בורר

בורר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4487 מקורות עבור בורר. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת ביצה פרק א

 בתרומה שאינו זכאי בהרמתה תאמרו במתנות שזכאי בהרמתן:משנה ז[*] בית שמאי אומרים תבלין נדוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור ובית הלל אומרים תבלין נדוכין כדרכן במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ:משנה ח[*] הבורר קטנית ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה:משנה ט[*] בית שמאי אומרים אין משלחין ביום טוב אלא מנות ובית הלל אומרים משלחין בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה ורבי שמעון

2

משנה מסכת בכורות פרק ב

 כמין רחל פטור מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב:משנה ו[*] רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהן כאחד רבי יוסי הגלילי אומר שניהם לכהן שנאמר (שמות י"ג) הזכרים לה' וחכמים אומרים אי אפשר אלא אחד לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר הכהן בורר לו את היפה רבי עקיבא אומר משמנים ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ר' יוסי פוטר מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבא אומר המוציא מחברו עליו הראיה זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום:משנה ז[*] שתי רחלות שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן שניהם לכהן זכר ונקבה הזכר

3

משנה מסכת מעשרות פרק ב

 יאכל עד שיעשר דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר אוכל אחת אחת פטור ואם צרף חייב אמר ר' יהודה מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלם והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באיסר ולא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם:משנה ו[*] האומר לחברו הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי בורר ואוכל באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל ברמון שאבור לי פורט ואוכל באבטיח שאבור לי סופת ואוכל אבל אם אמר לו בעשרים תאנים אלו בשני אשכלות אלו בשני רמונים אלו בשני אבטיחים אלו אוכל כדרכו ופטור מפני שקנה במחובר לקרקע:משנה ז[*] השוכר את הפועל לקצות עמו בתאנים אמר לו על מנת שאוכל

4

משנה מסכת סנהדרין פרק ג

 משנה מסכת סנהדרין פרק גמשנה א[*] דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהן בוררין להן עוד אחד דברי רבי מאיר וחכמים אומרים שני דיינין בוררין להן עוד אחד זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שמביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשרים או מומחין אינו יכול לפוסלן זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהם ראיה שהן קרובים או פסולים אבל אם היו כשרים אינו יכול לפוסלן:משנה

5

משנה מסכת תענית פרק ד

 משנה ח[*] אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה וכן הוא אומר (שיר ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זו

6

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ב

 הרצפה ועל גבי טבלה של שיש אבל הנקבר בכסותו ובארון של עץ על גבי עפר אין לו רקב והנוטל עפר מתחתיו זהו עפר קברות מלא תרווד ועוד תפוסה שנמצא בקבר ואין ידוע מה טיבה זהו עפר קברות מלא תרווד ועוד: הלכה דפירש ר' אלעזר בר' צדוק בורר את הצרורות ואת הקיסמים הודאין נוטל את הודאי ומניח את הספק וזהו עפר קברות מלא תרווד ועוד: הלכה השדרה שגורר רוב חליות שלה אף על פי ששלדה קיימת טהורה בזמן שהיא בתוך הקבר אפילו משוברת ואפילו מכתתת טמאה מפני שהקבר מצרפה: הלכה והגלגלת שהיה בה נקב אחד ארוך או שהיו

7

תוספתא מסכת ביצה (יום טוב) (ליברמן) פרק א

 יום טוב מנפח בקנון ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה כדרך שעושה בחול המולל מלילות בשבת מנפח על יד על יד ואוכל אבל לא בקנון ולא בתמחוי הלכה כאהבורר קטנית ביום טוב ר' יהודה או' בית שמיי אומ' אם היו צרורות מרובין על האוכלין בורר את האוכלין ומניח את הצרורות בית הלל אומ' בורר אי זה מהן שירצה הלכה כבאמ' ר' לעזר בי ר' צדוק של בית רבן גמליאל היו ממלין דלי עדשים ומציף מימן ושולה והצרורות יורדין למטה והאוכלין למעלה הלכה כגר' יוסה או' מוליכין מנעל שחור ולא מנעל לבן מפני שצריך אומן ר'

8

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ד

 תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ד הלכה אהלוקח ירק מן השוק הרי זה בורר כל היום כולו ואינו חושש משגמר בלבו אסור להחזיר אין יכול מפני שצריך לעשר ולעשר אין יכול מפני שמחוסר מניין וליטול אחד אין יכול שמא יבוא אחר ויטול ונמצא מעשר מן המתוקן על שאינו מתוקן הלכה בהרוצה [להחזיר עלי] ירק ולהקל ממשאו לא ישליך עד שיעשר ר' יוסה או' בודיי אסור ובדמיי מותר הלכה גהמוצא פירות בדרך ונטלן לאכלן ונמלך להצניע לא יצניע עד שיעשר ר' יוסה אומר בודיי אסור ובדמיי מותר הלכה דקנובת ירק שבגנה הרי זו מותרת של בעל הבית

9

תוספתא מסכת מעשר שני (ליברמן) פרק א

 חולין שתיבלו בתבלין של מעשר שני אל יוציא מעשר שני שלו בפדיון הלכה יזקפליט של מעשר שני ושל חולין שניתבלו זה עם זה השבח לפי חשבון הלכה יחהיתה לו עיסה של מעשר ואפאה השבח לפי חשבון ניפילה הפת ניקדח התבשיל הפגם לשני בורר את [החטים] וטוחנן ומרקידן דיים שיפדם כשער החטים ר' יוסה אומ' מקום שמחשבין את הוצאה פודין את החטים ואין פודין את הככרות מקום שאין מחשבין את הוצאה אף פודין את הככרות שמן של מעשר שני וראשי בשמים של חולין שנתערבו השבח לפי חשבון זה הכלל אמ' ר' יוסה כל המותיר במדה שבחו ניכר השבח לפי

10

תוספתא מסכת מעשר שני (ליברמן) פרק ב

 הקדש אחד מעות במעות פירות בפירות ורמונין ברמונין וכל דבר שדרכו ליבלל אבל דבר שאין דרכו ליבלל מה שלקט לקט לשניהם ומה שהותיר הותיר לשניהם הלכה הסלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות בן עזיי אומ' בשתים סלע של חולין ושל הקדש שנתערבו בורר את היפה שבהן ואו' אם הקדש הרי הוא הקדש ואם לאו הקדש בכל מקום שהוא מחולל על זה ושנייה הרי הוא מותרת הלכה וסלע של מעשר שני ושל הקדש שנתערבו מביא בסלע מעות ואומ' סלע של מעשר שני בכל מקום שהיא מחוללת על מעות האילו בורר את היפה שבהן ואומ' אם

1234567891011121314151617181920