אלא שני שמות; ויקדים מעשר ראשון שהוא קרוי שני שמות, תרומה ומעשר, למעשר שני שאינו קרוי אלא שם אחד בלבד; מכאן אמרו, המקדים תרומה לבכורים, ומעשר ראשון לתרומה, ומעשר שני לראשון, אע"פ שהוא עובר בלא תעשה, מה שעשה עשוי, שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר. כן תעשה לשורך. הקיש בכור אדם לבכור בהמה, ובכור בהמה לבכור אדם, מה בכור בהמה הנפלים פוטרין בה את הבכורה, אף בכור אדם הנפלים פוטרין בו את הבכורה, מה בכור אדם אתה רשאי ליתן פדיונו לכהן בכל מקום שתרצה, אף בכור בהמה אתה רשאי ליתן לכהן בכל מקום שתרצה; לפי שהוא אומר +דברים יב ו+ והבאתם

106

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב

 האמ' להלן מגפה אף עב' האמ' כן מגפה וכן הוא או' ובכל כרמים מספד וג' (עמ' ה יז) בלילה הזה זה שאמ' ר' אלעזר בן עזריה נא' כן בלילה הזה ונ' למעלה בלילה הזה מה בל' הזה האמ' כן עד חצ' אף בלילה הז' האמ' למעלה עד חצות. והכיתי כל בכור אין לי אלא בכור מצריים שבמצרים בכורות אחרים שבמצ' מנ' תל' [לו'] כל בכור. בכורות מצ' שבמק' אח' מנ' תל' לו' כל בכור בכור[ות חם] וכוש ומצ' ופוט וכנען מנ' תל' לו' כל בכור וכן הוא או' ויך כל בכ[ור] במצ' מאדם ועד בהמה אין לי אלא

107

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג

 לאמר קדש לי אין קדש לי אלא הפר(י)ש לי יכול אם מפרישו אתה הרי הוא מקודש ואם לאו אינו מקודש ת"ל לי הוא בין שאתה מפרישו ובין שאין אתה מפרישו. פטר רחם פרט ליוצא דופן. בבני ישראל אין לי אלא ישראל מנין לרבות גרים ועבדים משוחררין ת"ל בכור כל בכור מכאן אתה אומר הגיורת שהיתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה בכור לנחלה ואין בכור לכהן ר' יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר פטר כל רחם בבני ישראל עד שיפטרו רחם מישראל. באדם ובבהמה את שיש לך בו באדם יש לך בו בבהמה יצאו לוים שאין לך בהם

108

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כב

 כח). מלאתך ודמעך מלאתך אלו בכורים שהן ניטלין מן המליא ודמעך זו תרומה שהיא נקראת דמע. לא תאחר לא תאחר דבר שראוי להקדימו מלמד שכל המקדים תרומה לבכורים מעשר ראשון לתרומה מעשר שני לראשון עובר בלא תעשה. ר' אליעזר בן יעקב אומר לא תאחר שלא תאחרם בשעת הגורן מליתנם לבעלים. בכור בניך תתן לי יכול יתנם לו ודאי ת"ל ויתן משה את כסף הפדיום לאהרן ולבניו (במ' ג נא) אי לי אלא בזמן ההוא לדורות מנין ת"ל על פי ה' כאשר צוה ה' את משה (שם) אם כן למה נאמר בכור בניך תתן לי כל זמן שאתה נותנו כמצותו מעלה

109

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק לד

 עושה פסח ואם לאו אין אתה עושה פסח ת"ל את חג המצות תשמר בין שיש לך אביב בין שאין לך אביב אם כן מה ת"ל למועד חדש האביב עשאו הכתוב סימן לו.פסוק יט(יט). כל פטר רחם לי יכול אפלו נקבה ת"ל וכל מקנך תזכר מה בכור בהמה זכר ולא נקבה אף בכור אדם זכר ולא נקבה. ר' יהושע בן קרחה אומר כל פטר רחם לי הרי זה כלל יכול אף שלאחרים ת"ל מקנך יכול אף שלנקבה ת"ל תזכר יכול אף שלחיה ת"ל פטר שור ושה זה הוא כלל שצריך לפרט.פסוק כ(כ). ופטר חמור תפדה בשה ופטר

110

ספרא ברייתא דרבי ישמעאל פרשה א עד פרק א

 וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט לומר לך מה הפרט מפורש דבר שהוא וולד וולדות הארץ וגדולי קרקע אף אין לי אלא כל דבר שהוא וולד וולדות הארץ וגדולי קרקע יצאו כמהין ופטריות.(ט) מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל כיצד קדש לי כל בכור, יכול אף נקבה במשמע ת"ל זכר, אי זכר יכול אפילו יצאת נקבה לפניו, תלמוד לומר פטר רחם אי פטר רחם יכול אפילו לאחר יוצא דופן תלמוד לומר בכור זהו כלל הצריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל.

1234567891011121314151617181920