ביתר

ביתר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4803 מקורות עבור ביתר. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

אלשיך איכה פרק ב

 וביאור הענין כי הנה יש הפרש בין אויב לצר, כי אויב יקרא גם שלא יצר בפועל, אך צר הוא המיצר בפועל. והענין כי הנה דרך האויב שדורך קשתו שכונן חציו על יתר ביד שמאלו, להבעית את שכנגדו להורות הכנה לירות לו חציו, אך עדיין אינו מציב יד ימינו לאחוז ביתר לפעול יריית החץ. ובבואו לגמור פעולת הכאת החץ, שאוחז ביתר עד מול ערפו ומורה ומכה את האויב, אז יקרא צר. וידוע כי זמן החורבן שהוא תשלום מנין ונושנתם היה בימי צדקיהו, כמאמרם ז"ל פרק (הניזקין) [המגרש] (גיטין פח א). אלא שהוא יתברך הקדים כמתרה בהם אחת עשרה שנה גלות יכניה,

142

אלשיך קהלת פרק א

 והנה אומרם הוא ענין רע הוא מה שנתן אלהים לבני האדם לענות ולהשיב בדרוש הלז. וזהו נתן וכו' לענות בו. והוא, כי לא ישיגו מראות דברים בלתי ראוים, כענין רשע וטוב לו צדיק ורע לו או כמות זה כן מות זה כצדיק כרשע, וההיקש ביתר דברים רעים לכל מראה עיני הרואה, כי אם אמור הוא ענין רע כלומר אין ספק כי הוא ענין רע הגורם לצדיק הרעה ההיא או לרשע הטובה ההיא על ענין רע אשר למדוכאים תחתיו וכיוצא בזה, אך לכוין אל פרטות הדבר הגורם לכל דבר ודבר לא ידעו ולא יבינו:ומה שנתתי אל לבי לתור

143

אלשיך קהלת פרק ז

 ע"ה עניו מאד וסובל והאבות בלתי מהרהרין אחר מדותיו יתברך. כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין קיא א) כי אחר כל מה שהבטיחו הוא יתברך ואעשך וכו' על ביאת הארץ (בראשית יב ב) ומיד בבואו ויהי רעב וכו' (שם שם י) ונטלטל ולקחו אשתו (שם שם טו) ולא הרהר, וההיקש בעקידה. וכן ביתר האבות, ובהלל הזקן, ורבים כאלה גדולי הנפש. ואתה אם רוחך אינה מגדר זה אל תבהל ברוחך לכעוס על העושק הנזכר, כי היא מדה שלא תזוז ממך לעולם, כי בחיק, הוא מקום הלב של כסילים, שם ינוח שיהיה לו כבית מנוס לדירה להיות מפסיד ומאבד אותך. והוא מאמרם ז"ל (עיין

144

אלשיך אסתר פרק א

 לא דבר ריק הוא. כי אם גדול מאוד כיד המלך לתת לכל איש ואיש יין גדול הימנו בשנים:(ח) והשתיה וכו'. הנכון אצלנו באמרו כדת, הוא, שאם יאמר נא ישראל אי אפשי ביין מלכות אשר לא כדת משה וישראל הוא, לא היו אונסים אותם לעבור על דת, וההיקש ביתר עמים. ולבא אל ביאור הכתוב, נעיר ראשונה למה זה תלה הדבר בהעדר אונסים ולא בהעדר האונס, ויאמר אין אונס מלעיל. ב. כי מהראוי יאמר הדברים כסדרן, יזכיר הסיבה איך יסד המלך על כל רב ביתו, ואחר כך יאמר המסובב, שעל כן אין אונס כי מצות המלך היא. ולא יתחיל בנמשך ממאמר

145

אלשיך דניאל פרק ד

 חמדת הגלות נגלות דבר מלך שלטון כמוני היום, אם לא לך ואין לזרים אתך. כי כמוני כמוך, אני ואתה רוכבים צמדים על גדולים אשר בארץ אני בשררה, ואתה ביתרון דעת החכמה:וזהו אומרו חזית אנא נבוכדנצר, כלומר אני נבוכדנצר הידוע מולך בכיפה יחיד במעלה. ובכן ואנתה בלטשאצר המקביל אלי ביתר שאת החכמה, כי על כן שם בלטשאצר נקרא עליך פשרא אמר. כי זאת גורלך על יפי חכמתך וראה גם ראה חן ערכך לפני. כי הלא אמרתי פשרא אמר, שהוא פתרונו האמתי והמיוחד אמונה אומן, כי זה ענין פשרא בצ"רי הרי"ש. כל קבל די כל חכימי מלכותי לא יכלין פשרא, שאפילו

146

אמת ליעקב בראשית - הערות פרק ה

 115. וכעי"ז באדרת אליהו: מחמת שלא האריך ימים כמו אבותיו כתב ויהי ולא ויהיו מפני שלא חי כל שנותיו וכן בחנוך וכו'116. ועיין להלן [ה' כ"ח] ד"ה ואי נימא כן וכו', שכתב רבינו טעם אחר מדוע היו ללמך שני תקופות בחייו.117. נתבאר ביתר ביאור בדברי רבינו להלן בפרשת קדושים [י"ט פי"ז].

