ביכורים

ביכורים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2690 מקורות עבור ביכורים. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

מעשי ה' מעשי מצרים פרק כד (פירוש ההגדה)

 אחרת, אבל אברהם ויצחק הם אבות ג"כ לאומות אחרות ולא נקראו אבי סתם, וזהו שלא רצה שמביא הביכורים יזכיר רק מהתחלה האומה ישראלית שהיתה נבדלת משאר האומות מן האחוה, שזה אמנם לא היה עד יעקב שמטתו היתה שלימה.והטעם שלא הביא מעשה מלחמת עמלק, יובן בענין סמיכות פרשת ביכורים לפרשת עמלק, שהיה אומרו (דברים כה, יט - כו, א) תמחה את זכר עמלק. והיה כי תבוא וגו', כאומר כשתביא ביכורים לא תזכיר את עמלק, לפי שעדיין לא נשלמה מלחמת ה' עמו. וכאשר יעויינו דברינו אלה על פי דרכנו זה, יותרו כל הספיקות אשר נתעוררנו בהם בפרק זה:וירד מצרימה אנוס וכו'

132

מעשי ה' מעשי תורה פרק י (פרשת משפטים)

 השבעה עממים, ואח"כ הזכיר אחד לאחד לכולם בשם יקרא. אמנם יתכן לומר שהשם יתברך אחר שנתן להם המשפטים אשר בין איש לרעהו, ואחריהם נתן להם חוקים אשר יחיו בהם, שאין בהם טעם רק רצון אלהי, והם ענין השמיטה והמועדות ועליית לרגל ולא תזבח על חמץ ולא ילין חלב חגי וראשית ביכורים ובשר בחלב והדומה להם, כי כל אלה אינם רק בינם לבין המקום, רצה השם יתברך לבשרם על השכר הנצחי, כי לענין המשפטים שכרם בצדם, שזולתם איש את רעהו חיים בלעו, אבל במה שבינם לבין המקום בישרם שישלח להם מלאך, רוצה לומר כהן או נביא או מורה צדק, כי יקרא

133

מעשי ה' מעשי תורה פרק יד (פרשת כי-תשא)

 נאמר אחת במשפטים (שמות כג, יט) ואחת בפרשת כי תשא (שמות לד, כו), ולעולם הסמיך אלו השני הדברים בפסוק אחד. אמנם כי כן לא יספיק טעמו אל הסמיכות הזה.אבל יתכן לומר שלהיות שהקרבנות הראשונים שהובאו לפניו יתברך, היה של הבל וקין, וקין הביא פרי אדמה ולא הביא ביכורים, כמו שאמרנו שם הטעם במקומו, והבל הביא בכורות צאנו וחלביהן, שלדעתי רצה לומר שהביא הבכורות מבושלים בחלביהן, רצה לומר בחלב שלהן. וכן תראה שהנקודה תורה על היות פירושו חלבים. וכן שמעתי מפי יהודי איש אמונים רופא אחד, שהלך למרחקים בארץ הודו, וראה שיש שם אנשים שעבודתם בכך עד היום, שמבשלים הגדיים

134

מעשי ה' מעשי תורה פרק כב (פרשת שלח)

 פירות היא אחת מהחזקות שהקרקע נקנה בהם, וזה אומרו והתחזקתם, אבל הם מעצמם הביאו הפירות להראותם.ובמה שנאמר והימים ימי ביכורי ענבים, אמר כן שאפילו עדיין היה ימי ביכורי ענבים עם כל זה היה האשכול באותה הפלגה מן הגודל. ור' יצחק בעל העקידה פירש שלכך נאמר שהיו ימי ביכורים שאז יש שומרים וצריך התחזקות, וא"כ הוא מה יאמר לתאנים ולרמונים שהרי לא אמר להם שיביאו ענבים אבל מפרי הארץ סתם.ובמה שנאמר ויבוא עד חברון, דרשו ז"ל שכלב לבדו בא, אבל לפי הפשט יתכן שאמר הכתוב שעלו בדרך הנגב ואמר שאותו הדרך נמשך ובא עד חברון:ובמה שנאמר וישאוהו במוט,

135

מעשי ה' מעשי תורה פרק לו (פרשת דברים ואתחנן עקב שופטים)

 שנאמר שמן זית זיתים שעושים שמן. וכתב הרא"ם שיש זיתים שאינם עושים שמן, ובפרשת כי תבוא כתב שכל הזיתים עושים שמן, ונראה בעיני השואל כאילו דברי הרא"ם סותרים. והשבתי לו שלא דק, שדברי הרא"ם נכונים, שכיון שלמדנו ארץ ארץ לגזירה שוה בביכורים (מנחות פד, ב), הרי הוא כאילו נכתב בענין ביכורים זית שמן, וא"כ כיון שכבר נתברכה הארץ שכל הזיתים שבארץ ישראל עושים שמן, מה יצטרך לומר בביכורים זית שמן, שהרי בארץ ישראל כל הזיתים עושים שמן, ולכך דרשו שם דאצטריך בביכורים זית שמן לומר זית אגורי.ומה שנאמר ועתה מה ה' שואל מעמך, נתבאר בחלק זה פרק ב' תראנו

