ביתר

ביתר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4803 מקורות עבור ביתר. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

פירוש הסולם לזוהר חדש - שמות פרשת יתרו מאמר פני אדם

 המסך דחירק שבו כנ"ל, להביאו לכלל אחד, כלומר כדי ליחד הימין עם השמאל לכלל אחד. הוא, אחוז למעלה, בין חסד וגבורה. אחוז למטה, בין נצח והוד. גווניו אחוזים לכמה צדדים, דהיינו לששה קצוות. כי הקו האמצעי כולל ו"ק.[אות שפג] גוון אור גנוז וכו': ומפרש את ג' הקוין ביתר ביאור גוון אור גנוז (ל"ג אחיד) מאיר ומנוצץ בהתנוצצות. שהוא קו ימין. והאור הזה אחוז ותופש ומביא אליו אור של אש לוהטת ושלהביות אש, שהן קו השמאל. אלו השנים, הימין והשמאל, אינם מתישבים יחד, כי יש ביניהם מחלוקת, (כמ"ש בפלפה"ס אות ל') ומתוך מרגלא שאינה מתגלית כלל, דהיינו ממסך דמנעולא, שהיא

42

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שביעי

 להם לישראל ברכת הזן בשעה שאכלו את המן, יהושע תיקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים, דוד תיקן רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, שלמה תיקן על הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. הטוב והמטיב ביבנה תקנוה, כנגד מי תקנוה, כנגד הרוגי ביתר, דאמר רב מתנה אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו הטוב והמטיב, הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה.תנו רבנן (שבת מא א) אכל ולא שתה אכילתו דם, וזו היא תחילת חולי מעיים. אכל ולא הלך ארבע אמות אכילתו מרקבת, וזו היא תחילת רוח רעה, כי הא דאמר שמואל (

43

ספר הלכות גדולות סימן יח - הלכות תשעה באב ותעניות

 עמוד רכט] פרק בשלשה פרקים(תענית כו א) חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשנייה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר. ומיחייב בר ישראל לענויי נפשיה בתשעה באב ולמנהג אבילותא דכתיב (זכריה ח, ט) כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, דתניא (ר"ה יח ב) אמר רבי שמעון ארבעה דברים היה רבי עקיבא דורש ואני דורש ורואה אני את דברי מדבריו, צום הרביעי זה תשעה

44

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער לה

 יעקב סי' ע'.יא) [אולי צ"ל לאחר הזמן האונאה].יב) ב"מ דף נ' ע"ב.יג) שם דף נ"א ע"א.יד) שם, ועי' בחו"מ סי' רכ"ז סכ"ג בקנה ע"י סרסור יש בו אונאה וע"ש בסמ"ע וט"ז שנחלקו בפירושו. ועי' סכ"ד דמביא חילוקי דיעות ביתר משתות ומ"ש שם בבאר הגולה דהה"מ דקדק מלשון הרמב"ם דאף ביתר משתות, הא ליתא להמעיין בהמגיד דאינו מדייק מהרמב"ם רק דדין זה ל"ש אלא בנתאנה לוקח אך הה"מ שם הביא בשם מפרשים דאין חילוק בין שתות ליתר משתות, אך הב"י מדעת עצמו הוא דמדייק כן מלשון הרמב"ם ע"ש.טו) [ויקרא כ"ה, מ"ו].טז) [יש להוסיף תיבה וכצ"ל

45

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ו

 היכא דב"ד מכרו, והא תנינן במתני' כתובות צ"ט דשום הדיינים טעותם בשתות אבל בפחות משתות המכר קיים וא"כ אפילו לכשיגדלו למה יוכלו למחות לר"נ דאמר הגדילו אין יכולים למחות ויעו"ש בקדושין מ"ב: תוד"ה הא דטעו שכתבו דלר"נ אם טעו בפחות משתות אינם יכולים למחות וכן בתו' כתובות ק' ד"ה ובוררין ביתר ביאור ובתו' גיטין ל"ד ד"ה ב"ד כתבו דדבר פשוט הוא דאפי' שמואל סובר כן ע"ש ועוד דכל הסוגי' בקדושין מ"ב איירי רק באפוטרופס שמינוהו ב"ד אם דין ב"ד עליהם דנימא מה כח ב"ד יפה או לא [יעוי' במהרש"א ובעצמות יוסף ופנ"י שם] אבל בב"ד עצמם כו"ע ל"פ דאם טעו

