ביכורים

ביכורים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2690 מקורות עבור ביכורים. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

גור אריה דברים פרשת שופטים פרק יח

 כך; חדא, שהוא פירש שמוסיף רבי יוסי על תנא קמא, וזה אינו, שהרי תנא קמא סובר דארץ שני עממים - שהוא מארץ ישראל גופיה - אין מביאין, מפני דאינה זבת חלב ודבש. אם כן כל שכן ארץ נחלת בני ראובן וגד, דהא לא מצינו בשום מקום שיהיה ארץ זבת חלב ודבש. ובמסכת ביכורים (פ"א מ"י) שנינו בהדיא דמחלוקת תנא קמא ורבי יוסי אינו רק בפירות דמעבר הירדן, דתנא קמא סבירא ליה דמביאין, ורבי יוסי סבירא ליה דאין מביאין. אבל שיהיה תנא קמא סובר דאין מביאין רק מארץ חמשה עממים - דבר רחוק וקשה לצייר, והוא דבר שאינו:ועוד, דהרי בפרשת כי תשא כתיב (

62

גור אריה דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 כתיב "וירשת", אם כן ירושה אמורה, מאי אני מקיים 'ישיבה' - היינו אחר שישב כל אחד ואחד בחלקו:(ב) מראשית ולא כל ראשית אין כל הפירות חייבים וכו'. כתב הרא"ם, שהגירסא היא 'אין כל הפירות חייבים בבכורים'. והכי פירושו, "מראשית" 'ולא כל ראשית', כלומר שאל יעשה כל כרמו ביכורים, אלא מקצת ראשית ולא כל ראשית, כמו שדרשו חכמים ז"ל גבי חלה, דכתיב (במדבר טו, כא) "מראשית עריסותיכם", 'מראשית ולא כל ראשית', שאם עשה כל עיסתו חלה אינו חלה (חלה פ"א מ"ט). הכי נמי אם עשה כל כרמו בכורים, אינו בכורים. ואחר כך אמר (רש"י) 'אין כל הפירות חיבים בביכורים וכו'', מלתא

63

רבי אליהו מזרחי דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 פירות האילן יהו חייבין בבכורים, תלמוד לומר: 'מראשית' ולא כל ראשית", הוא: יכול כל פירות האילנות יהו חייבין בבכורים, תלמוד לומר: מראשית ולא כל ראשית. אם כן הקושיות הראשונות, עדיין במקומן עומדות. וראיתי לקצת מפרשים, שכתבו בשם ר"ת מאורליינ"ש, דאי לאו קרא ד"מראשית, ולא כל ראשית", הוה אמינא, שצריך להביא ביכורים מכל שבעת המינים, קמשמע לן, "מראשית" ולא כל ראשית, לומר שאינו צריך להביא, אלא ממין אחד מהם בלבד, אי זהו מהם אשר יבוכר תחלה. ואני לא מצאתיו, ואיני מאמין שיצא זה מפיו, שהרי כל השבעה מינין חייבין בבכורים, וצריך כל מין כלי בפני עצמו, ואם הביאן בכלי אחד, צריך

64

שפתי חכמים ויקרא פרשת ויקרא פרק ב

 שם כי מקום פתח הבית הוא פני הבית והא כיצד שמע מינה שהוא מגישה לקרן מערבית דרומית של מזבח:פסוק טמ מדכתיב לעיל מיניה והרים הכהן מן המנחה וכתיב בתריה את אזכרתה והקטיר המזבחה וגו':פסוק יאנ ממה שאמר בסמוך שמביאים ביכורים מתמרים ותאנים ואלו היה כל דבש לא תקטירו פירושו דבש דבורים מהו שנאמר אחר כך קרבן ראשית תקריבו כלומר אפילו מן הדבש והא ביכורים אינן באים מדבש דבורים אלא ודאי כל מתיקת פרי קרוי דבש:פסוק יגס פירוש על ידי מלח המים נקרבים במזבח כי המלח מתולדות המים:פסוק ידע ואז אני יכול לפרשו

65

שפתי חכמים במדבר פרשת קרח פרק יח

 ואני הנני מביא את המבול מים וגו'. כבר תרצו בספרי אין שמחה לפני המקום אלא כשיאבדו מכעיסיו מן העולם:ג (חולין קלג) והם עשר במקדש. חטאת בהמה. ועוף. אשם ודאי. ותלוי. זבחי שלמי צבור. ולוג שמן של מצורע. שתי הלחם. ולחם הפנים ושירי מנחות. ומנחת העומר. וד' בירושלים. בכור. ביכורים. ומורם מתודה ומאיל נזיר. ועורות קדשים. ועשרה בגבולים. תרומה. ותרומת מעשר. חלה. ראשית הגז. מתנות. פדיון הבן. ופטר חמור. שדה החרם. שדה אחוזה. וגזל הגר. וכולן מבוארין בפרשה זו ובמקרא במקום אחר:ד כלומר ולא לשומרן מן הזרים דומיא דושמרתם את משמרת הקודש שאין נופל בתרומה רק שלא לטמא אותה

