ביכורים

ביכורים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2690 מקורות עבור ביכורים. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

ר' יוסף בכור שור דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 כי תבוא (א) והיה כי תבוא - וירשתה וישבת בה: לאחר ירושה וישיבה.(ב) מראשית כל פרי האדמה: מאותם פירות שהם ראשית ומיטב משאר פירות, דהיינו שבעת - המינין כמו "וראשית - שמנים ימשחו"1. ורבותינו פירשו "ראשית": מאותן שנתבשלו ראשונה, כשרואה אותן מבושלות, כורך עליה גמי ומס מנה להביאה ביכורים2. והלכת אל המקום: לירושלים, וכל בעלי - אומניות קמים מפניהם, ואומרים להם: "אחינו אנשי מקום פלוני: בואכם לשלום"!3 בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שמפניהם עומדים, ומפני תלמידי - חכמים אין עומדים, דאין בעלי - אומניות רשאים לעמוד מפני תלמידי - חכמים, אותם שעושין בשכר, ואם עושה בשלו אינו צריך, דקימה שאין - בה חסרון -

92

בעל הטורים שמות פרשת תצוה - כי תשא פרק ל

 פ"א ה"ג) שבט לוי לא נמנו:עשרים. בגימטריא עשיר ודל שהיו כולם שוים בזה:שקל. בגימטריא נפש שבא לכפר על הנפש:(יד) מבן עשרים שנה. ס"ת המן שבא להכריע שקלים של המן (מגילה יג ב):מבן עשרים שנה ומעלה. בגימטריא מבן עשרים לעונשים (ירושלמי ביכורים פ"ב ה"א):עשרים שנה ומעלה. ר"ת עשו ואתן אדם תחתיך (ישעיה מג ד, ברכות סב ב):(טז) הכפרים. ב' במסורה. ולקחת את כסף הכפרים. מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר (לעיל ל י) וגם זה רמז לפסוק צדקה ביוה"כ (תנחומא האזינו א):והיה לבני ישראל לזכרון. ולמעלה בחשן (לעיל כח כט) כתיב על לבו, לומר

93

בעל הטורים דברים פרשת ואתחנן פרק ו

 ה' אשר הוצאתיך וגו'. אלהינו כנגד יצחק דכתיב ביה (שם כו כד) אנכי אלהי אברהם אביך. ה' אחד כנגד יעקב שנאמר בו (שם כח יג) אני ה':ארץ זבת חלב ודבש. י"ו פעמים כתיב זבת חלב ודבש בתורה, כנגד לדידי חזאי חלב ודבש דכל ישראל והוי י"ו פרסאות (ירושלמי ביכורים פ"א ה"ח, ועיין מגילה ו א):(ד) ע' דשמע גדולה. שע' שמות יש לישראל (מדרש שה"ש זוטא) ונתן להם תורה שיש לה ע' שמות (שם). ונדרשת בע' פנים (במדב"ר יג טו) להבדל מע' אומות. ויש פסק בין ה' [ל]אלהינו (בחומשים שלנו הפסק הוא בין ה' לאחד) לומר אע"פ שראיתם

94

בעל הטורים דברים פרשת כי תצא פרק כב

 חייב (שם מג א):אשר תכסה בה. כי יקח. רמז להא דאיתא בנדרים (כ ב) ר' אליעזר מגלה טפח ומכסה טפח בשעת ביאה. ד"א אשר תכסה בה. כי יקח. רמז לתלמיד חכם שמאפיל בטליתו (נדה יז א). ד"א רמז כי יקח אשר תכסה מלמד שמכסין לו על עונותיו (ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג):(יג) ובא אליה. ב' במסורה. ובא אליה ושנאה. ובא אליה מלך גדול (קהלת ט יד). ודרשו אותו (נדרים לב ב) על יצר הרע. גם בכאן שהלך אחרי יצרו הרע סופו לשנאתה להוציא עליה שם רע:(יד) והוצא עליה שם רע. חסר יו"ד, כאילו עבר על עשרת הדברות (עי'

95

חידושי הגרי"ז סימן לד

 חידושי הגרי"ז סימן לדוירא (כ"ב, ה') ויאמר אברהם אל נעריו וגו' ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. וצ"ב מ"ש "ונשתחוה", והנראה דהנה איתא בהבאת ביכורים (בפרשת "תבוא") והשתחוית, ואיתא באדרת אליהו בזה"ל: והשתחוית זה כלל כל היוצא מבהמ"ק צריך השתחואה, עכ"ל. וזהו דאמר "ונשתחוה" דכיון דיהיו במקום המקדש יהא עליהם דין השתחואה. [א"ה ע"ע בחידושי הגרי"ז יומא כא ע"א].

