בור

בור מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5096 מקורות עבור בור. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק א

 ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק [דף א עמוד ב] במיטב הארץ: גמ' השור זה הקרן דכתיב [שמות כא לה] וכי יגף שור איש את שור רעהו וגו'. עד כדון בתם במועד מניין. [שם לו] או נודע כי שור נגח הוא וגו'. הבור [שם לג] כי יפתח איש בור וגו' בעל הבור ישלם וגו'. המבעה [שם כב ד] כי יבער איש שדה או כרם [שם כב ד] ושלח את הבעירה זה הרגל דכתיב [ישעי' לב כ] משלחי רגל השור והחמור. וכתיב [שם ה ה] הסר משוכתו והיה לבער זה השן. [שם ה ה] פרוץ גדירו והיה למרמס זה

72

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ב

 משלם נזק שלם. תני תרנגולין שהידסו את העיסה ואת הפירות או שניקרו משלם נזק שלם הידסו עפר על גבי עיסה או על גבי פירות משלמין חצי נזק היו מחטטין בחבל ונפסק הדלי או שנשבר משלם נזק שלם נפל על חבירו על העליון משלם נזק שלם ואתחתון חצי נזק ואינו כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר. אמר רבי יוסי בי ר' בון מכיון שאין דרכו ליפול אלא באותו הבור כמי שהוא בורו. תני תרנגולין שנפלו לגינה ושברו החילפין וקירטמו את הירק משלם נזק שלם סומכוס אומר על הקירטום משלם נזק שלם ועל השיבור משלם חצי נזק. תרנגול הפורח ממקום למקום

73

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ג

 אבל אם אינה ממלא את כל רשות הרבים אין דרך אדם להיות מניחם ברשות הרבים שמואל אמר [דף יב עמוד א] או בממלא את כל רשות הרבים או עד שתהא נתונה על קרן זוית. אמר רבי לעזר ואפי' אינה ממלא כל רשות הרבים אם יטילנה מיכאן ויתננה כאן הרי זה בור. ואפילו אינה נתונה על קרן זוית אין דרך אדם להיות מניחן ברשות הרבים היתה ממלא כל רשות הרבים אם יטלינה מיכאן ויתנינה כאן נעשה בור אלא יטול המקל וישברנה או יעבור עליה ואם נשברה נשברה. נישמעינה מן הדא שור שעלה על חבירו ובא בעל השור לשמוט את שלו או

74

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ה

 הוא בעל הריון הוא. ת"ל בעל את שראוי ליקרות בעל יצאו אילו שאינן ראוין להיות בעל. ר' יסא בשם ר' יוחנן עוברין אין יוצאין בשן ועין. ניחא בשן. ועין. א"ר יסא בי ר' בון כיני מתניתין עוברין אין יוצאין בשן ועין של אימן:הלכה ומתני' החופר בור ברשות הרבים ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב אחד החופר בור ושיח ומערה חריצים ונעיצין א"כ למה נאמר בור אלא מה הבור [דף כה עמוד א] שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים אף כל דבר שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת

75

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביכורים פרק א

 ירדו להן. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן. מאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך. תני אם הבריך ברשות מביא וקורא. רבי יוסי בשם רבי אימי והוא שנתן לו רשות לעולם הא לשעה לא. רבי יונה בשם רבי אימי אפילו לשעה. חייליה דרבי יונה מן הדא היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו. ועצים לא לשעה הן. מה עבד לה רבי יוסי שרשים שדרכן להחליף לעולם מכיון שדרכן להחליף לעולם הן. אמר רבי מנא מילתא דרבי יוחנן מסייע לאבא דאמר רבי יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן. וכאן מכיון שנתן לו רשות להבריך אפילו [דף

76

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק ד

 מן המכונסין שבשדה ומן המכונסין שבקרפף ועל מה נחלקו על המפוזרין שבקרפף שבית שמאי אוסרין וב"ה מתירין ר' יוסה בשם רב ירמיה רבי חנינה מטי בה בשם רב הלכה כדברי מי שהוא מחמיר ובלבד מן המפוזרים שבקרפף מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן ר' יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה והכא הוא אמר הכין א"ר מנא כבית דירה עביד לה ר' יודה:הלכה ג[דף יז עמוד ב] מתני' אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה בי"ט אין מבקעין לא בקורדום לא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ בית שהוא מלא פירות וסתום ונפחת

77

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק ה

 מותרת המודר הנייה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו המוציא את הגחלת לר"ה חייב והשלהבת פטור ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת רב חייה בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין ר' יוחנן דקציון בשם ר' נחום בי ר' סימאי ובלבד בנקטפת:הלכה ומתני' בור של יחיד כרגלי יחיד ושל אנשי העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא: גמ' באר שבין ב' תחומין ר' יוחנן אמר עושין לה מחיצה של ברזל ר' יוסי בן חנינה אמר אפי' מחיצה של קנים ובלבד שלא יהו המים נמשכין לכאן ולכאן א"ר יודן החמירו בדבריהן יותר מדברי תורה

78

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א

 בעא רב אחא מחויי בידן. א"ל ר' יוסי והלא כבר קראו אותה בעונתה כלום קורין אותה אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך ד"ת. א"ל מפני ההדיוטות שלא יהו אומרים בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן ברכות ר"ה ויה"כ וברכות תענית ציבור מברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם המברך על המצות ועל הפירות וברכת הזימון וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך. אמר חזקיה מן מה דתני המאריך הרי זה מגונה והמקצר הרי זה משובח הדא אמרה שאין זה כלל. תני צריך להאריך בגואל ישראל בתענית.

79

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ה

 אם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו רשאי: גמ' תני הפורס את שמע והעובר לפני התיבה והנושא את כפיו והקורא בתורה והמפטיר בנביא והמברך על אחת מכל מצות האמורות בתורה לא יענה אחר עצמו אמן ואם ענה הרי זה בור אית תניי תני הרי זה בור ואית תניי תני הרי זה חכם אמר רב חסדא מאן דמר הרי זה חכם בעונה בסוף ומאן דמר הרי זה בור בעונה על ברכה וברכה א"ר חנינא [דף מא עמוד א] שנים ישראל ואחד כהן ממצעין את הכהן אימתי בזמן שכולם שוין אבל

80

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט

 אני וחברי אמר רבי אבון מי ימלל גבורות ה' תרגם יעקב כפר נבורייא בצור [שם סה ב] לך דומיה תהלה אלהים בציון סמא דכולא משתוקא למרגלית דלית לה טימי כל שמשבח בה פגמה. תני הפותח ביו"ד ה"א וחותם ביו"ד ה"א הרי זה חכם. באל"ף למ"ד וחותם באל"ף למ"ד הרי זה בור. באל"ף למ"ד וחותם ביו"ד ה"א הרי זה בינוני. ביו"ד ה"א וחותם באל"ף למ"ד הרי זו דרך אחרת. המינין שאלו את רבי שמלאי כמה אלוהות בראו את העולם אמר להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את אדם הראשון שנאמר [דברים ד לב] כי שאל נא לימים הראשונים וגו' אשר בראו

1234567891011121314151617181920