בדלא

בדלא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5033 מקורות עבור בדלא. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מב

 היא וארעא לא פסיד וזוזי ל"צ, דמתני' לכל אדם נשנית וכו' ואמאי אסור, והרי ברוב השנים מתייקר הקרקע לגורן. כדאתמר בב"ק, ואע"פ שאינו מתייקר אלא במיעוט השנים נמי לפי דבריו מותר, כיון שאפשר שמתייקר ושוה י"ב מנה וכו'. וכוונתו ז"ל, דלשיטתו לק"מ ממתני' אר"פ, כיון דר"פ נמי לא התיר אלא בדלא קץ בכך וכך לאח"ז, אלא אמר סתם, למחר, בשער של מחר, אמנם לפירש"י קשיא ליה. ויל"ע. הא אף לרש"י אפשר דכל היתירא דר"פ אינו אלא באמר למחר כשער של מחר. דכל ההיתר בר"פ הוא משום דזוזי לא צריכנא, והי' יכול להמתין ולמכור למחר, וזה אף לפירש"י, וא"כ במתני' דקצץ

42

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מז

 ס"ל האי טעמא דחמרא אכתפיה דמאריה שוואר, וממשיך המרדכי וכתב ראבי"ה לית הלכתא בהא כריב"ח דמעשה רב דעבד רב יוסף עובדא כוותיה דשמואל בחמרא ותו הלכתא כשמואל בדיניה וכן פסק רב האי גאון בשער ארבעים [צ"ל מ"ז] דמקח וממכר עכ"ל אבל הרי"ף והרא"ש כתבו הא דשמואל אי בקנקנים דמוכר קאמר בדלא א"ל למקפא [פירוש דאז אין המוכר חייב באחריות החימוץ ולכאורה צריך לומר דאיירי דהלוקח טלטל היין ונשאו על כתיפו להכי פטור המוכר, אבל אם לא טלטלה יכול לומר הא חמרך, ואם א"ל הלוקח שקונה לצורך מקפא משמע מדברי הרי"ף והרא"ש דהמוכר חייב אם נתחמץ אפילו אם נשאו הלוקח על

43

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מט

 טענה לספסירא דהלוקח הי' צריך להודיע ואם לא הודיע איכא ופשיעה מצד הלוקח וצ"ב מחמת איזה דין יכול המוכר שהוא הספסירא לטעון שהי' צריך להודיע, וראיתי בס' דרישה על הטור בסי' רל"ב אות ט"ו אחרי בירור הסוגי' כתב וז"ל הרי לפנינו דגם הלוקח מיחשב ש"ש לספסירא ומשו"ה הרמב"ם כאן דאיירי בדלא נתנו לבקרא יצא חיוב הספסירא בחיוב הלוקח ועומד כ"א בשלו ופטור הספסירא משא"כ כשיש בקרא כו' ע"ש כל אריכות הענין, ובגליון הגרע"א ז"ל בשו"ע סי' רל"ב סעי"ח כתב על מש"כ בשו"ע שהוא לשון הרמב"ם הפסיד על עצמו היינו משום דהלוקח הוא למפרע שומר חנם בכל מקח טעות וא"כ פשע

44

שאילתות דרב אחאי פרשת צו שאילתא עד

 מצי מבטיל ולא הדר או דילמא כיון דאסרוה רבנן לא ברשותיה קאי ולא מצי מבטיל ת"ש דאמר רב גידל אמר רבי חייא בר יוסף אמר רב המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא אין חוששין לקידושיו ומאי שנא חיטי קורדניתא אע"ג דשרירן דאיכא למימר לא עיילן בהו מייא אתיין לאיחלופי בדלא חמאי ואימת אילימא בתר שש איסורי הנאה דאורייתא הוא אלא פשיטא בשש גופא אלמא אפילו במקום קידושין שווייה כדלאו דידיה הוא ולא מצי מיבטיל וכן הילכתא.

45

שאילתות דרב אחאי פרשת בהעלותך שאילתא קכד

 שפיר ואידך אקלקל ת"ש דאמר רב נחמן ראה אחד שהוא שוחט אם ראהו מתחלה ועד סוף מותר לאכול משחיטתו ואם לאו אסור לאכול משחיטתו והוינן בה היכי דמי אי דקא איתיחד מעלמא דלא ידיע ביה אי גמיר אי לא גמיר הא אמרת רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ומוקמינן לה בדלא גמיר הלכות שחיטה מהו דתימא כיון דמקצתה שחט שפיר כולה נמי שפיר שחטה קמ"ל דדילמ' מקצתה שחט שפיר ואידך אימור שהה ודרס.אי נמי ברם צריך למימר היכא דאתא חד מעלמא ושחט ולא ידעינן אי גמיר אי לא גמיר מי צריך להדורי בתריה ומיבדקיה אי גמיר הלכו' שחיטה אי