96

חידושי הגרי"ז סימן קמ

 אם לא היו נותנים אותה לבני גו"ר, דהא אם לא קיימו התנאי כתיב דאזי "ונאחזו בתוככם בארץ כנען", וצ"ל דהיה שייך לכל ישראל וגם הכהנים היו זוכים בה דהא מה שנתנו לבני גו"ר לא היתה מארץ שנכרתה עליה ברית לאברהם אבינו, (ע"פ מש"כ במק"א זקני גאון ישראל זצ"ל בביאור הירושלמי ביכורים). וברמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל מבואר דהכהנים לא זכו רק בארצות שנכרתה לאברהם ברית עליהן.וכיון שכן דמצד הדין צריכים היו להאחז בא"י, ורק דנתחדשה הלכה שאם יקיימו תנאם יקבלו שמה חלקם בירושת הארץ. אבל אם לא היו מקיימים, הרי חזר הדין כבתחילה, שירושתם בא"י במקום שנכרת הברית, ובמקום

97

חידושי הגרי"ז סימן קמא

 הארץ אשר תפל לכם. ופרש"י לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחו"ל, והצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב, לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות שנוהגות. וצ"ב מה הוצרך לסמן גבול מזרח דהוא הירדן, הרי גם עבה"י קדושה כא"י ונהגו בה כל מצות התלויות בארץ, ונראה דנפ"מ למ"ד דאין ביכורים בעבה"י, ועוד נפ"מ למ"ד בירושלמי חלה (פ"ד ה"ד) דהירדן הוא חוץ לארץ ע"ש, והיינו דהירדן עצמו אינו נכלל לא בא"י ולא בעה"י והוא בחו"ל וצ"ע.

98

חידושי הגרי"ז סימן קצ

 ליציאת מצרים, לכן הוא דהיה יציאת מצרים והבן זאת. והנה איתא בסנהדרין י"א ב ת"ר על ג' דברים מעברים את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה, ובפירש"י דב' פעמים נינהו, דאביב היינו דלא בישלה התבואה ומעברין משום דכתיב בחדש האביב, ופירות האילן היינו אם מתאחר בישולם ומעברין משום ביכורים, ותקופה היינו דמתעכבת תקופת תמוז ומעברין משום דאין נופלת תקופת תשרי עד עבור החג, ע"ש. אבל ברמב"ם פ"ד מהלכות קדה"ח הלכה א' מבואר דעיבור השנה הוא משום שנאמר שמור את החדש האביב שיהיה חודש זה בזמן האביב, ולולא תוספת החודש הזה הפסח בא פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים,

99

חידושי הגרי"ז החדשים סימן סח

 פעמי רגלינו. וצ"ב טיבה של השתחואה זה של הרגלים, וכן ביומא (כא) אר"י א"ר בשעה שישראל עולין לרגלים עומדים צפופים ומשתחוים רוחים. ונראה מקור להאי דינא דבעינן להשתחוות ברגלים, דאין זה דין מיוחד ברגלים, אלא כל שנכנס לעזרה צריך להשתחוות שם, ודבר זה מבואר בהגר"א בספר אדרת אליהו גבי הבאת ביכורים פרשת כי תבוא, והשתחוית זה הכלל כל היוצא מבית המקדש צריך השתחואה, עכ"ל. הרי דמה דביכורים טעונים השתחואה אינו דין מיוחד בהבאת ביכורים אלא כולל כל הנכנס לבית המקדש, וזהו נמי ההשתחואה דרגלים דכל שבא לעזרה צריך הוא להשתחואה. ועי' בפ' וירא כב ה ואני והנער נלכה עד כה

100

חידושי הגרי"ז החדשים סימן עט

 חידושי הגרי"ז החדשים סימן עטבתפילת ר"ה. שמחה לארצך וששון לעירך. צ"ב טיבה של שמחה לארצך שאנו מבקשים, ונראה פשוט דהנה ביכורים הבאים בזמן שמחה דוקא, וע"כ מבקשים שמחה לארצך, ודו"ק.

1234567891011121314151617181920