ביתר

ביתר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4803 מקורות עבור ביתר. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ה

 רבי מנא אמר לא יפה כחו. אותה התרומה שהוא מפריש טובלה למעשר. רבי חנניה חברון דרבנין בעי תרם אחד בששים שהיא אחד מששים ואחד על הקוטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן. א"ר יוסי ולא מתני' היא שהתורם בלבו על הקיטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן. כלום צריכה אלא ביתר. תני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה [דף כג עמוד ב] ממנו ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור וחכמים אומרים התוספת חייב. רבי אבינא עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא לשעבר שאם היה שני שני עני עני. תני רבי יונתן בי רבי יוסי

12

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ג

 נולד:הלכה חמתני' הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי השום אסור בישראל ואסור בכותים ומעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור באומות שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות שאיני נהנ(י) [ה] לישראל לוקח ביתר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביתר אין שומעין לו שאיני נהנה להם והם לי יהנה לאומות: גמ' ואין ישמעאל בכלל זרעו של אברהם. [בראשית כא יב] כי ביצחק יקרא לך זרע. ואין עשו בכלל זרע יצחק. א"ר יודן בר שלום ביצחק במקצת יצחק. ר' הונא אמר בי"ת תרי בן שהוא

13

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ה

 היתה חצר חלוקה פסיספס אף רבנין מודיי. עמד אחד מהן ומכר את חלקו. אף רבי אליעזר בן יעקב מודה. התנו ביניהן על מנת לוותר בחזקת שותפין הן. לא צורכא דלא התנו ביניהן על מנת לוותר מה אמר בה ר' אליעזר בן יעקב. [דף יז עמוד ב] והא תנינן תמן לוקח ביתר ומוכר בפחות מה אמר בה רבי אליעזר בן יעקב. והא דתנינן תמן לא ישאילנו ולא ישאל ממנו מה אמר בה רבי אליעזר בן יעקב. והא דתנינן תמן לא ימכור ולא יקח ממנו. והא דאמר רבי שמעון בן יקים שלא ישהא. שניהן אסורים מלהעמיד ריחים ותנור ומלגדל תרנגולים. נצרכה לר'

14

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א

 נושא עון נשא כתיב וכן דוד הוא אומר [תהילים פה ג] נשאת עון עמיך כסית כל חטאתם סלה:הלכה במתני' אין פוחתין לפיאה מששים אע"פ שאמרו אין לפיאה שעור הכל לפי גודל השדה ולפי העניים ולפי הענוה: גמ' תני אין אומרים לו הבא גמלים וטעון מתניתא ביתר מכשיעור אבל בכשיעור אומרים לו הבא גמלים וטעון שדהו מרובה ועניים מועטים נותן לפי שדהו שדהו מועטים ועניים מרובים נותן לפי העניים ר"ש דרש שני דברים לקלו של בעל הבית שדהו מרובים ועניים מועטים נותן לפי העניים שדהו מועטים ועניים מרובים נותן לפי שדהו: מתניתא לא אמרה כן אלא הכל לפי גודל

15

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 י ז] זכר צדיק לברכה:הלכה המתני' חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטומוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בט"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר: גמ' כתיב [שמות כד טז] וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי ויעל משה. שביעי שהוא לאחר הדיברות ותחילה לארבעים. אמר להן משה ארבעין יומין אנא מיעבד בטורא כיון שהגיע יום ארבעים ולא בא מיד [שם לב א] וירא העם כי בשש

16

במדבר רבה (וילנא) פרשת מסעי פרשה כג

 מישראל.ז [לד, ב] כי אתם באים אל ארץ כנען, הלכה עד שלא נכנסו לארץ כיצד היו מברכין על המזון שנו רבותינו עד שלא נכנסו לא"י היו מברכין ברכה א' הזן את הכל משנכנסו לא"י היו מברכין על הארץ ועל המזון משחרבה הוסיפו בונה ירושלים משנקברו הרוגי ביתר הוסיפו הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה ואין לך חביבה מכולם יותר מברכת על הארץ ועל המזון שכך אחז"ל כל מי שאינו מזכיר בבהמ"ז =בברכת המזון= על הארץ ועל המזון ארץ חמדה וברית ותורה וחיים לא יצא ידי חובתו אמר הקב"ה חביבה עלי ארץ ישראל יותר מן הכל למה שאני

