ביכורים

ביכורים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2690 מקורות עבור ביכורים. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

אדרת אליהו דברים פרק כו

 אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה וכו' קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים. ור"ש אומר שלשה מדות בבכורים. בכורים ותוספת בכורים וכו'. בכורים עצמן אין להם שיעור. כי ראשונה שבכרה קושרו בגמי. ותוספת בכורים כיון שרואה שביכר עוד קושרו עוד ושיעורן עד אחד מששים מפירותיו, וז"א מראשית קאי על ביכורים עצמן ולא כל ראשית. ועתה הנה הבאתי את ראשית הוא כל הראשית והוא תוספת הביכורים. ורז"ל אמרו מראשית ולא כל ראשית. ועדיין איני יודע איזה חייב ולמדו ג"ש ארץ ארץ. נאמר כאן מארצך. ולהלן אומר ארץ חטה וגו': פרי האדמה. פרי אתה מביא ולא יין ושמן. דרכן והביא מניין

72

אור החיים ויקרא פרשת תזריע פרק יב

 חולק על דבריהם ח"ו אלא כמוסיף, כי מאומרו ואם נקבה ולא אמר וכי תלד נקבה או ולנקבה וגו' נתכוון לומר אפילו אינה ודאי נקבה אלא ואם נקבה פירוש ספק, ואם כן נתרבו טומטום ואנדרוגינוס כי ספק הוא ולא היה צריך לומר תלד. ואולי כי אמר תלד לרבות אנדרוגינוס למאן דאמר (ביכורים פ"ד מ"ב) ברי' בפני עצמו שלא היה נשמע מתיבת ואם נקבה שהרי יש בו ודאי צד זכרות. ואולי כי תנא דתורת כהנים כן סובר שמרבה טומטום מתיבת ואם ואנדרוגינוס מריבוי תלד, וסובר כמאן דאמר בריה בפני עצמה, ולזה אמר תלמוד לומר ואם נקבה תלד ולא הספיק לומר תלמוד לומר

73

אור החיים במדבר פרשת בהעלותך פרק ט

 לומר חקה אחת וגו' עד כאן. עם כל זה למה לא בחר לפרט אלא במצות פסח. אכן לצד שיש מקום לומר שאין הגר חייב בפסח לפי שלא היה לא הוא ולא אבותיו במצרים ואין מקום למעשה פסח אצלם כי לא פסח ה' על בתיהם במצרים, וזה דומה למאמרם ז"ל שאמרו (ביכורים פ"א) גר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר וכו' כמו כן הדבר הזה, לזה חידש הכתוב דין זה כאן ואמר וכי יגור אתכם גר ועשה פסח הוסיף בו תוספת פירוש שהגם שאינו מהיוצאים ממצרים אף על פי כן מלבד שצריך לעשות כל המצות ואף גם זאת ועשה פסח וגו':

74

אור החיים דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 והוא אומרו וירשתה שלישית ישיבת הארץ שהיא מצוה בפני עצמה כמו שמצינו כמה הפליגו רבותינו ז"ל (כתובות קי"א א) במצות ישיבת הארץ, רביעית הבאת הבכורים כאומרו ולקחת וגומר:(ב) מראשית. פירוש שאם בכרו הרבה כאחת אינו חיב להביא כל ראשית אלא אשר יחפוץ מהם, ומה שאמרו ז"ל (ביכורים פ"א מ"ו) שאין להביא אלא מז' המינים נלמד הדבר בגזרה שוה נאמר כאן ארץ וגו', (מנחות פ"ד ב) ואומרו כל פרי פירוש כל הפירות ששבחתי לך בהם הארץ:אשר ה' אלהיך נותן לך. פירוש לפי ששייר ה' לו חלק בארץ והוא שנת השמיטה (ויקרא כ"ה ד') דכתיב ובשנה השביעית וגו' שבת לה',

75

אלשיך שמות פרשת כי תשא פרק לג

 הרחק מן המחנה, שמהראוי יאמר רחוק מן המחנה. ועוד למה קראו אהל מועד. וגם התורה למה תודיענו השם שקרא לו. ועוד אומרו אשר מחוץ למחנה, שהוא מיותר אחר אומרו הרחק מן המחנה. ועוד אומרו והיה כצאת כו', למה יודיענו שנצבו איש פתח אהלו ושהביטו אחרי משה, וידוע מאמרם ז"ל (ירושלמי ביכורים ג ג), וראוי לתת טעם לדעתם למה יספר הכתוב בגנות ישראל שהיו מליזים עליו. ולמה יודיענו שבבא משה האהלה ירד הענן כו' ושישתחוו כל העם, מי לא ידע שעשו כן מן הסתם להשתחוות לפני הענן אשר שם האלהים. ועוד אומרו ודבר ה' עם משה פנים בפנים האם היום ההוא