46

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ז

 רבינו דין הוא שיקנה בע"ח זה מן היורש אותה הוצאה שהוציא בה, דמשמע דרק ההוצאה משלם ליתומים אבל השבח היתר על ההוצאה גובה בחובו, אמנם יש בזה שיטות דהנה ב"מ דף ט"ו ע"א בתוד"ה בע"ח כתבו וז"ל נראה דגבו אפילו משבח שהשביחו יתומים וברא"ש פ"ק סי' ל"ט מבאר ראיות התוס' ביתר ביאור ובכ"ז מסיים דעתו דאין בע"ח גובה שבחא דיתמא וכן הביא בשם רבינו יונה ז"ל, והרי"ף בפ"ק כתב וז"ל ומסתברא דהאי שבחא דלא טריף ממתנה שבחא דאתי מחמת הוצאה הוא אבל שבחא דאתי ממילא טריף וע"ז כתב במלחמות וז"ל ראי' לדבר שהרי יתומים כו' ובע"ח אינו גובה מהן השבח

47

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יג

 לא יגמר המקח במעות הללו ואפילו הן קיימין הואיל ואפשר שכבר הוציאם [לשון זה צ"ע] כיון שבידו להוציאם וכונת הרי"ף לומר דאפילו אם מקצת הדמים שקבל הם עדיין בעין אפ"ה כבר קנאם בתורת מלוה וצ"ע מ"ש מההיא דקדושין, ואפשר ליישב דהנה הריטב"א שם בדף מ"ו נמי כתב כדברי התוס' אבל ביתר ביאור ותוכן דבריו דהתם שאומר לה בזו ובזו ולא גמר לשון קדושין עדיין א"כ לא יהיב לה רשות להוציאם עד אחרי שיגמור דבורו של קדושין והוי בתוך אותו הזמן כפקדון אצלה, וכי אכלה הם נעשים מלוה, יעו"ש ולפי"ז י"ל דהכא כיון דסתם מוכר הרי הוא דחוק למעות וכשנותן לו

48

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער כ

 ליכא אונאה פי' דבצמד בקר וקרון וכיוצא בהם שאדם צריך להם, פעמים שאדם רוצה להתייקר בהם מפני צורך השעה וידע ומחיל וכן הובא גירסא זו בשי"מ דהיא גירסת ספרי ספרד, וכן בחי' הרמב"ן מביא גיר' זו וז"ל פי' ר"ח ז"ל כה"ג כגון צמד שאדם צריך לו הרבה ופעמים שאדם לוקח ביתר מכדי דמיו, וכ"כ בסי' יד רמ"ה אות ל"ה יעו"ש.גירסת רבינו כאן בכדי שאין הדעת טועה, ובגיר' שלפנינו בכדי שאין הדעת טועה לא, אימר מתנה יהב ליה והרמ"ה הנ"ל מביא ב' הגירסאות יעו"ש שכתב שזו נוסחא ריווחי.טו) ותדע כי ע"ז הענין כו'. גם הרמב"ם פכ"ז הל' מכירה הל"ג

49

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער לה

 בתר צד המקח כיון דההונאה והטעות תלוי במקח א"כ משכחת ביטול מקח אם לפי המקח הוא יותר משתות אף דלפי המעות הוא פחות משתות וכן איפכא דהוי מחילה אם לפי המקח הוא פחות משתות ולפי המעות הוא יותר משתות וכ"פ הרמ"א חו"מ סי' רכ"ז סע"ד, אבל רבינו דנקט רק הדוגמאות ביתר על שתות משני הצדדים אז בטל מקח, וכן בפחות משתות משני הצדדים אז הוא דין פחות מדין אונאה הי' מוכח מזה דאינו סובר כשיטת המרדכי, אלא כדעת המ"מ פי"ב הל' מכירה הל"ג וז"ל במסקנת דבריו והעולה מזה הוא דכל היכא שהאונאה היא משוה שש בחמש עד שוה ז' בשש

50

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר תענית

 ור' חנינא סגן הכהנים.בעשרים ושבעה בו נשרף ר' חנינה בן תרדיון וספר תורה עמו.בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות והבקעה העיר ושרף אפסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל.באחד באב מת אהרן הכהן +במדבר ל"ג, ל"ח+.בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר ונחרשה העיר.בשמונה עשר בו כבה נר מערבי בימי אחז.בשבעה באלול מתו מוציאי דבת הארץ במגפה.בשלשה בתשרי נהרג גדליה בן אחיקם והיהודים אשר היו עמו במצפה.ובחמשה בו מתו עשרים אנשים מישראל ונחבש ר' עקיבא בבית האסורים ומת.בשבעה בו נגזר על אבותינו שימותו בחרב ברעב ובדבר.

1234567891011121314151617181920