בור

בור מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5096 מקורות עבור בור. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ה

 מטלטלין משעה ראשונה. והכא כהדא דתני אין לי אלא קרקע מניין שאם רצה ליתן כסף. תלמוד לומר כסף ישיב לבעליו. מה בעית מימר קרקע עיקר. אי נימר כסף עיקר. ויחליטו לו משעה ראשונה ואנן חמיי רבנין מחלטין לו קרקעות. כרמו פרט לראוי כבמוחזק. רבי לעזר בשם רבי ניסא בשחפר אביו בור והזיק בחיי אביו ונפלו לו נכסים אחר מיתת אביו הייתי אומר ישתעבדו נכסים לאותו נזק לפום כן צריך מימר כרמו פרט לראוי כבמוחזק. מיטב שדהו ומיטב כרמו של מזיק דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר מיטב שדהו ומיטב כרמו של ניזק. קשיא על דרבי עקיבא ניזוק ואת אמר כן.

82

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ב

 עם מי להכנס. וכאן אין לו עם מי להכנס. רב נחמן אמר רבי מנא בעי הגע עצמך שהיה שם שדה אחרת של תלתן סמוכה לו הרי יש לו עם מי להכנס. מיליהון דרבנין פליגין דאמר רבי זריקן בשם דבית רבי ינאי כל (הספחין) [הספיחין] מותרין חוץ מן (העלין) [העולין] בשדה בור בשדה ניר בשדה כרם ואמר חוץ משדה תלתן שזרען לזרע. אמר רבי יוסי מילתא דרבי יוחנן מסייע לי. מעשה באחד שלקח ירקה של גינה מן הגוי אתא ושאל לרבי יוחנן אמר ליה צא ולקוט ולפי השוק מכור. הותיב רבי אבהו קומי ר' יוחנן והא תנינן וכן מקום הגרנות שעלו

83

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק ז

 כמה וכמה באותה שעה לא זזתי מלשמש חכמים הוא היה אומר דלא שימש חכימיא קטלא חייב מת מצוה קנה מקומו ארבע אמות אפילו שדה מלא כורכמין שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ אימתי בזמן שמצאו בשדה אבל אם מצאו בדרך קוברו או לימין הדרך או לשמאל הדרך שדה בור ושדה ניר קוברו בשדה בור שדה ניר ושדה זרע קוברין אותו בשדה ניר שדה כרם ושדה זרע קוברו בשדה זרע שדה כרם ושדה אילן אית תניי תני קוברו בשדה כרם אית תניי תני קוברו בשדה אילן מאן דאמר קוברו בשדה כרם אבל בשדה אילן לא מפני אהל טומאה מאן

84

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק ה

 נמזג כל צורכו מהיתר את רואה את ההיתר כמי שאינו והאיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר. אמר רבי זירא הדא למעלן איתאמרת וכולה תיניין היך עבידא רבי יוסי בי רבי בון רבי אבהו בשם רבי יוחנן צלוחית יין נסך שנפלה לחבית של מים ואח"כ נפלה לתוך בור של מים את רואה את ההיתר כמי שאינו והאיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר. [דף לו עמוד א] עד כדון בשנפלו זה אחר זה נפלו שנים כאחת נישמעינה מהדא מאימתי חמץ כותים מותר לאחר הפסח של בעלי בתים שלש שבתות של אפייה ושל נחתומין בכרכים

85

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ב

 כאן בעשר וכאן בשלש עשרה [דף טז עמוד ב] מיליהון דרבנן פליגין ר' אחא אמר רב הושעיה שאל לאבא כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דר' יודה והוא א"ל משלש עשרה וכא אמר הכין דרבנן דקיסרין אמרין תמן עומד רבה על הפרוץ ברם הכא פרוץ רבה על העומד. מה בין בור הרבים ומה בין בור היחיד בור הרבים יש לו קול בור היחיד אין לו קול מעתה אפי' לבארו אלא בור הרבים מימיו מצויין לכלות בור היחיד אין מימיו מצויין לכלות רבי יעקב בר אחא עמרם רב יהודה בשם שמואל הלכה כרבי יודה בן בבא א"ר יודה אבוי דר' מתניה

