בדלא

בדלא מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5033 מקורות עבור בדלא. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק טז

 אמר ליה ר' שמי רבי אחא בשם רבי בון בר חייא האיש הזה בידו ב' גיטין ובידו א' כשר וא' פסול אבד את הכשר והשליך את הפסול בשעה שמצא אני אומר את הפסול מצא:הלכה זמתני' אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעיבור השנה מצאני נחמיה איש בדלא אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא נימיתי לו וכן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה הזאת משובשת בגייסות מקובל אני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין האשה על פי עד אחד וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר

2

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב

 בבתה] השחתה. בהכותי מלמ' שבמצ' היתה מכה. מלמ' שלקו [ה]מצריים באותו לילה בשלשה מיני פורעניות: במגפה ובהשחתה ובמכה. פסו'פסוק יד(יד). והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו יום שהיה לכם לזכרון אתה חוגג ואי זה זה מועד צאתך ממצרים. ועד אין דבר תלוי בדלא תלי תל' לו' ממחרת הפסח וג' אימתי אכלו [את הפסח ב]לילי יום טוב ואף לא יצאו אלא ביום טוב וחגתם אתו נא' כן חגיגה ונא' [חגיגה במד]בר מה חגיגה האמ' במדבר טעונה עולה ושלמים אף חגיגה האמורה [כן טעונה עולה] ושלמ'. מה לחג' האמו' במדבר טעונה עלה ושלמ' שכן היא טעונ'

3

ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא צא

 ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא צא (צא) ויאמר משה אל ה' למה הרעות לעבדך האנכי הריתי את כל העם הזה ואם אנכי ילדתיהו, והיכן דבר לו כן בשעה שאמר לו ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך (שמות לב לד) עדין דבר תלי בדלא תלי ת"ל וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל (שם /שמות/ ו יג) אמר להם היו יודעים שסרבנין וטרחנין הם אלא על מנת שתקבלו עליכם שיהו מקללים אתכם וסוקלים אתכם באבנים: מאין לי בשר, וכי אחד הוא או שנים לסובלם. לא אוכל אנכי לבדי וגו' ואם ככה את עושה לי הרגני

4

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שיב

 יותר מן הראשונים וכשבא יעקב לא יצאת ממנו פסולת אלא נולדו כל בניו כשרים כענין שנאמר +בראשית כה כז+ ויעקב איש תם יושב אהלים מהיכן המקום מכיר את חלקו מיעקב שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו ואומר +תהלים קלה ד+ כי יעקב בחר לו יה ועדין הדבר תלי בדלא תלי ואין אנו יודעים אם הקדוש ברוך הוא בחר ביעקב אם יעקב בחר בהקדוש ברוך הוא תלמוד לומר +שם /תהלים קלה ד/+ ישראל לסגולתו ועדין הדבר תלי בדלא תלי ואין אנו יודעים אם הקדוש ברוך הוא בחר לו ישראל לסגולתו ואם ישראל בחרו בהקדוש ברוך הוא תלמוד לומר +דברים

5

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שלג

 שירידתם של רשעים לגיהנם כפרה היא להם שנאמר +ישעיה מג ג+ נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך. היה רבי מאיר אומר כל היושב בארץ ישראל ארץ ישראל מכפרת עליו שנאמר +שם /ישעיה/ לג כד+ העם היושב בה נשוא עון עדין הדבר תלי בדלא תלי אין אנו יודעים אם פורקים עוונותיהם עליה ואם נושאים עוונותיהם עליה כשהוא אומר וכפר אדמתו עמו הוי פורקים עונתיהם עליה ואין נושאים עוונותיהם עליה, וכן היה רבי מאיר אומר כל הדר בארץ ישראל וקורא קרית שמע שחרית וערבית ומדבר בלשון הקדש הרי הוא בן העולם הבא. אמרת גדולה שירה זו

