אשתמע

אשתמע מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 211 מקורות עבור אשתמע. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

ערוך השולחן אורח חיים סימן קא

 בדעבד יצא וכן פסקו רבותינו בעלי הש"ע בסעיף ב' דצריך להשמיע לאזניו וכן עיקר לדינא [והתוספתא י"ל כמ"ש הב"ח דה"פ יכול דבלא השמעה לא יצא ע"ש ועי"ל דהכונה שלא ישמיע לאזנו בקול רק בלחש כמ"ש הרמב"ם ובבדק הבית הביא מהזוהר דמשמע כהתוספתא והוא בויקהל [דף ר"ב:] שאומר אי ההיא צלותא אשתמע לאודניה דבר נש לית מאן דציית לה לעילא עכ"ל וכבר כתב המג"א בסק"ג דהכונה שאחר לא ישמע ע"ש ואפילו אם אעצמו קאי הכונה שלא ישמע קול רק בלחש וכמ"ש ודו"ק]:סעיף ווכל זה הוא כשיכול לכוין פירוש התפלה גם כשאומרם בלחש אבל אם אינו יכול לכוין בלחש כמו

182

פרי חדש אורח חיים סימן קא

 סעיף בומשמיע לאזניו בלחש. מה שכתב משמיע לאזניו בלחש, אבל בתוספתא [ברכות פ"ג ה"ט] איתא יכול יהא משמיע לאזניו כבר פירשו בחנה [שמואל א א, יג] וקולה לא ישמע. וכן משמע מדברי הזוהר פרשת ויקהל [רב, א] הביאו הב"י בסימן קמ"א [ד"ה ומתוך] וז"ל, אי ההוא צלותא אשתמע לאודניה דבר נש לית מאן דציית ליה לעילא, ולית דצייתין ליה אחרנין, בר מאן דשמע בקדמית, בגין כך בעי לאסתמרא דלא ישמעון לההוא צלותא בני נשא. ותו דמילתא דצלותא איתא חדא בעלמא עילאה, ומלה דעלמא עילאה לא איצטריך למישמע. וכן כתב הרב ז"ל בספר בדק הבית [כאן] שראוי לחוש לדברי הזוהר

183

חדרי בטן דרוש לפרשת וארא

 בחקתי אות יב).ד. ונמצא ישראל מלבד חיובינו, עוד יש חיוב אחר מצד האבות שהיו קדושים וצריך להדמות להם.ה. ואפילו אבותינו במצרים היו נשמרין, כמ"ש בזהר שמות דף (ב') [ג'] תלתא אינון דדחיין שכינתא מעלמא וגרמין דדיוריה דקב"ה לא הוי בעלמא ובני נשא צווחין ולא אשתמע קלהון ואלין אינון, מאן דשכיב נדה בגין דלית מסאבו בעלמא תקיף בר ממסאבו דנדה מסאבו דנדה קשיא מכל מסאבו דעלמא אסתאב איהו וכל דמתקרבין בהדיה יסתאבון עמיה וכו', ולא עוד אלא דגרים מרעין בישין עליה ועל ההוא זרעא דיוליד וכו' מאן דשכיב בבת אל נכר דעייל ברית קודש ואת קיימא ברשו אחרא ותנינן

184

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק בראשית פרשת ויגש

 שהדיוקנא של זיו פניו קיימת ולא נפגמה חס ושלום ועל זה אמר אחר כך אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך דייקא שהכיר במאור פניו כי עודך חי בצדקו כאמור:[יד] בזוה"ק (פרשה זו ר"י א) על פסוק והקול נשמע וגו', איתא דאצטריך לצלאה בלחש בההוא קלא דלא אשתמע ודא היא צלותא דאתקבלת תדיר וסימניך והקל נשמע קל בלא וא"ו נשמע. ולהבין זאת דהא כתיב (תהלים ס"ו, י"ט) אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפילתי וכתיב בקול בוא"ו. אכן אין המכוון בזה על הקול הברה הנשמע לאזני האדם רק הצעקה היוצא מפנימיות נקודה שבלב ואין לה הבנה בתפיסת האדם זולת להיודע תעלומות

185

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פרשת החודש

 שיניה וכו' והיינו שמקבלת הלבנה אור חדש מאור החמה וזהו שנולדה מחדש. וכמו שנאמר לחודשי השנה. חודשי היינו חדתותא דסיהרא כנ"ל שנקרא חודש. והשנה היינו החמה ששונה בכל שנה כנ"ל וזהו דזה וזאת כחד מתקשרן.ואחר כך מקשה אמר רבי יהודה לכם תרי זימני למה אמר רבי יצחק מנייהו אשתמע יתיר כמה דכתיב כי חלק ה' עמו וכו' והוא על פי מה שאמרו במדרש רבה (שמות רבה ל"ג, א') ויקחו לי וכו' מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה וכו' והיינו שנעשו חלק ה' שלא ניכר קדושת ה' יתברך רק על ידי קדושת ישראל שמקבלין מקדושת ה' יתברך (ונתבאר יתרו מאמר

