אר"י

אר"י מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4660 מקורות עבור אר"י. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה

 עיר הנדחת מאי ה"ל למיכתב הא כתיבא כולהו התם נמי אפנויי מופני מדה"ל למיכתב דרוש תדרוש או חקור תחקור ושני קרא בדיבוריה בהיטב ש"מ לאפנויי, ואתו נחנקים בקל וחומר מנסקלין ומנהרגין ואתו נשרפין בק"ו מנסקלין, הניחא לרבנן דאמרי סקילה חמורה, אלא לרבי שמעון דאמר שרפה חמורה מאי איכא למימר, אלא אר"י והנה אמת נכון הדבר הרי חד סרי שבע לשבע חקירות [דל] תלת לגזרה שוה פשו להו חדא, לרבי שמעון לאתויי הנשרפין, לרבנן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא בדיקות מנין, ת"ל והנה אמת נכון הדבר אם סופנו לרבות בדיקות מה ת"ל חקירות אמר אחד איני יודע עדותן בטלה,

42

ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים

 שוקיו שתחלת נפילה ניסה שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם, ולהלן הוא אומר וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו וגו', במה דברים אמורים במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. א"ר יהודה בד"א במלחמת מצוה חובה אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. אר"י רשות דרבנן זו היא מצוה דרבי יהודה מצוה דרבנן זו היא חובה דר' יהודה, מלחמת יהושע לכבוש דברי הכל חובה, מלחמת בית דוד לרוחה דברי הכל רשות, כי פליגי למעוטי נכרים דלא ליתי עלייהו, מר קרי ליה מצוה ומר קרי ליה (חובה) [רשות], נפקא מינה לעוסק במצוה שפטור מן

43

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 שאין להם חייס אבות, אלא מעתה גר הכי נמי דפסול לעדות, אמרי הכי השתא גר נהי דאין לו חייס למעלה אבל יש לו חייס למטה לאפוקי עבד שאין לו חייס לא למעלה ולא למטה וכו', כתיב ותקח (את שני בני) רצפה בת איה וגו' והכתיב לא יומתו אבות על בנים, אר"י מוטב שתעקר אות אחת מן התורה כדי שתתקדש שם שמים בפרהסיא וכו':לא תטה משפט גר יתום [כד, יז], מה אני צריך והלא כבר נאמר לא תטה משפט ולא תכיר פנים, מלמד שכל המטה דינו של גר עובר בשני לאוין, ולא תחבול בגד אלמנה בין עניה בין עשירה ואפילו

44

זוהר כרך ב (שמות) פרשת שמות

 ממנו רוח הקודש, ראה ברוח הקודש שאותו מדבר היה קדוש ומוכן לקבל עול מלכות שמים עליו מה עשה הנהיג את הצאן אחר המדבר, רבי יצחק אמר אחר המדבר עכ"פ ולא במדבר שלא רצה שיכנסו בתוכו אלא הרחיקם אחר המדבר:ויבא אל הר האלהים חרבה הוא לבדו בלא צאן, אר"י האי אבנא דמקבלא פרזלא כד חמי ליה (מחטא) מדלגא עילוי, כך משה והר סיני כשנראו זה עם זה דלג עליו הדא הוא דכתיב ויבא אל הר האלהים חרבה, א"ר אבא מוכנים היו מששת ימי בראשית זה עם זה ואותו היום נתרגש ההר למול משה, וכיון שראהו שנכנס לתוכו ודלג בו עמד

45

זוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה

 רבי בו אמר ר' יוחנן (באותם הימים) באותו העולם שהוא ימים ולא בעולם הזה שהוא לילה, אמר רבי יעקב באותם העולמות שהם ימים באותם ההנאות והכסופין שהוא נוחל:ויי' ברך את אברהם בכל באותו המשרה (נ"א המעשר) שנתן לו הקב"ה משמו שהיא אות ה"א שבו נברא העולם, ותניא אר"י מטטרון שר הפנים שהוא נער עבד מרבו האדון המושל עליו ממונה על הנשמה בכל יום להספיק לה מאותו האור שנצטוה והוא עתיד למיסב חושבן פתקא בבתי קברי מן דומה ולאחזאה ליה קמי מאריה והוא זמין למעבד חמיר ההוא גרמא תחות ארעא לתקנא לגופייא ולקיימא לון בשלימות' דגופא בלא נשמתא (בזמנא) דקודשא

