ביכורים

ביכורים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2690 מקורות עבור ביכורים. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח א פרשה א

 אנו מה תהא עלינו, אמר להם לא יפה עשו לפני, אמרו לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך שמיראה עשו את הדבר הזה, מיד נתמלא הקב"ה רחמים על ישראל, שלח וקרא לכל עצי בראשית, אמר להן מי יתן נפשו לתלות עליו רשע, תאינה אמרה אני אתן את נפשי לתלותו עלי, וממני מביאין ביכורים ישראל לבית המקדש, ולא עוד שבי נמשלו ישראל, שנאמר כביכורה בתאינה בראשיתה וגו' (הושע ט י), גפן אמר אני אתן את נפשי, שממני מנסכין יין בבית המקדש, ולא עוד אלא שבי נמשלו ישראל, שנאמר גפן בוקק ישראל (הושע י א), וכו' כדלעיל, וכיון שקיבל עליו קוץ השתיק הקב"ה כל

42

מדרש תנחומא (בובר) פרשת קדושים

 אחת שמרדה בו, ומצא זקן אחד שהיה נוטע נטיעות של תאנים, א"ל אדרינוס אתה זקן עומד וטורח ומתייגע לאחרים, א"ל לאדרינוס אדוני המלך, הריני נוטע אם אזכה אוכל מפירות נטיעתי, ואם לאו יאכלו בני, עשה שלש שנים במלחמה, וחזר לאחר שלש שנים, מה עשה אותו זקן, נטל כלכלה ומילא אותה ביכורים של תאנים יפות, וקירב לפני אדרינוס, א"ל אדוני המלך קבל אלו התאנים, שאני הוא אותו זקן שמצאת בהילוכך, ואמרת אתה זקן מה אתה מצטער ומתייגע לאחרים, הרי כבר זיכני הקב"ה לאכול מפירות נטיעותי, ואלו בתוך הכלכלה מהם, אמר אדרינוס לעבדיו, טלו אותה ממנו ומלאוה אותה זהובים, ועשו כך, נטל

43

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת לך לך פרק יז

 וכן בבלעם הוא אומר נופל וגלוי עינים (במדבר כד ד):סימן ד[ד] אני הנה בריתי אתך. לא ידע אברהם מהיכן ימול בשעה שנפל עיקצתו (הקרקע) [העקרב] ומלו הקב"ה: והיית לאב המון גוים. כל מי שימול ויתגייר תקרא אתה אביו, מיכן היה ר' יהודה אומר גר מביא ביכורים וקורא הגדתי היום אשר נתת לאבותינו, לפי שאברהם אבינו אב לכל הגרים:סימן ה[ה] ולא יקרא עוד את שמך אברם וגו'. וכל מי שקורא לאברהם אברם עובר בלאו, ואם לחשוך אדם לומר אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם, שנאמר אתה הוא האלהים אשר בחרת באברם (נחמיה ט ז), אמור לו אלא

44

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת ראה פרק יב

 להביא את נדרו, ואם לא הביא נדרו עובר מיד בעשה:סימן ו[ו] עלותיכם וזבחיכם. עולותיכם אלו עולות ראייה, שנאמר ולא יראו פני ריקם (שמות כג טו): וזבחיכם: אלו שלמי חגיגה: מעשרותיכם. אלו מעשר בקר וצאן ומעשר שני של דגן ותירוש ויצהר: ואת תרומת ידכם. אלו ביכורים. נדריכם ונדבותיכם שיהיו כל נדרים ונדבות הקדש. ומה בין נדר לנדבה, נדר האומר הרי עלי עולה, לפיכך נדר חייב באחריותה אם נגנבה או מתה או אבדה נדבה מתה או נגנבה אינו חייה באחריותה, וכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא: ובכורות בקרכם. בכורות ותמימים שהיו לכהנים:סימן ח[ח] לא תעשון ככל אשר

45

תנא דבי אליהו אליהו זוטא (איש שלום) פרשה ב

 וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה (בראשית ב' ז'), ואומר מזבח אדמה תעשה לי וגו' (שמות כ' כ"א), מיכן אמרו, כל זמן שבית המקדש קיים, מזבח שבו הוא כפרה לישראל בכל מקומות מושבותיהם, ובחוצה לארץ חכמים ותלמידי חכמים הם כפרה לישראל בכל מקומות מושבותיהם, שנאמר ואם תקריב מנחת ביכורים לה' (ויקרא ב' י"ד), ואומר ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם ביכורים וגו' (מ"ב =מלכים ב'= ד' מ"ב), וכי אלישע כהן היה, והלא אין שם לא מקדש ולא מזבח ולא כהן גדול, אלא אלישע (הנביא) [נביא] היה, ותלמידי חכמים יושבין לפניו בין בדותן ובין בשומרון, מיכן אמרו,