186

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק דברים פרשת וילך ושבת תשובה

 התרי"ג מצוות ואיך מרמז שבת לבד בזה. אך יובן על פי הגמרא (סנהדרין צ"ח א) אימתי אתי מר וכו' הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו. ולכאורה איך יתכן שביום אחד יקיימו כלל ישראל כל התרי"ג מצוות. אך על ידי שמירת שבת ששקולה ככל התורה ובזוה"ק איתא (ח"ב פ"ט א) אשתמע דמאן דנטיר שבת כמאן דנטיר אורייתא כולה וזה שאמר היום אם בקולו תשמעו שיוכל להיות ביום אחד היינו על ידי שמירת שבת ועיין בשבת (קי"ח ב) אשר ישמרו את שבתותי וגו' וכתיב בתריה (ישעיה נ"ו, ז') והביאותים אל הר קדשי. וממילא יוכל לקיים על ידי זה כל החבילות של

187

אור המאיר בראשית פרשת תולדות

 ב"ה, באופן שנתבאר לנו כמה פעמים אזי תועלתו גדולה, שנעשו מדיבורים כאלה שמים חדשים וארץ חדשה, כי כאשר האדם מתחיל לחשוב, נולד תיכף התעוררת, עביד תנועה נאצלה, וזה בחינת אות יו"ד של השם, ואחר כך בא הבינה, וממשיך המשכות ונעשו בחינת התגלות יותר, וזה נקרא ה' מוצאות הבינה, קלא דלא אשתמע, כיון שהוא עדיין בסוד המחשבה, ואחר כך מתלבשים ה' מוצאות הבינה בבחינת הקול, שהיא בחי' קול פשוט, המשכות אות וי"ו מהשם, ואחר כך נתלבש הקול בה' מוצאות הפה, ונמצא נשלם צירוף שם הוי"ה ב"ה, והכל בתנאי שהאותיות היוצאים משפתיו, המה במחשבה טהורה ונקיה, בלתי מחשבות זרות, מקדמת המחשבה עד

188

אור המאיר בראשית פרשת ויגש

 שהבינה ממשיך המשכות מהחכמה, כמו שהארכתי מענין זה במקומות אחרים, והמשכיל על דבר ימצא טוב, ואז על ידו המשכות הבינה, יש בחינת התגלות מעט לחכמה, וזהו נכנס יין הכינוי לבינה, להמשיך המשכות מקדמת השכל, אז יצא סוד החכמה, להתגלות להיות צד תפיסה. והזוהר (ח"א רי, א) קורא לבינה קלא דלא אשתמע, אך קול הנשמע הוא בה' אחרונה, והסימן, והקול נשמע בית פרעה. היינו פרע לשון התגלות, ה' מוצאות נשמע הקול. והנה אם מחשבתו היא גדולה ביותר, איננה יכולה להתלבש ולהצמצם בכלי חמשה מוצאות הפה כנאמר, ולזה רומז הכתוב ולא יכלו אחיו, המה הה' מוצאות נקראים אחים כמוזכר, לא יכלו לענות

189

אור המאיר דברים לשבת תשובה

 אל בחינת הדבור, ובכל בחינה מהראוי להרים את עצמו בהתלהבות אל, טרם כל, יבנה הבנה את הצירוף תיבה שרוצה לדבר, בהיותו עדיין בסוד המחשבה, כנזכר לנו כמה פעמים פירוש הפסוק (משלי כד, ג), בחכמה יבנה בית, ואחר כך בבואו אל ה' מוצאות הבינה, הממשיכות קוים מן החכמה, ונקרא קלא דלא אשתמע, וגם שם צריך להתלהב בעבותות האהבה שזכה למדריגה זו, ואחר כך בבואו לבחינת הקול ודיבור, וכל מה שמוציא מכח אל הפועל, הוא תענוג בהרגשה יותר קצת, עד תשלום בחינת הדיבור בשלימות עם כל מוצאיו, ונגמרת שלימות המחשבה, ומרגיש בעצמו פרטי התעונוגים, והמשכיל על דבר ימצא טוב טעם ודעת, אשר

190

באר מים חיים בראשית פרשת בראשית

 המחשבה יכונה בשם ראשית כי היא הראשית לכל בחינת דיבור ומעשה, שאי אפשר לדבר ולעשות שום עשיה אם לא תקדם אליה המחשבה. ובזה מובדל ומופרש זה המאמר של בראשית מן שאר תשע המאמרות שאחריו כי המה כולם בבחינת הדיבור דאינון קלין דמשתמעי, ולא כן זה המאמר בראשית שהוא מהני דלא אשתמע לעלמין ושם אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם כלל, והיא כבחינת המחשבה שאין שם שום בחינת אמירה ודיבור ולא נשמע קולה כלל, ועבור זה נקרא המאמר בראשית להורות אשר הוא רק בבחינת המחשבה הנקראת ראשית ושם אין אומר ואין דברים אשר על כן לא יוכל להכתב בלשון ויאמר

1234567891011121314151617181920