17

איכה רבה (וילנא) פתיחתות

 נותן אשה לבנימין, א"ר יוחנן מקרא קראו וקרבוהו, מקרא קראו ורחקוהו, מקרא קראו וקרבוהו (בראשית ל"ה) גוי וקהל גוים יהיה ממך, מקרא קראו ורחקוהו (שם מ"ח) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, שאינן נחשבין עם אחיהם, אמר רב יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים, רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה, ר' אליעזר הגדול אמר ניחא בחמשה עשר מכאן ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה, ואמר רב מנסיא וקרי ליה יום תבר מגל, מכאן ואילך המוסיף יוסיף ודלא מוסיף יסיף ר' אבין ור' יוחנן אמרי יום שביטל החפר מן מתי מדבר, א"ר לוי כל ערב

18

איכה רבה (וילנא) פרשה ב

 כוזב, ר"ע כד הוה חמי ליה להדין בר כוזיבא הוה אמר היינו מלכא משיחא, א"ל ר' יוחנן בן תורתא עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין אינו בא, א"ר יוחנן (בראשית כז) הקול קול יעקב, קול אדריאנוס קיסר הרג בביתר שמונים אלף רבוא בני אדם ושמונים אלף תוקעי קרנות היו צרין על ביתר והיה שם בן כוזיבא והיו לו מאתים אלף מקוטעי אצבע, שלחו לו חכמים עד מתי אתה עושה לישראל בעלי מומין, אמר להם והיאך יבדקו, אמרו לו כל מי שאינו עוקר ארז מלבנון אל יכתב באסטרטיא שלך, והיו לו מאתים אלף מכאן ומכאן ובשעה שהיו יוצאין למלחמה היו אומרים לא

19

איכה רבה (וילנא) פרשה ד

 תחת אבותיכם עמדו ועמדו והטביעו אותם במים, אמרו וכך עשו לאבותינו ואנחנו הולכים ומסייעין להם מיד חזרו, הה"ד (ירמיה ל"ז) הנה חיל פרעה היוצא להם לעזרה שב לארצו אל מצרים לכך נאמר בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושיע.כא צדו צעדינו מלכת ברחובותינו וגו', חמשים ושתים שנה עשתה ביתר אחר חורבן הבית, ולמה נחרבה על שהדליקו נרות לחורבן בית המקדש, ולמה הדליקו אמרו הבוליוטין שבירושלים היו יושבין באמצע המדינה וכד הוה סליק חד מנהון לצלאה אמרו ליה בעית לאיעבדא בוליוטין אמר להו לא, בעית לאיעבדא ארכונטיס אמר להו לא, אמרי ליה מבגין דשמעינה דאית לך חד איסא את בעי מזבנא

20

איכה רבה (בובר) פתיחתא לג

 א"ר יוחנן מקרא קראו וקרבוהו, מקרא קראו ורחקוהו, מקרא קרא וקרבוהו, גוי וקהל גוים יהי' ממך (בראשית לה יא). מקרא קראו ורחקוהו, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהי' לי (שם /בראשית/ מח ה), שאינן נחשבין עם אחיהם. אמר רב יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים. רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה. ר' אלעזר הגדול אמר ניחא בחמשה עשר, מכאן ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה, ואמר רב מנסיה וקרי ליה יום תבר מגל, מכאן ואילך המוסיף יוסיף ודלא מוסיף יסיף. ר' אבין ור' יוחנן אמרי יום שבטל החפר מן מתי מדבר. א"ר לוי כל ערב

1234567891011121314151617181920