בדלא

בדלא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5033 מקורות עבור בדלא. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

ילקוט שמעוני תורה פרשת אחרי מות

 נודע לו ספיקן בין לא נודע לו ספיקן, ואלו הן קלות עשה ולא תעשה ואלו הן חמורות כריתות ומיתות ב"ד, האי עשה ה"ד אי דלא עבד תשובה זבח רשעים תועבה ואי דעבד תשובה הא תניא עבר על מצות עשה ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלין לו, אמר רבי זירא בדלא עבד תשובה ורבי היא דתניא רבי אומר כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יוהכ"פ מכפר חוץ מהפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בשר שאם עשה תשובה יום הכפורים מכפר ואם לאו אין יוהכ"פ מכפר, מ"ט דרבי דתניא כי דבר ה' בזה זה הפורק עול

12

ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים

 מהו דתימא כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כי אית ליה נמי לא לישקול קמ"ל, ומאי שנא לעיר מקלט סלקא דעתך אמינא ונס אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה חיותא טפי קמשמע לן, אשה שגלתה לעיר מקלט בעלה חייב במזונותיה אע"ג דאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך בדלא ספקה ואי מספקת ואמר לה צאי, מעשה ידיך במזונותיך רשאי, מספקת מאי למימרא, מהו דתימא כל כבודה בת מלך פנימה קמשמע לן, ערים הללו אין עושין אותן לא טירים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות ואין מושיבין אותן אלא במקום מים ואם אין שם מים מביאין להם מים,

13

ילקוט שמעוני תורה פרשת האזינו

 יצא ממנו פסולת עשו ואלופיו, חזרו להיות רעים יותר מן הראשונים, וכשבא יעקב לא יצא ממנו פסולת אלא נולדו כל בניו כשרין כמותו כענין שנאמר ויעקב איש תם, מהיכן המקום מכיר את חלקו מיעקב שנאמר כי יעקב בחר לו יה, ואומר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, ועדין תלי בדלא תלי אין אנו יודעין אם המקום בחר לו ישראל לסגולתו אם ישראל בחרו להקב"ה, ת"ל ובך בחר ה' וגו', ומנין שאף יעקב בחר לו הקב"ה שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל (חבל) [שבט] נחלתו, יעקב חבל נחלתו, אין חבל אלא גורל שנאמר חבלים נפלו לי

14

ילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת הברכה

 להם אביהם ויברך אותם, נמצינו למידין שממקום שסיים יעקב אבינו לברך את בניו משם התחיל משה ובירכן שנאמר וזאת הברכה אשר ברך:[רמז תתקנ] דבר אחר וזאת הברכה [לב, א] הרי זה מוסיף על הברכה ראשונה, ואי זו זו תפלה שנאמר תפלה למשה איש האלהים, ועדין (דבר) תלי בדלא תלי ואין אנו יודעין אם תפלה קודמת את הברכה ואם ברכה קודמת את התפלה, כשהוא אומר וזאת הברכה הוי תפלה קודמת את הברכה ואין ברכה קודמת לתפלה, אשר ברך משה אילו אחרים ברכו את ישראל כדאי היא ברכתן, אלא שבא משה וברכן, נמצינו למידין שכדאי היה משה לברך את ישראל וכדאי

15

זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית

 לבתר איהו ייתי לגבה וכל ביתא דילה הוא ויטול רשות מינה, ועל דא אתערנא דכתיב (שם כ"ח) ויפגע במקום וילן שם דנטיל רשו בקדמיתא, מכאן אוליפנא דמאן דמתחבר [דף מט עמוד ב] באנתתיה בעי למפגע ולבסמא לה במלין ואי לאו לא (קמ"ח ב) יבית לגבה, בגין דיהא רעותא דלהון כחדא בדלא אניסו, וילן שם כי בא השמש לאחזאה דאסיר ליה לבר נש לשמשא ערסיה ביממא, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו הכא אוליפנא דאפילו יהון למלכא ערסי דדהבא ולבושי יקר למיבת בהו ומטרוניתא תתקין ליה ערסא ממתקן באבנין ישבוק דיליה ויבית במה דאיהי תתקין דכתיב וישכב במקום ההוא, ת"ח מה כתיב

