בינה לעיתים דרוש סו

בינה לעיתים דרוש סו

  

דרוש שלישי על רסן הלשון
במדרש [דב"ר ב, ט]:
"אשר לו אלהים קרובים אליו" [דברים ד, ז] - אדם, אם יהיה לו קרוב עשיר, הוא מודה בו; ואם עני - כופר בו ואומר שאינו קרובו. אבל הקדוש - ברוך - הוא, כביכול - ישראל נתונים במצרים בשעבוד, הקדוש - ברוך - הוא אומר: קרובם אני. מנין? שנאמר [תהילים קמח, יד]: "לבני ישראל עם קרובו". ואם קרובו עני, הוא עושה עצמו עיקר ואותו טפלה; מהו אומר? פלוני מתקרב לי. אבל הקדוש - ברוך - הוא, כביכול, עושה לישראל עיקר - אשר לו גוי קרוב, אין כתיב כאן; אלא: "אשר לו אלהים ...


המסמך לעיל חלקי. תוכלו לרכוש את המסמך המלא בחנות המקוונת שלנו.