66

שפתי חכמים דברים פרשת ראה פרק יד

 ג"פ גדי:פסוק כבט ואף על גב שרש"י אינו דורש סמוכים כמו שפירש"י לקמן בפרשת כי תצא בפסוק ולקחת לך לאשה וגו':י ר"ל לא תגרמו לי לכלות גדיים של תבואה. ר"ל שעדיין התבואה בתוך קשיה והיא קרובה להתבשל:כ ר"ל אם לא תביאו ביכורים גם כן מכלים פירותיכם כלומר שכך דרשינן גם כן הסמיכות דביכורים לקרא לא תבשל גדי וכו' דפרשת משפטים ודפרשת כי תשא ולכן קאמר וכן כלומר אף על פי שאין דרכו לדרוש סמיכות מכל מקום כיון שדורשין פה יש לדרוש נמי התם:ל וכל שכן איפכא אלא רבותא קא משמע לן דאפילו מן החדש על

67

שפתי חכמים דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 שמן זית העושה שמן כי יש זיתים שאין עושין שמן ולמה לא פי' התם כמו שפי' הכאוי"ל דלעיל מיירי בשבח א"י ועל זה פי' זיתים העושים שמן הלומר בשאר ארצות יש זיתים שאין עושים שמן לאפוקי בארץ ישראל כל הזיתים שבה כולן עושין שמן והכא מיירי קרא בביכורים שאין מביאין ביכורים אלא מפירות א"י ומשבח פירות ארץ ישראל כדילפינן מג"ש דארץ ארץ והוי כאלו נכתבו נמי בהדיא הפירות בפרשת ביכורים וזית דהכא מיירי בזיתים דא"י שכולן עושין שמן כדפרש"י בפרשת עקב ואם כן אתי שפיר מה שפירש זית שמן ששמנו אגור בתוכו כו' כי יש זתים ששמנן זב מהן בעת

68

אדרת אליהו בראשית פרק ד

 של עבודתו בשדה הביא מפרי האדמה ולא מפרי העץ. וקבלו רז"ל שהיה פשתן הגרוע שבמיני האדמה. ופשתן עץ הוא לכן חשבהו לעץ אפס לא היה בו פרי ונקרא פרי האדמה שהיא עצמה פרי האדמה ומזה למדו רז"ל שהיה פשתן:(ד) והבל הביא. והבל גם שהיה פטור ממצות ביכורים שלא היה לו חלק בארץ ולא יוכל לקרות אדמתך. מכל מקום הביא מבכרות צאנו ומחלביהן: וישע ה' אל הבל. כי מתחלה לא היו מעשיו רצוים לפני ה' כיון שנפרד מאחיו שלא לעבוד את האדמה. ואח"כ נתרצה וישע ה' פניו אליו ואל מנחתו שיהיו הדורות מקריבים לפניו ג"כ מבכורות הצאן ומחלביהן:(ה) ואל

69

אדרת אליהו ויקרא פרק ב

 גרש אפשר לומר יקלנו גרש ת"ל באש הפסיק הענין ויקלנו אביב: כרמל. מנין שאם לא מצא רך ומלא שיביא יבש ת"ל תקריב. ומנין שאם לא מצא מן הקצור שיביא מן העליה ת"ל תקריב: בכוריך. ביכורי כל יחיד ויחיד מלמד שהיא באה משל ציבור דברי רבי עקיבא ר"ש אומר נאמר כאן ביכורים ולהלן כו':(טו) ונתת עליה שמן. ולא על לחם הפנים: עליה לבונה. ולא על מנחת נסכים: מנחה. לרבות מנחת יום השמיני לשמן וללבונה: הוא. פרט לשתי לחם שאין טעונין לא שמן ולא לבונה:

70

אדרת אליהו דברים פרק יב

 וצאנך. זו חטאות ואשמות למה נאמר. אם לאוכל חטאת ואשם חוץ לחומה וכו' אם אינו ענין כו' אלא חוץ לקלעים. וכל נדריך אשר תדר. זו עולה. למה נאמר כו' אלא בין לזרים ובין לכהנים ובין קודם זריקה וכו'. ונדבתיך. זו תודה ושלמים למה נאמר שאסור קודם זריקה. ותרומת ידך. זו ביכורים קודם קריאה. וששה דברים נאמרו בפסוק. שני דברים בזמן לפני זריקה ולפני קריאה. ושני דברים במקום. בירושלים ולפנים מן הקלעים. ושני דברים באדם אחד שאסור לזרים. ואחד שאסור לכהנים:(יט) השמר לך פן תעזב וגו'. אפי' שמיטות ויובלות: על אדמתך. אתה מוזהר אבל בח"ל הרי הוא ככל העניים:(כ

1234567891011121314151617181920