בדלא

בדלא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5033 מקורות עבור בדלא. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן טו

 אינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו עד שתמלא זקנו כך מצוה מן המובחר וכמה דאיפשר למיהוי גברא מליא טפי עדיף מן ינוקא, אבל ודאי במקום שמבטל מן קדושה וברוך וימלוך ויהא שמיה רבה לא מבעיא בן שמנה עשרה ובן שבעה עשרה אלא אפי' בן שלש עשרה ויום אחד בדלא איפשר נעשה שליח צבור דהא אמרי' +ראש השנה כט, א+ זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן אבל בן שלש עשרה ויום אחד כי לא איפשר שפיר דמי.

52

תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן קנג

 שמת האב אינו גט דברי ר' מאיר וחכמים אומ' אעפ"י שלא נתקיים התנאי הרי זה גט יכולה היא שתאמ' תן לי אביך ואשמשנו תן לי בניך ואניקנו, קשיא דר' מאיר אדר' מאיר [קשיא דרבנן אדרבנן, דר' מאיר אדר' מאיר] לא קשיא, הך דקאמ' אעפ"י שלא נתקיים התנאי הרי זה גט בדלא כפליה לתנאיה והא דקאמ' אינו גט בדכפליה לתנאיה, דרבנן אדרבנן לא קשיא, מאן חכמים דקאמרי אעפ"י שלא נתקיים התנאי הרי זה גט רבן שמעון בן גמליאל ה[י]א דאמ' כל עכבה שאינה הימנה הרי זה גט. וקתני נמי +שם עה, א+ הרי זה גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת

53

תשובות הגאונים - מוסאפיה (ליק) סימן פד

 י"ח ואל יבטלו מן התפילה. כך ראינו שזה שאמרו חכמים (חולין כד ב) נתמלא זקנם להיות מצוה מן המובחר. וכמה דאפשר למהוי גברא מליא טפי עדיף מן ינוקא. אבל ודאי במקום מבטל מן קדושה וברוך ויהא שמיה לא מבעי בן י"ז ובן י"ח אלא אפי' בן י"ג שנה ויום א' בדלא אפשר עושה ש"צ דקאמרינן (ר"ה כט א) זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן טעמא דלא הגיע לכלל מצות הוא שאינו מוצא את הרבים י"ח אבל מבן י"ג ואילך כי לא אפשר שפיר דמי.

54

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער א סימן נז

 גב דהלכתא כרב דאמר הולד ממזר ולא כשמואל דאמר הולד שתוקי, עמדו רבנן במילתא ואמרו: כיון דידעינן דבא עליה בעלה, רוב בעילות אחר הבעל ובתר דידיה שדינן ליה ולד כשר הוא, דקא אמרינן איכא דאמרי בבא עליה דכ"ע לא פליגי דעליה דיליה שדינן ליה. וכן הלכה. אבל ודאי ארוסה שעברה בדלא ידעינן דבא עליה ולא יצא עליה שם שבא עליה, אותו ארוס שלה רב אמר הוולד ממזר ושמואל אמר הוולד שתוקי והילכתא כרב, חדא דכל רב ושמואל הלכה כרב באיסורי, ועוד כיון דארוסה היא נעשת אצל הכל ערוה לפיכך הוולד ממזר כרב. עד הנה. +(יבמות סט א"ע ד - כ"ז)+.

55

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ב סימן יב

 ל"ב, קנ"ד פ"ו)+.(א"ח: הדברים האלה חתומים וסתומים ואולי הכונה על תיבות די תיהויין די תיצביין שצריך לכותבם בשטה אחת בשתי תיבות סמוכות זו לזו נראות כאחת כנודע, והם עשר אותיות. וזהו שתים מעשר עשר. ואולם השלשה מבני א"י יגעתי ולא מצאתי, ואפשר לומר שהיו כותבין גם תיבות בדלא אניסנא בשטה אחת ונראה כתיבה אחת כי היכי דלא לשתמע הפך הכונה דהיינו ברעות נפשי בדלא כלומר שאינו ברצון נפשי והיינו בעבור כי אנוס אני וזהו אומרו אניסנא ובעבור כן היו כותבין בשטה אחת וקרוב לתיבה אחת כדי שתהיה מלת בדלא סמוכה למילת אניסנא ולשתמע שפיר שאינו אנוס והשתי תיבות הללו