76

אלשיך יואל פרק א

 האלי שראוי לעשות על גפן ותאנה, הלא היא כאשר תעשה הבתולה על בעל נעוריה, שלא תעשה על הנאת גופה רק על הנוגע אליו יתברך כך ראוי לעשות:והוא כי על כי (ט) הכרת מנחה ונסך מבית ה'. על ידי העדר הגפן ותאנה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה, להוליך ביכורים מנחה לה' וגם לא נסך מהיין, על כן ראוי ליילל ולא על העדר הנאת הגוף כשכורים ושותי יין, שיילילו על העדר הנאתם, ולא בלבד על ישראל אני מתריע כי אם גם על הכהנים, והוא כי הנה אבלו הכהנים על זאת אך הוא אבילות בעלמא, ואין ראוי לחמם היללה שתהיה אלי

77

אלשיך משלי פרק ג

 רק א' מעשרה וכן ומראשית, כלומר ולא כל ראשית תבואתך גם אם רבה היא, ומה גם לבעל המעט ובלבד שיהא הונך ותבואתך כלומר משלך ולא מזרים אתך, רק בלי צירוף גזל וחמס, כי הוא יתברך שונא גזל בעולה, וזהו מהונך בל תהיה כגייפא בחיזורין ומפלגא לבישייא, וזה הורנו יתברך במצות ביכורים, שצונו להוליך תאנה ואשכול ענבים א' על שכמנו, עד המקום אשר בחר ה', ולחרוד כל חרדת הכבוד הכתוב במשנה תורה על שוה פרוטה, והביטה וראה מה גדלה חסדו ית', כי אשר תכבדהו מהונך וכו' לא יחשבהו תחת כל הטובה אשר כבר הטיב לך, כי אם עוד יקבע לך שכר

78

אלשיך משלי פרק ו

 ומת תחת ידו, ועל זה ידברו הכתובים האלה כמז"ל במדרש משלי, על מי שנתמנה פרנס, ויצדק בזה אומרו אם, לומר אם נתמנית לגדול ורב, שהוא כאילו ערבת לרעך. גם יתכן ידבר דרך כלל אל כל היכול למחות, כי כלנו ערבים מסיני זה לזה, ויהיה אומרו אם כמו אם תקריב מנחת ביכורים, אם מזבח אבנים וכו' ורבים כאלה שהם וודאי. והענין כי ככלות שלמה מהוכיח את כל איש ישראל, יברח וימלט נפשו מני שחת הזרה הוא היצה"ר, כי אחריתה מרה כלענה וכו', ובאחרית פיהו אמר על אשר לא ישית לבו לשמוע אל דבריו, וילך אחריה וילכד בשחיתותיה, הוא ימות באין מוסר

79

אמת ליעקב בראשית - הערות פרק כג

 וז"ל: מפי השמועה למדנו שהקב"ה לא יעניש החייב כרת אלא אחר עשרים שנה ואין הפרש לזה בין זכרים לנקבות עכ"ל.3. עיין שבת [דף פ"ט ע"ב] רש"י ד"ה דל עשרין וכו' שכתב וז"ל: שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקב"ה אלא מכ' שנה ומעלה עכ"ל. אמנם עיין בירושלמי ביכורים [פ"ב הל"א] שכנראה יש שם פלוגתא אם אפשר למילף דבר זה מדור המדבר.4. כן היא שיטת החינוך [מצוה ק"ה], הרוקח [סי' רל"ב], הרע"ב [פ"א מ"ג דשקלים] והגר"א [בירושלמי שם].5. כנראה שרבינו מבאר שאף שפחותים מבן כ' ויתרים על ס' לא נתנו כסף הכפורים מכל מקום הם נכללים בכלל הצבור

80

אמת ליעקב במדבר - הערות פרק לב

 אמת ליעקב במדבר - הערות פרק לב15. ועיין במשך חכמה כאן שכבר עמד ע"ז, וציין לירושלמי [ביכורים פ"א הל"ח] שכנראה פליגי בזה אמוראי, ועיי"ש.16. כלומר, היכא שהאות הראשונה במלה הסמוכה מנוגנת וכו'.17. היינו שאנו מסתכלים על שתי התיבות האלו כאילו היו כתובות כתבה אחת ונדחקה המפיק ה"א מאליה.

1234567891011121314151617181920