136

מעשי ה' מעשי תורה פרק מה (פרשת וזאת-הברכה)

 ה' אלהיך בידך, והיה לו לומר ונתנם ה' אלהיך בידך, אבל נראה שאמר ואתה תבער הדם הנקי מקרבך, אמר שזה יהיה שכרך שכי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך, רצה לומר שיתן בידך הדם של אויביך, ולכן אמר בלשון יחיד שב אל הדם שינצחום.וכן נסמכה פרשת ביכורים והיה כי תבוא לפרשת עמלק שימחה את זכרו, ואמר שכשיבוא האיש עם הביכורים יספר ההצלות שעשה לו הקב"ה מיד לבן ומיד מצרים, שלא יזכיר ענין עמלק, כאילו יאמר תמחה את זכר עמלק והיה כי תבוא וגו', לא יזכר שם עמלק. וזה יצדק מאד עם מה שפירשנו במלחמת עמלק שהיתה מלחמת טבעית

137

משיבת נפש שמות פרשת משפטים פרק כב

 ג"כ על הקב"ה לפרוע שנאמר לוו עלי ואני פורע, ומשאמר צדיק חונן ונותן אומר ושמעתי כי חנון אני, פי' מה שאתה דוחק אותו אתה דוחק אותי ושמעתי לנקום מידך מאחר שהבטחך לפרוע שנאמר צדיק חונן ונותן.(כח) מלאתך ודמעך לא תאחר וכו'. פי' רש"י מלאתך אילו ביכורים, ודמעך פי' שאינו יודע מה הוא. ומצאתי בשם הר"ר משה מבונטי"א שדמעך רוצה [לומר] דברים ששייך בלח כמו ביבש, והיינו מעשר ותרומה שתורמין מן הגורן ומן היקב, ועל הלח שייך דימוע שנאמר ותשקמו בדמעות שליש, אכן ביכורים אינן מובאין אלא מן היבש שנאמר פרי אדמתך, ודימוע אינו שייך בדבר יבש, ע"כ הוציא המקרא

138

משיבת נפש ויקרא פרשת אמור פרק כג

 לחד טעמא כי בכל המועדים אינו אלא רק קרבן אחד האמור בפ' פנחס ובשבועות מקריבין עוד קרבן כאמור בפ' אמור והקרבת על הלחם פי' בשביל הלחם ואין זה אותו קרבן האמור בפ' פנחס. וצריך אני לבאר ג"כ מאיזה טעם מקריבין שתי קרבנות והבן. ע"כ נוהגין לתקן דברים אפויים זכר למנחת ביכורים, ומאז יש תימא למה אנו אין מזכירין הקרבן האמור בפ' אמור בתפלה כמו אותו קרבן האמור בפ' פנחס, ויעלו לנו כאילו הקרבנוהו על המזבח, שנאמר ונשלמה פרים שפתינו. ושאלתי מרבותי ולא מצאתי אחד מהם שהשיב לי כהוגן. ונ"ל שאין שילום שפתינו שייך רק בקרבן שכולו כליל ולא נמצא לבן

139

משיבת נפש דברים פרשת שופטים - כי תצא פרק כא

 מה שנהגו באילו גלילות להעמיד דרשן בעת החתונה ולהעמיד לפניו תרנגול, כי יש (נהגו) ליתן על לב אם הוא לכבוד ת"ח לכבוד התורה, היה ראוי לכבדו ממתנת כהונה הזרוע והלחיים והקיבה, כי ת"ח במקום כהן, כמו שדרשו בפ' שני דייני גזירות ואמרו כל (המהנה) [המביא דורון] לת"ח כאילו (מביא) [מקריב] ביכורים שנאמר ויבא לאיש האלקים לחם ביכורים. וכן יסד הפייט במעריב של שבועות, והיינו שת"ח במקום כהן. ונ"ל שלכך נקרא שבועות יום מתן תורה [ולא] יום הביכורים, כי אין טעם מספיק לכנותו יום הביכורים משום שמתחיל זמן הבאת ביכורים שמשבועות עד החג מביא וקורא מ"מ מאחר שאין חיוב בהבאת ביכורים

140

משך חכמה בראשית פרשת תולדות פרק כז

 את ריח בגדיו. המתבונן יראה כי הדברים שהביא ליצחק, לשמח נפשו ולהיותו מוכן לנבואה ומעון לשפע האלקי, כמו שאמרו (בראשית רבה מז, ח), 'האבות הן הן המרכבה'. ויעויין רמב"ן בזה הביא לו נגד קרבנות, וזה בשר ולחם. וגדולה מזו אמרו רז"ל (כתובות קה, ב): המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב ביכורים, הממלא גרונם של תלמידי חכמים כאילו הקריב נסכים וכו' - כל שכן האבות הקדושים. לכן בשר ולחם קרב בבמה קטנה, כמו דאמרו אין תרומת לחמי תודה בבמה, אבל לחמים איכא [יעויין זבחים קיט, ב]. וכן נסכים, אף על גב דאין קרבים בפני עצמם אבל עם הזבח באים, וכדברי רבי עקיבא.

1234567891011121314151617181920