16

זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויצא

 לבי מטרוניתא בעי למפגע לה ולבסמא לה במלין בגין דלא תשתכח גביה כהפקירא ולא עוד אלא דאפילו אית ליה ערסא דדהבא וכסותותי מרקמאן באפלטייא למיבת בהו, ואיהי מתקנא ערסיה באבנין (פנחס רכ"ד א רמ"ג ב) בארעא ובקיסטרא דתיבנא ישבוק דידיה ויבית בהו למיהב לה נייחא ובגין דיהא רעותא דלהון כחדא בדלא אניסו, כמה דאוליפנא הכא דכיון דאזל לגבה מה כתיב (וילן שם כי בא השמש לאחזאה דאסיר ליה לבר נש לשמשא ערסיה ביומא) ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא בגין למיהב לה נייחא דאפילו אבני ביתא רחימין קמיה למיבת בהו (ס"א דכתיב וישכב במקום ההוא), בכה רבי יצחק (

17

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת בראשית ב מאמר פיוסא ונטילת רשות

 למעבד, לבתר איהו ייתי לגבה, וכל ביתא דילה הוא, ויטול רשות מינה.[אות רטו] וע"ד אתערנא, דכתיב ויפגע במקום וילן שם, דנטיל רשו בקדמיתא, מכאן אוליפנא, דמאן דמתחבר (דף מט ע"ב) באנתתיה, בעי למפגע לה, ולבסמא לה במלין, ואי לאו לא יבית לגבה בגין דיהא רעותא דלהון כחדא בדלא אניסו.[אות רטז] וילן שם כי בא השמש, לאחזאה, דאסיר ליה לבר נש, לשמשא ערסיה ביממא. ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, הכא אוליפנא, דאפילו יהון למלכא ערסי דדהבא, ולבושי יקר למיבת בהו, ומטרוניתא תתקין ליה ערסא, מתתקן באבנין, ישבוק דיליה, ויבית במה דאיהי תתקין, דכתיב וישכב במקום ההוא.[אות ריז] ת"ח,

18

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת ויצא מאמר ג' ויצא יעקב

 מאי ויפגע במקום, למלכא דאזיל לבי מטרוניתא, בעי למפגע לה ולבסמא לה במלין, בגין דלא תשתכח גביה כהפקירא. ולא עוד, אלא דאפילו אית ליה ערסא דדהבא, וכסותותי מרקמאן באפלטייא, למיבת בהו, ואיהי מתקנא ערסיה באבנין, בארעא, ובקיסטרא דתיבנא, ישבוק דידיה, ויבית בהו, למיהב לה נייחא, ובגין דיהא רעותא דלהון כחדא, בדלא אניסו. כמה דאוליפנא הכא, דכיון דאזל לגבה מה כתיב, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא, בגין למיהב לה נייחא, דאפילו אבני ביתא, רחימין קמיה, למיבת בהו.[אות מג] בכה רבי יצחק, וחדי, אמר מרגלאן אלין, תחות ידייכו, ולא אזיל בתרייכו. אמרו ליה את תזיל לאורחך, ואנן ניעול

19

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית ב מאמר פיוסא ונטילת רשות

 רשו בקדמיתא: ויטול רשות ממנה קודם הזווג, ועל זה הערנו, שכתוב ויפגע במקום וגו', שפירושו שיטול רשות בתחילה. מכאן אוליפנא, דמאן דמתחבר באנתתיה, בעי למפגע לה ולבסמא לה במלין: מכאן למדנו מי שמתחבר עם אשתו צריך לפייס אותה ולהמתיקה בדיבורים. ואי לאו לא יבית לגבה בגין דיהא רעותא דלהון כחדא בדלא אניסו, ואם אינו מפייסה, לא ילין אצלה, משום שהרצון שלהם צריך להיות כאחד באין אונס.פנימיות הדברים. כי כל הנוהג בסדר בנין המדרגה, נוהג ג"כ בהכרח בסדרי קיומה של המדרגה, ולפיכך, אותם ב' פעולות הנ"ל המבוארות באו"א לבנין הנוקבא, נוהגות ג"כ בסדר הזווג של הנוקבא עם ז"א. שמתחילה צריך

20

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שלישי

 חוזר לראש וחד אמר למקום שפסק. לימא הא דשהה והא דלא שהה ובהא פליגי דמר סבר אם שהא כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומר סבר אם שהא כדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק, אמר רב אשי דכולי עלמא אם שהא כדי לגמור את כולה חוזר לראש והא פלוגתא בדלא שהא, מר סבר כיון דהוה צריך להטיל מים ואיתעקור מיניה, גברא דחיא הוא ולאו בר צלויי הוא, ומר סבר כיון דלא נפיק מעמוד מעיקרא, השתא הוא דאידחי אידחי ומאי דצלי צלי וחוזר למקום שפסק, ואם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש. תנו רבנן (שם כג א) הצריך לנקביו

1234567891011121314151617181920