6

מדרש תנאים לדברים פרק לב

 המקום לאומות צאו מתוך ארצי אי אפשי תהיו בתוך שלי תנו לי את חלקי שאהא מכירו ומאיכן שהכיר המקום את חלקו מאבינו יעקב שנ' כי חלק ה' עמו יע' חב' נח' אמר להן הרי אתם בחלקו שליעקב מעתה וה"א (תה' קלה ד) כי יעקב בחר לו יה ועדיין הדבר תלי בדלא תלי ואין אנו יודעין אם יה בחר ביעקב אם יעקב בחר ביה ת"ל (שם) ישראל לסגלתו ועדיין הדבר תלי בדלא תלי ואין אנו יודעין אם הקב"ה בחר לו ישראל לסגלתו ואם ישראל בחרו בהקב"ה וכשהוא אומ' (יד ב) ובך בחר ה' אלהי' לה' לו לעם סגלה הרי יה בחר

7

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 שתתגרש בעדים, דאתמר בעל אומר לגירושין, ושליח אומר לגירושין, ואשה אומרת נתנו לי ואבד ממני ר' יוחנן אמר אין דבר שבערוה פחות משנים, והלכתא כוותיה לחומרא, דהיינו קידושין אמרינן חזקה שליח עשה שליחותו, אבל להקל להתיר אשת איש לעלמא לא: ונערה המאורסה דפסקינן דהלכתא דברי הכל אביה ולא היא, הני בדלא שדך לאביה, אבל שדך ליה מעיקרא ואירצי ליה ובתר הכי קדשה שלא מדעתו רב ושמואל דאמרי תרווייהו צריכה גט וצריכה מיאון, ולא קי"ל כותייהו, אלא כרבינא דהוא בתרא, דאמר דשייך לא ניחא ליה דלפקעה עצמה מרשותיה דהא זיכה ליה רחמנא בכסף קידושין, הלכך לא אירצי דלתקדשי בלא דעתיה, וכיון

8

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, [וכי תימא דאבדיל על הכוס, כוס בשדה מי איכא] ואוקמא ר' נתן בר אמי כגון דהוה בין הגיתות ומבדיל על הכוס. וכבר אסיקנא בפרק כל כתבי הקודש והכין מיתוקמי ממרייהו דרבא ורב אשי דאמרו דצריך למימר המבדיל בין קודש לחול והדר עביד צורכיה, דדוקא בדלא צלי ולא אבדיל בצלותא לא משתרי למעבד צורכיה עד דמברך המבדיל בין קודש לחול, ומבעי למימר בה הזכרת השם ומלכות, אבל אי אבדיל בצלותא אע"ג דקיימא לן המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, מיהו בעשית מלאכה מותר, ואע"ג דאכתי לא אבדיל על הכוס, וכן הילכתא:מתני' כלל אמר אבא

9

ילקוט שמעוני תורה פרשת וארא

 וחומר איך ישמעני פרעה [ו, י"ב] (כתוב בערך קנ"א):[רמז קעח] וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל [ו, י"ג] זש"ה האנכי הריתי את כל העם הזה וגו' כי תאמר אלי שאהו בחיקך היכן דבר בשעה שאמר לו לך נחה את העם עדיין תלי תניא בדלא תניא ת"ל וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל [ו, י"ג] א"ל היו יודעין בני סרבנין הם טרחנין הן ע"מ כן תהיו מקבלין עליכם שהן מקללין אתכם וסוקלין אתכם באבנים, ד"א ויצום צום לפרוש מע"ז, ר"י בן בתירא אומר הרי הוא אומר ולא שמעו אל משה מקוצר רוח

10

ילקוט שמעוני תורה פרשת צו

 דם דגים שכנסו אסור, מיתיבי דם דגים דם חגבים מותר כי תניא מתניתין דאית ביה קשקשין, כי אמר רב אסור דלית ביה קשקשים, אמר רב ששת דם מהלכי שתים אפילו מצות פרישה אין בו, מיתיבי דם מהלכי שתים אסור ואין חייבים עליו, כי תניא אסור דפירש כי קאמר רב ששת בדלא פירש, כדתניא דם שעל גבי ככר גוררו ואוכלו שבין השנים מוצץ ובולע ואינו חושש, תניא יכול יהא חלב מהלכי שתים האוכלו עובר בלא תעשה ודין הוא ומה בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה מהלכי שתים שהחמרת במגעו אינו דין שתחמיר בחלבו ת"ל וזה לכם הטמא ואין חלב מהלכי שתים טמא

1234567891011121314151617181920