ביתר

ביתר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4803 מקורות עבור ביתר. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

אברבנאל חגי פרק א

 שהם חמשת הדברים שחסרו בבית שני כמו שזכרו במסכת יומא (יומא כא, ב) מפני שלא היתה גאולה שלמה ולא בנין אלהי בקדושה ראויה אליו, אם כן למה צוה בבנין הבית השני הזה ושלח ע"ז נביאיו השכם ושלוח אחרי שלא היה אלא מקדש מעט כאחת מבתי כנסיות אשר בגלות כאילו תאמר ביתר או אלכסנדריא וזולתם אשר לא באה הנבואה על בנינם:השאלה השלישית בפר' עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ וגו' והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי הבית הזה כבוד וגו' לי הכסף ולי הזהב וגו', כ"א נאמר כ"ז על בית שני כמו שפי'

82

אברבנאל זכריה פרק יד

 יב) והענין הז' הוא אומרו וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלם כי אחרי שזכר תשועת ה' אשר יעשה לעמו במלחמה ההיא זכר הרעות אשר יעשה באויביהם רוצה לומר במצרים אשר יבואו לצבוא על ירושלם ושילכדו העיר ויוציאו חצי העיר בגולה ובשבי, וגם ביתר העמים העולם עליהם שבכולם תהיה מגפת השם באופן נפלא והוא המק בשרו רוצה לומר שיפלו איבריהם ויתכחשו ברזון נמרץ וזה בהיותם הולכים על רגליהם ולא שוכבים על מטותם מתוך חולי, וכן ימקו עיניהם בחוריהם ולשונו תמק בפיהם באופן שלא יוכלו לראות ולא יוכלו לאכול וגם לדבר לא יוכלו מפני נגעי

83

אור החיים שמות פרשת כי תשא פרק לד

 גוים הא למדת שבחינת הזביחה לבד יתעב ה' הגם שאין בה א' מפסולי שחיטה:(יח) את חג המצות תשמור. טעם מצוה זו כאן לציון כי הן אלה תיקוני החטא שקודם כאומרם ז"ל (זוהר ח"ב מ' א) כי החמץ הוא בחינת אל אחר, ולזה צוה ה' ביתר שאת לשמור את הדבר, וצוה כאן על כללות המועדים, אולי כי לצד שנאמר בעגל (לעיל ל"ב ד') אלה אלהיך אשר העלוך וגו' וכל המועדים תלוים ביציאת מצרים, לזה חזר ה' על הדברים כדי שיקבלו עליהם הפרטים שיש נגדיות להם במשמעות מאמר הכפירה, וזה אחד מפרטי התשובה הצריכין, והזכיר שמירת שבת לפי שהם עבדו ע"ז

84

אור החיים ויקרא פרשת צו פרק ו

 על העיקר, וכבר כתבתי בפרשת בין הבתרים (לך טו יד) כי האמת הוא שישפטו על הכל בטוב טעם. ומחדש אני דבר כי מהתוספת יוקח ראיה אל העיקר, שאם כונת המענים לקיים מצות ה' היה להם שלא להוסיף וממה שהוסיפו גילו דעתם כי לא למצוה יכוונו. והוא אומרו על המזבח פירוש ביתר על השיעור שהוא לכפרה שקצב ה' להם אותו שיעשו ביותר מהקצוב, ושמו אצל המזבח שהוא הקצוב לכפרה וידין ממנו כי לא למצות ה' הם מתכוונים, שהיתר יגלה על בחינת הנגזרה לכפרה אם לה מתכוונים או בשנאה להרע לבד ונמצאים מתחייבים על הכל. או ירצה כי הגם שעדיין לא שלמו

85

אור החיים במדבר פרשת בהעלותך פרק ט

 פי ה' שלא היו חפצים אלא לעשות מאמר ה', ואומרו שמרו את משמרת ה' פירוש היו ממתינים כשיעור אשר ימתין ה' ליסע אם מעט ואם הרבה:ואם תאמר אם כן למה הוצרך להקדים ב' פסוקים ראשונים פסוק ובהאריך ופסוק ויש אשר יהיה וגו', אם להגיד שבחן של ישראל הנה הוא ביתר שבח בגמרן של דברים כמו שפירשנו. הנה אם לא קדם מאמר ובהאריך הענן על המשכן וגו' ויש וגו' לא היינו מפרשים במאמר ובהאריך על המשכן וגו' על פי ה' וגו' כדרך שפירשתי, אלא היינו אומרים שהיו ממתינים בזמן הארוך והיו נוסעים בזמן המועט ולא אחרו ולא קדמו, אבל ידיעת