56

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ג סימן א

 זו מקודשת בין שנתן לה שטר ובין ששלח לה על ידי שליח מדעתה, והוא שבגרה, ועוד דאילו קדשה אביה דקא אמרה דלא ניחא לי לאיקדושי להאי גברא ואמר בעל דאית ליה סהדי דקדישתה באנפי הני סהדי ואיהי לא איקדישה לא הוו קידושין. וכי תימא מאי שנא מכל בוגרות דקא מקדשינן בדלא שמעינן ממריהון דאיצטווין בכל מקום נשים נאמנות אי קיימא בקידושיה וחזיאן לה דקבילת שטר אירוסין וכסף קידושין וסהדין סהדי על פומיהון דגלויי מילתא היא ואפילו אשה ואפילו קרוב נאמנין. ואי נמי כתבין הני סהדי שטר אירוסין דקדשה פלוני לברתיה דפלוני כל שטר אירוסין דלא מדעת בוגרת מיכתב לא הוי

57

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן טז

 וינוקתא. וברתי' דיוסף גדלה ואתנסיבת בלא דעת' דרחל אימא דאבוהא. וכתבת רחל במתנה לבנאתא כולהון דראתא בין דאמרת דנפשה ובין מידעם דברה ולא קמן בחזקה דבנאתא כל שני חייה. והוה מותבין תרין בנאתאהא על ידי שמעון מן עלמא בפקדון וקאמר שמעון דאמרה לו רחל דלאחר מיתה יהבתינן לבנאתי. ושכיבת רחל בדלא פקידת ושקלו חתנואתא ובנאתא ובני בנאתא כל דהוה בביתא דרחל בין מאני דדהבא וכספא ובין תשמישתא דביתא ולא יהבה לברתי' דיוסף שום מידעם.- הכין איתחזיאת לנא מילתא: דאי אית ביד בנאתא דרחל שטר מתנה דאקני לה יעקב בעלה לנכסי ומאי דאקניאת רחל לדילהון, והוא דאיתחזק שטר מתנה דרחל, אז

58

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ו סימן יג

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ו סימן יגומה ששאלתם: כי קאני בחליפין כד יהיב לוקח דמי ארעא או בדלא יהיב דמי וקונין בחליפין.הכי מיתחזי דאף על גב דלא יהיב דמי. דקא חשיב במה נקנין נכסין שיש להן אחריות או בכסף או בשטר או בחזקה ותנא אף בחליפין (שם /ב"מ/ כ"ב), ואי סלקא דעתך כד יהיב דמי היינו כסף אלא ש"מ בדלא יהיב דמי. ותוב קא אמרינן: אמר עולא אין מטבע נקנה בחליפין, ושמעינן מינה תרתי: חדא דלאו החלפה הוא, דאי החלפה הוא אמאי לא מיקנו; ושמעינן מינה בדלא יהיב דמי, דאי יהיב דמי מטבע מקח הוא

59

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) חושן משפט סימן שמא

 תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) חושן משפט סימן שמא* וששאלתם לוה שכתב למלוה "כל אימת דנפק שטרא דנן מן ידך בדלא קרוע או בדלא כתוב על גבו נאמן אתה ליפרע ממני בלא עדים ובלא שבועה", וקא מיבעיא לכון: כי (היכי) [האי] גונא גבי בלא שבועה, או דילמא בשבועה.כך ראינו: שגובה בלא שבועה, מאי טעמא, דקאמרינן (שבועות מא ע"א) אמר רב פפא האי מאן דנקט שטרא על חבריה ואמר ליה: שטרא פריעה היא, לאו כל כמיניה, ואי אמר ליה: אישתבע לי, דינא הוא דמשתבע ליה, והלכה כרב פפא. וכי קאמר רב פפא בשטרא דלית ביה תנאה, אבל ודאי התנה

60

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) חושן משפט סימנים שמד-שמה

 ולא] משלמין, הני מילי בלא שטר - אבל בשטר, בעל (ששטר) [השטר] אלים כחו (נשבעי' אמ' רב פפא) נשבע ונוטל, דקא אמרינן (שם מא ע"א) אמר רב פפא האי דנקיט שטרא על חבריה וכולה שמעתא. (ואפקוה) [ואי פקח] ההוא מלוה ואתני על לויה "דכל אימתי דנפיק שטרא דנן כדלא קריע או בדלא כתיב על גביה, מהימן מלוה דנן למימר לא פריענא, בלא שבועה", (ו)דינא הוא דמתפרע מלוה מיניה דלויה בלא שבועה.** ובשביל בעל השטר שאמרו חכמים נשבע ונוטל, אם אמר לו מלוה ללווה: השבע אתה שפרעתה לי והיפטר, יש לו מן הדין בכך אילא.תשובה: שאם רוצה (מ)לוה בכך

1234567891011121314151617181920