ביתר

ביתר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4803 מקורות עבור ביתר. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

יהושע פרק כג

 ט) וַיּוֹרֶשׁ יְקֹוָק מִפְּנֵיכֶם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצוּמִים וְאַתֶּם לֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיכֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:(י) אִישׁ אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף אָלֶף כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם:(יא) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:(יב) כִּי אִם שׁוֹב תָּשׁוּבוּ וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם וּבָאתֶם בָּהֶם וְהֵם בָּכֶם:(יג) יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי לֹא יוֹסִיף יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם עַד אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:(יד) וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וִידַעְתֶּם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל

2

שמואל א פרק ל

 הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ: ס(כה) וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה: פ(כו) וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְקֹוָק:(כז) לַאֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וְלַאֲשֶׁר בְּרָמוֹת נֶגֶב וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר:(כח) וְלַאֲשֶׁר בַּעֲרֹעֵר וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ: פ(כט) וְלַאֲשֶׁר בְּרָכָל וְלַאֲשֶׁר בְּעָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִי וְלַאֲשֶׁר בְּעָרֵי הַקֵּינִי:(ל) וְלַאֲשֶׁר בְּחָרְמָה וְלַאֲשֶׁר בְּבוֹר עָשָׁן וְלַאֲשֶׁר בַּעֲתָךְ:(לא) וְלַאֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וּלְכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הִתְהַלֶּךְ שָׁם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו: פ

3

משנה מסכת כלים פרק כא

 ובבורך וביצול טמא בעין של מתכת בלחיין ובעריין טמא רבי יהודה מטהר בלחיים שאינם עשויין אלא לרבות את העפר:משנה ג[*] הנוגע ביד מגרה מכאן ומכאן טמא בחוט ובמשיחה באמה ובסניפין במכבש של חרש ובקשטנית טהור רבי יהודה אומר אף הנוגע במלבן של מסר הגדול טהור הנוגע ביתר ובקשת אע"פ שהיא מתוחה טהור מצודת האישות טהורה ר' יהודה אומר כל זמן שהיא מתוחה חבור:

4

משנה מסכת תענית פרק ד

 הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים:משנה ו[*] חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר משנכנס אב ממעטין בשמחה:משנה זשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין רבן שמעון בן גמליאל אומר ישנה רבי יהודה מחייב בכפיית המטה ולא הודו לו חכמים:משנה

5

תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק ט

 מאין לגבות הלכה חהשוכר שדה מחבירו והיה נרה שנה אחת וזורעה שנה אחת לא יאמר לו לגורן תן לי חכירי של שתי שנים אלא נותן לו של שנה שנה בפני עצמה הלכה טהשם קומתו של חבירו בעשרת כורין חטין ועשת בפחות או ביתר נותן לו שומו ר' יהודה או' עשת בפחות נותן לו שומו ביתר נותן לו כל מה ששדה עושה ר' יוסי או' עולה ויורד עמו וכשם שהלקיחה בכסף ובשטר ובחזקה כך שכירה בכסף ובשטר ובחזקה הלכה יהמקבל שדה מחבירו מקום שנהגו ליתן פול בעדשין שעורין כפליים בחטין נותנן כפליים בחטין וכל דבר שמתקבל לאוצר ר'

6

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יד

 שמת כאן וספדתיו וקברתיו ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו אמ' רבן שמעון בן גמליאל מעשה בקולר של בני אדם שהלכו לאנטוכיא בחזירתן אמרו לא נהרג ממנו אלא פל' יהודי ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו הלכה חשוב מעשה בששים בני אדם שירדו לכרקום ביתר ולא עלה אחד מהם ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את נשיהם אין מעידין עליו עד שיהו מזכירין שמו ושם אביו שמו ושם עירו אבל אמ' אחד יצא מעיר פלני מפשפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו הלכה טמעשה בשנים שהיו רצין אחר הגייס ונתלה אחד בזית ופשחו

7

תוספתא מסכת נדרים (ליברמן) פרק ב

 כיון שנקצצו וכיון שנשרפה וכיון שנשחטה יצאו לחולין הלכה דהנודר מישראל אסור בגרים מן הגרים מותר בישראל הנודר מישראל אסור בכהנים ובלוים מכהנים ולוים מותר בישראל הנודר מן הכהנים מותר בלוים מן הלוים מותר בכהנים מאוכלי השום ר' יהודה אוסר אף בכותים שישראל נוהנין לו לוקח ביתר ומוכר בפחות ר' יוסה או' אין שומעין לו אינו אומ' כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים עובדי ע"ז מגלי עריות שופכי דמים לא נאמ' אלא הערלים וכן מצינו שלא נתחתם גזר דינן של אומות העול' אלא על הערלה שנ' כולם ערלין נפלים בחרב הלכה הר' אומ' גדולה מילה שכל מצות שעשה

8

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לח

 זכריה י"ג ז'). לא הספיק לגמור הדבר עד שנטלו החרב וחתכו את ראשו. ועליהם אמר הכתוב וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב [והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים] (שמות כ"ב כ"ג): ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב אני יודע שהנשים נעשו אלמנות. אלא אלמנות ולא אלמנות שלא ימצאו להן עדים להתירם להנשא. כגון ביתר שלא נמלט ממנה נשמה להתיר אשת איש. וממשמע שנאמר והיו נשיכם אלמנות אני יודע שהבנים יתומים. אלא יתומים שאינן יתומים שיהיו נכסיהם עומדים בחזקת אבותם ולא יהיו מניחין אותן לירש ולישא וליתן בהן: גלות בא לעולם על ע"א ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ועל שמיטת הארץ: על ע"א

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א

 התיבון הרי הבדלה. שנייא היא דמר רבי בא בר זבדא רבי היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס רבי חייא רבה היה מכנסן. התיבון הרי נברך. שנייא היא שאם היו שנים יושבים ואוכלים שאינן אומרים נברך. הרי הזן את הכל. קשיא. הרי הטוב והמטיב. שנייא היא דמר רב הונא משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב. הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה. הא קדושה. שנייא היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. א"ר מנא טופס ברכות כך הוא. א"ר יודן מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ז

 התיב רב ששת והא מתניתא פליגא שנים שלשה חייבין בברכת הזימון [דף נב עמוד א] הא ארבעה לא אין תימר ברכת זימון ראשונה ניתני ארבעה אשכחן תני ארבעה אין תימר זו הזן את הכל קשיא אין תימר זו הטוב והמטיב לית את יכול שנייא היא. דאמר רב הונא משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב. הטוב שלא נסרחו והמטיב שניתנו לקבורה. אמר רב חונה תיפתר כר' ישמעאל דרבי ישמעאל אמר הטוב והמטיב דבר תורה דכתיב [דברים ח י] ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזימון. את ה' אלהיך זו הזן את הכל. על הארץ זו ברכת הארץ. הטובה זו ברכת בונה

1234567891011121314151617181920