86

אלשיך הקדמה

 מקופל ומונח במעי אמו אם כל חי. הארץ אשר עתה שוכב עליה. פיו סתום ודבורו פתוח. מצאנו ראינו אז בקול זולתי קול מדבר. והן אומן בלא כלים יראה וימצא. וכל קדש כזה אינו יוצא מידי יופיו לעולם. כי לא על כסוי אדם בעפר כיוצא בו שמו יכוסה ועלה מן הארץ ביתר שאת. ולא ירד אחריו כבודו במקומו מונח. נח ולא נע ונד. וזה שמו שוב אינו יורד שאול ויעל שהכל הולך אחר דבר המעמיד. ואולם לוז שם העצם מעצמנו הידוע באחרית הימים. יומו יבא להחיות מתים יהללויה. ואל זה העצם אין לו דמות הגוף ניתן למשמרת בעצם אדם ובקבר. עד

87

אלשיך בראשית פרשת בראשית פרק א

 הלא יסוד הרוח אינו העדר דבר כי אם כח יסודיי, שעל כן נכלל בכלל היסודות ולא היות מקום פנוי בלבד, כי על כן יש כח לרוח לנשב:והענין כי הנה ידענו כי עולם חסד יבנה (תהלים פט). והמים מתייחסים אל מדת החסד, כאשר האש מתייחס אל מדת הגבורה, וההיקש ביתר היסודות כאשר יבא בס"ד. ועל הבנות העולם במדת חסד, מצאנו ראינו כי בכל חלק מחלקי הבריאה עשה הוא יתברך עיקר מהמים, ושיתף בהן כל אחת מהיסודות, כמאמרם ז"ל (חגיגה יב א) שעשה שמים מאש ומים, הרי שיתף האש עם המים. וגם יסוד העפר שיתף במים, כמו שאמרו ז"ל (פרקי דרבי

88

אלשיך בראשית פרשת בראשית פרק ד

 רק מטולטל, ונוד הוא כי גם במקום אשר ימצא לא יהיה מיושב בו רק נד. ויאמר כי עתה וישב בלי טלטול, כי אם בארץ ההיא היה נד מינה וביה. ואפשר כי האות ששם לו, הוא האות ו', ועל כן ניתנה במלת נד ונעשית נוד, ויהיה על כי נתעתד לבא ביתר שנקרא יתרו בו' יתירה. ואפשר היה במקום קדמת עדן, למען יזכור אבידתו בעדן גן אלהים אשר איבד ברשעו, למען על ידי כן יגמור תשובתו:או יאמר ויצא קין מהיות לפני ה', שלא היה ה' נגד עיניו לשוב בתשובה למענו, כי אם קדמת פניו על אהבת השכר שב עדן, ועל

89

אלשיך בראשית פרשת וירא פרק יח

 תעבור מעל עבדך שהוא מהיותו יתברך עליו ממש כאשר יבא בס"ד. ואמר הה"ד וירא אליו ה' כו' והוא לומר כי בזה יתיישב אומרו אליו, שהוא אל הנימול שהענין היה בזכות המילה כמדובר למעלה. וגם בזה יתיישב שלא מצינו דבר אליו דבר, אך אין זה כי אם להודיע מציאות המראה שהיתה ביתר שאת על הקודמת להניח מרכבת מלאכיו לעשות מרכבה ממנו:(ב) ובזה נבא אל ענין הכתובים, אמר הנה עוד קנה מעלה חמישית, והיא כי על ידי מילה זכה כי בא הוא יתברך במרכבת מלאכיו והניחם ועשה מרכבה מאברהם. וזהו וישא עיניו וירא כי נשא עיניו למעלה מעצמו, וירא בשכינה על

90

אלשיך בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 בסוף תיבה במקום למ"ד בראשה, הראשונה מיותרת. ובענין האמור יתכן שכל כך המים עלו מהעין למעלה, שהיה נראה כאילו העין ירדה, שהיתה ירודה ממימיה. וזהו ותרד העינה שרומז הירידה גם אל העין:והנה ראוי לשים לב אל שנותו יתברך את טעמו לכנותו בשם עבד בפסוק זה מה שאין כן ביתר הכתוב. אמנם סיפרה תורה כי שני דברים עשה שלא כדרך אנשים חשובים. אחת הריצה לקראתה, וכן לא יעשה איש חשוב לרוץ לקראת נערה יפה מאד לדבר אליה, ומה גם בקרב בלתי יפות, כי יאמרו כי רתיחת יצרו הרדיפו לרוץ, על כן מהראוי היה ללכת לאטו כלאחר יד. עוד שנית בדרך

1234567891011121314151617181920