147

אמת ליעקב בראשית - הערות פרק יט

 וידבר אל חתניו לקחי בנותיו וגו', ולא נזכר שיצא לדבר עם בניו.17. דנו בזה בגמרא יבמות [דף ס"ב ע"ב], ועיין מש"כ רבינו על ענין זה להלן בפרשת ואתחנן [ד' פ"ט], ובפרשת זאת הברכה [ל"ג פ"ט].18. כוונת רבינו סתומה, ועיין להלן בסגנון שני ששם ביאר ביתר ביאור.19. פי' שקשה לרבינו על פירוש רש"י שבניך הוא בני בנותיך הנשואות א"כ אמאי הם נזכרים קודם "בנותיך" שהם בנותיו ממש והם דור קודם, ולכן פירש משום דבכל מקום זכר קודם לנקבה, והיינו לפי המשנה בהוריות [דף י"ג ע"א] שלהצלת נפשות מצילין את האיש קודם האשה, וכאן זה נוגע להצלת נפשות, וכעין

148

אמת ליעקב שמות פרשת שמות פרק א

 למה לא קראו למשה לאכול לחם עמהן לאחר שהצילן מיד הרועים, הרי שהיה חדור ברגש הכרת הטוב עד שהחשיב זה לתביעה על בנותיו שלא עשו כן, ולכן הוא לא היה יכול לסבול את גזרת פרעה ועצת בלעם ולכן ברח משם וזכה לשכר נצחי. ועיין להלן [ב' פ"כ] שביארתי נקודה זו ביתר ביאור.(טו) אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה5.פירש"י וז"ל: שפרה יוכבד על שם שמשפרת את הולד פועה זו מרים על שם שפועה ומדברת והוגה לולד וכו'. נראה שאין זה פשוטו של ענין, דעל פי הפשט ביארתי כבר לעיל בפרשת ויחי [מ"ח פ"ה] שכל השמות המצריים היו

149

אמת ליעקב שמות פרשת יתרו פרק יט

 יקבלו את התורה, ואלמלא נאמנותו מן הראוי היה שיוסיף להם דברים משלו, אבל אילו עשה כן לא היה ראוי שתינתן תורה על ידו, כי כמה דרשות אנו מוציאין מיתור של אות, ואילו היה משה משנה דבר מה א"כ אין הכרח שכך נאמר, וזהו נסיון גדול, ודו"ק.לפי4 זה נבין ביתר דיוק מה היה חטאו של משה במי מריבה, ומדוע נענש בצורה כה חמורה בגלל סטיה קלה מציווי ה', וכבר נלאו כל מפרשי התורה למצוא הסברים לזה כל אחד לפי דרכו. אמנם לפמש"כ נראה דהחטא היה מיוחד למשה, שמכיון שהוא היה מקבל התורה מה' והמוסרה לישראל, וכל דיבור ודיבור שלו

150

אפריון בראשית פרשת וירא

 אלא שהקב"ה הזמין אתכם ונתן בלבבכם להיות עוברים פה כדי שאניא אקבל שכר עליכם:ובזה י"ל מה שאמר אברהם לשרה לושי ועשי עגות, ומדקדקין כי תיבת לושי לכאורה מיותר וכי שרה לא ידעה איך לעשות עוגות. ולפמ"ש י"ל כי יען בפעם הזאת היתה מצות הכנסת אורחים חביבה לאברהם ביתר שאת, לכן זירז גם את שרה שעתה תעשה הכל בעצמה כי מצוה בו יותר מבשלוחו [כקידושין מ"א ע"א]. עוד י"ל משום דפסח הי' כמ"ש רש"י [להלן י"ט ג'] לכן הזהיר אותה אברהם שלא תמסור את הלישה למשרת, רק בעצמה תלוש ותעשה העוגות כדי להזהר מחימוץ.[יט א] ולוט יושב בשער

1234567891011121314151617181920