86

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ח

 דרך ישראל לבוא בשבת ר' שמעון אומר אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיע מלבו: גמ' הדא הוא דר"מ דר' מאיר אומר הבית הנעול אוסר יכול לבוא ע"י עירוב ועבר ובא מר עוקבן בשם רב הלכה כר"מ:הלכה ומתני' בור שבין שתי חצירות אין ממלין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמטן בין מתוך אוגנו אמר רבן שמעון בן גמליאל ב"ש אומרים מלמטן וב"ה אומרים מלמעלן א"ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן: גמ' מיליהון דרבנן פליגין דמר ר' יעקב בשם ר' יהושע בן

87

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק י

 בעי אם במשתפע עשרה טפחים מתוך שלשה כגג הן. מה נן תמן שאינו צריך ניחא את אמר עד שיניח כאן שצריך ניחא לא כל שכן א"ר חנינא קומי ר' מנא מ"מ לא נח א"ל מכיון שאין בו רוחב ד' אפילו נח כאילו לא נח:הלכה זמתני' בור בר"ה וחלייתו גבוה עשרה טפחים חלון שעל גביו ממלין ממנו בשבת אשפות ברשות הרבים [דף סב עמוד א] גבוה עשרה טפחים חלון שעל גבה שופכין לתוכה מים בשבת: גמ' אין את רואה עמוק כגבוה. שאין בפיו רוחב ארבעה. עד כדון בסתום היה מופלג רב ושמואל חד אמר נותן נסר וחד אמר נועץ

88

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ב

 תיחם יהושע את הארץ שלולית כל שהיא מושכת נחל אע"פ שאינו מושך מכיון דתנינן דרך היחיד דרך הרבים מה צורכה אנא מימר לך אפי' דרך הרבים אינו מפסיק לאילן אלא גדר מכיון דתנינן שביל היחיד שביל הרבים מה צורכה להוציא את הקבוע בימות החמה ואינה קבוע בימות הגשמים רב אמר בור וניר בית רובע וזרע אחר אפילו כל שהוא ר' יוחנן אמר בור וניר וזרע אחר בג' תלמים של פתיח מה ופליג מה דמר רב בחיוב פיאה מה דמר רבי יוחנן [דף יא עמוד ב] בפיטור פיאה והתני בור וניר חייבים בפיאה מן מה דמר רב בשדה בינונית מן מה

89

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק א

 רבי יוסי בי רבי בון תיפתר שנולד לה ספק טומאה עם דימדומי חמה ולית שמע מינה כלום ואתון אמרין חבית הראשונה כרבי יוסי ולית ר' מאיר מודה בה. והתני בד"א בבור שיש בו כדי להעלות אבל בבור שאין בו כדי להעלות אפי' כל שהוא אסור לטמאות. ואין כר' מאיר היא בור שיש בו כדי להעלות והיא בור שאין בו כדי להעלות אפי' כל שהוא אסור לטמאות. ועוד מן הדא דתנינן אמר לו רבי יוסי אינה היא המידה. לית בר נש אמר אינה היא מכלל דו מודה על קדמייתא. מיי כדון אמר רבי יוסי בי ר' בון [דף ט עמוד א]

90

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק א

 הדא דתימר בצור וחברותיה בקיסרין ובחברותיה ברם הכא עד כדון אורחיה מחזרה למתקלה רשב"ל בשם רבי ינאי המוכר צאן לחבירו כיון שמסר לו משכוכית קנה מהו משכוכית אית דאמרין חוטרא ואית דאמרין שרקוקיתה ואית דאמרין נגדתא ר' יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושע בן לוי המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דליו קנה ר' אמי בשם ר' יוחנן המוכר בית לחבירו [דף טו עמוד א] כיון שצבר לתוכו קנייו רבי יודה בן פזי בעי מסר לו את המפתח מהו אמר רבי זכריה חתניה דרבי לוי מחלוקת רבי שמעון וחכמים דתנינן תמן המוסר מפתח לעם הארץ הבית

1234567891011121314151617181920