46

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תבא

 מבכורי הכל לכן אמרו רבותינו ז"ל נאמר התם ביכורי צבור ונאמר הכא ביכורי יחיד. מה אלו משבעת המינים. חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון זית שמן ודבש. אף כאן זית. זית אגורי ששמנו אגור בתוכו. ודבש זה דבש תמרים. מראשית. אפי' אשכל אחד אפילו גרגיר אחד. כל פרי. פרי אתה מביא ביכורים. אי אתה מביא יין ושמן ביכורים. האדמה. פרט לעריסין ולחבורות ולסיקריקון שאין מביאין שנאמר בכורי אדמתך. תנן התם כיצד מפרישין ביכורים. וכל הענין במסכת ביכורים בסוף סדר זרעים. אשר ה' אלהיך נותן לך. פרט לנוטע בתוך שאינו שלו ומבריך בתוך של יחיד או בתוך של רבים. דבעינן מיוחדים וליכא.

47

פתרון תורה פרשת והיה כי תבוא

 שנ' אני ה' אל' אשר הוצ' את' מא' מצ' וג', למה להיות לכם לאל', שכל היושב בארץ ישר' מקבל עליו מלכות שמים, לפיכך משה מזהיר את ישר' ואמ' להם והיה כי תב' אל הארץ וג'.ולקחת מראשית כל פרי וג', יכול אם בכורו שתי תאינים ושתי גרוגרות יביאם ביכורים, תל' לומ' ראשית, מן המובחר, יכול יביא קמח ויביא פת ויביא שמן ויביא יין, תלמ' לומ' פרי על הפרי מודים ואין מודים על שאינו פרי. והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אל' וג' זה בית הבחירה. ובאת אל הכהן אש' יהיה בימים וג' ובאת עד זמן שמחה אתה מביא בכורים, מנין

48

ילקוט שמעוני תורה פרשת בא

 עוני לחם שעונין עליו דברים. והני מילי ביום טוב ראשון אבל ביום טוב שני לשין. כדרבי יהושע בן לוי אמר לבניו יומא קמא לא תלושו לי בדובשא מכאן ואילך לושו לי בדובשא. יכול יצא אדם ידי חובתו בביכורים. ת"ל בכל מושבותיכם תאכלו מצות [י"ב, כ]. מצה הנאכלת בכל מושבות יצאו ביכורים שאין נאכלין בכל מושבות אלא בירושלים דברי ר' יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר יכול שאני מוציא אף מעשר שני ת"ל מצות מצות ריבה. מה ראית לרבות מעשר שני ולהוציא ביכורים מרבה אני מעשר שני שיש לו היתר בכל מושבות. דאמר רבי אלעזר מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו ואפילו

49

ילקוט שמעוני תורה פרשת קרח

 שלקח מקח רע לעצמו זה שאמר הכתוב חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של און, ואולת בידיה תהרסנו זו אשתו של קרח, איתתיה דקרח אמרה ליה חזי מאי קא עביד לכו, איהו הוה ליה מלכא לאחוה שוויה כהנא רבה, לבני אחוהי שוינהו סגני כהונה, אי אתיא תרומה אמר תיהוי לכהן, ביכורים לכהן, מעשר ראשון נמי דשקליתו אתון אמר הבו חד מן עשרה לכהן, ועוד דגייז לכו למזייכו ומיטלל בכו, עינא יהב במזייכו לפיכך אמר לכם העבירו תער על כל בשרם, ועוד אמר והנפת אותם תנופה בעי למעבד בכו כאימרי, אמר לה והא איהו נמי קא עביד הכי, אמרה ליה כיון

50

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער יט

 בע"מ שדיוטא כו'.ג) אלא טובת הנאה כצ"ל ע"ש בתוס' בד"ה ע"מ שכתבו דבאמת המעשר שלו לגמרי אלא שמכר לו כח זה שיוכל לעשר על חלקו.ד) מש"כ המגיה לא פי' הגאון כו' לא ראה שרבינו ביאר הכל בסוף השער ועיין עוד מ"ש הרמב"ם פ"ט הל' ביכורים הלי"א ובטויו"ד סי' ס"א סעכ"ט ובט"ז שם ס"ק ל' ובש"ך ס"ק י"ח ועיין מ"ש הרא"ש כאן ב"ב ומ"ש התוס' בחולין דף קל"ד ריש עמוד א'.ה) ב"ב דף ס"ג ע"א.ו) [נדצ"ל רב פפא כדאיתא בגמר' וכן הביא רבינו בהמשך דבריו].ז) תיבת לא הוא ט"ס.ח) ב"ב דף סד ע"א [בגמר' הגיר'

1234567891011121314151617181920