46

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית

 ומפני מה מי הים מלוחים מפני חמימות הרקיע ורתיחתו. בא וראה קדירה העומדת על האור וכל מה שמתעכבת על האור יותר התבשיל נמלח [דף טז עמוד ב] מרוב חמימות האש. וא"ר יהודה אלמלא הרקיע היה קיים בין המים כל המים היו נקפאים כמלח אלא הולך וסובב ואינו מתקיים בין המים. אר"י בא וראה למה לא נאמר כי טוב בשני מפני שענין זה חוזר על יחודו להורות כי אין שני לנגדו ואין טוב בשני ע"כ נאמר ביום הראשון יום אחד. דתני ר"י למה לא נאמר ראשון במקום אחד להורות דאלו נאמר ראשון עכ"פ היה ראוי להיות שני כי ראשון מחרת לשני [

47

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת ויצא

 הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום ע"כ:מדרש הנעלם לפרשת ויצאויצא יעקב (כאן חסר תחלת הענין) ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי [דניאל ב] אע"ג דנהורא עמיה שרי ידע מה בחשוכא. והיינו דכתיב [ירמי' כג] אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'. ומי אר"י הכי והא אמרן דהא חכמתא הוה בסמיכותא דקראי בכל מה דאיתמר והאידנא פשיטותא דקרא צריכנא דאברהם [דף מו עמוד ב] הוה ויצחק הוה ויעקב הוה. א"ל אע"ג דהוו. חכמתא דקראי אסתכלנא למנדע:רבי יצחק פתח מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך ומי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו וגו'

48

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בלק

 תמן אשכחוהו לחמוי דהוי יתיב על גבי ערסוי ולעי באורייתא בריך ברכתא רבי אלעזר ובריכו חברייא [פי' על חולה ונתרפא] ואיהו חדי בהדייהו:פתח ואמר רפאני ה' וארפא כו' [ירמיה יז] כיון דאמר רפאני מהו וארפא כיון דאמר הושיעני מהו ואושעה כיון דאסיא מסי מאן הוא דמחי. אלא [אר"י חמוי] כל אסוותא דעלמא בידא דקב"ה אבל אית מנהון על ידא דשליחא ואית מנהון דלא אתמסרו בידא דשליחא. ואינון דאתמסרו בידא דשליחא אסוותא אינון אבל לזמנא מתהדרין אבל אינון דקב"ה מסי ההוא מרעא לא אתהדר לעלמין וע"ד אסיותא דיליה איהי אסוותא דלית בה מרעא כלל ובג"כ רפאני ה' וארפא ודאי בלא

49

זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות

 רבי נחמיה פתח ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. ואכלת ושבעת כל האוכל ואינו מברך ברכת המזון נקרא משחית וגזלן [והכי הוא כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה וכ"י] שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית [אר"י חבר הוא לירבעם ב"נ שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים]. ואמר ר' יודאי גדול כח ברכת המזון שמוסיף כח ברכה בפמליא של מעלה. א"ר חנינא גדול כח ברכת המזון שמוסיף ברכה על מעשה ידיו של אדם:רבי בון ור' יוסי בר' חנינא הוו אזלין באורחא לפדיון שבוים אערעו בהאי כפר דמכו

50

זוהר מהדורת הסולם - שמות פרשת שמות מאמר ומשה היה רועה

 הקודש. ראה ברוח הקודש, שאותו מדבר היה קדוש, ומוכן לקבל עול מלכות שמים עליו. מה עשה, הנהיג את הצאן אחר המדבר. רבי יצחק אמר, אחר המדבר עכ"פ, ולא במדבר, שלא רצה שיכנסו בתוכו, אלא הרחיקם אחר המדבר.[אות שעט] ויבא אל הר האלהים חרבה, הוא לבדו בלא צאן. אר"י, האי אבנא, דמקבלא פרזלא, כד חמי ליה, מדלגא עילוי. כך משה והר סיני, כשנראו זה עם זה, דלג עליו. הה"ד, ויבא אל הר האלהים חרבה.[אות שפ] א"ר אבא, מוכנים היו מששת ימי בראשית, זה עם זה. ואותו היום, נתרגש ההר למול משה. וכיון שראהו שנכנס לתוכו, ודלג בו, עמד ההר.

1234567891011121314151617181920