46

ספר השטרות לרב האי גאון סימן כא - גט שחרור עבדים

 שהם שלוחי האיש כך גט חירות הזה צריך האדון ליתן רשות +לסופר+ לכתוב ולעדים לחת[ום] ולשליח למסור וצריך בפני העדים שיבטל כל מודעי ותנאי דמסירין לי ודמסר[ית] על גיטא דחירותא דנן כתיקון חכמים וכן כותבין ביום פל' במקום פל' אנא פל' בן פל' צביתי ברעות נפשא בדלא אניסנא לא בשגו ולא בטעו אלא בלבא שלימא ובדעתא שלימתא שחרירית לך יתך אנת פל' דהויתא עבדי מן קדמת דנא וכדו שחרירית יתך הא את בר חורין ואית לך רשותא למיעל בקהלא דישראל ולאשנאה לך שמא כישראל ולמעבד ברעות נפשך כשאר חרורי ולית לי אנא פל' ולא לירתאי בתראי ולא לכל

47

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן ק

 רשות בה וששאלתם מי ששגר לארוסתו סבלונות ובגדים ותכשיטים ואזל הוא או שלוחו וסעדו אתם או דשגרו ליה לביתיה ובתר כן הדרא בה אית' כל מה דשדר איהו בין מאכל ובין משתה כולהו הדרי בין אכל ובין לא אכל סעודת חתנים בדינר דבין מתנית' ובין תלמוד לא אמור רבנן אלא בדלא הדרי ביה איהי אבל הדרה ביה איהי לא הדרין ודקא הדר ביה איהי הדרין כל מה דשדר חוץ מקידושין לטיבועי' נתנו דאמר' אמר אמימר קדושי' לה הדרי הלכתא כוותה.

48

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן רלד

 שמעט הוא אבדה ההלואה אע"פ שהיא הרבה ועדיין עמד שמואל וחביריו בטעמו ואע"פ שאין הלכה כמוהם ואמרנו נימא כתנאי המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון נשבע ויטול מעותיו דברי רבי אליעזר ר' עקיבא אומר יכול לומר לו כלום הלויתני אלא על המשכון אבד המשכון אבדו מעותיך וחקרנו מאי לאו בדלא שוי משכון שיעור זוזי ובדשמואל קא מפלגי דר' עקיבא קאי כשמואל שאבדו מעותיו אע"פ שאין המשכון כנגדם ור' אליע' פליג עליה והשבנו לא אלא בדלא שוי משכון שיעור זוזי כוליה לא פליגי דלית להו דשמואל והכא בדשוי משכון שיעור זוזי קא מיפלגי ובדר' יצחק קא מיפלגי דר' אליע' לא

49

תשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן עב

 עם הארץ ואזיל מטביל בכלי שאין בו נקב כשפופרת הנד ואקשינן אי הכי תרומה נמי חזי ליה עם הארץ ואזיל ומטביל בפחות מכשיעור ופריק דבתרומה לא מקבלינן מעם הארץ כדאמרינן דאטביליניה ומשום הכי לא גזרינן עליהו דכיון דלא מקבלינן מיניהו לא איכפת לן ואקשינן קדש נמי לא מקבלינן מיניהו ופריק בדלא מקבלינן מיניהו הוה להו איבה ואקשינן בתרומה נמי הוי להו איבה ופריק תרומה לא איכפת ליה לעם הארץ כד לא מקבלינן מיניה דיהיב לה לכהן עם הארץ חבריה אבל הקדש לא יכול למיהביה אלא לחבר וברירנן דחיישינן לאיבתם דעמי הארץ ותוב מקשינן וליחוש לשאלה דיש שאלינן מיניהו ופריק רבא

50

תשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן פו

 דאמר זכותי זו בטילה היא ולמאי דתנן אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראיה א' אין לי ראיה לאחר ימים מצא עדים ומצא ראיה הרי זה לא אמ' כלום ופסיק היל' הא אסמכתא דאתפיס זכותיה דא' אי לא אתינא ליבטלן זכואתי קימת הא והוא דלא אתא ברצונו בדלא אניס דאיכא למימר האי דלא אתא משום דידע דבטילן אבל לא אתא מחמת דאתניס לא בטלן זכואתיה והוא דהאי בי דינא דאתפיס להו זכותא חשוב וקנו מיניה והוי האי כדמקני מיניה בבית דין חשוב בתר דאתפיס זכואתא ולדעתיה לא אתא כאן דאורי דהנך זכואתא בטילן אבל ההוא דאמ' אם

1234567891011121314151617181920