אר"י

אר"י מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4660 מקורות עבור אר"י. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ח

 ליה אפוי נהירין. אמר לון דילמא אוריתא חדתא שמעתה סליק לגביה א"ל מאי אוריתא חדתא שמעת א"ל תוספתא עתיקתא וקרא עליו חכמת אדם תאיר פניו. א"ר חנינא לוגא דאורייתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפרין. א"ר יונה חכים אנא לה. דבית רבי ינאי הוון מכילין בה דבש. תני חצי שמינית טברנית הישנה. אר"י הדא דידן הוות ולמה לא אמר עתיקתא בגין דהוות ביומוי. אית דאמרי דהוות זעירא ורבת וזערת ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו של כוס. ר' יוסה בשם רבי יודה בר פזי רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. תני

12

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יא

 גבוהין י'. ולא כן אמר חייה בריה דרב כל המעכב דריסה בר"ה נקרא כרמלית. אמר ר' יודן מה דאמר חייה בריה דרב באמצע. אבל מן הצד רה"ר מבטלתה. א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב. אם להוציא ממנה הליחה פטור. אר"י לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן הצד נחש בשבת אם במתעסק שלא ישכנו פטור. אם לרפואה חייב. א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן ועל לפסים ארוניות שהן טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב. א"ר זעירא ויאות אם לצורך הדא דתנינן אם לרפואה חייב. הוי לית

13

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יז

 לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו כל כיסויי הכלים שיש להן בית אחיזה ניטלין בשבת א"ר יוסי במה דברים אמורים בכיסויי הקרקעות אבל בכיסויי הכלים בין כך ובין כך ניטלין בשבת: גמ' איזהו נגר הנגרר. אמר רבי יוחנן קשור אף על פי שאינו תלוי. אר"י משכני חילפיי והראני נגר משל בית ר' קשור אע"פ שאינו תלוי. א"ר יוחנן אתייא יחידייא דהכא [דף פד עמוד א] כסתמא דתמן. ויחידייא דתמן כסתמא דהכא. ר' יוסי בעי קומי רבי ירמיה היך עבדין עובדא. א"ל מן מה דמר רבי יוחנן משכני חילפיי והראני נגר משל בית ר' קשור

14

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יט

 א"ר יוסי בי רבי בון מן קושיי מקשי לה רבי ינאי והוא ששכח ומל של שבת בע"ש. רב אדא בר אהבה אמר זו דברי ר"מ ור"ש. אבל דברי רבי יוסי אפילו דבר שאין בעשייתן מצוה הואיל וטועה בו לשם מצוה פטור. פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אר"י דברי ר' יוסה אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. היי דין ר' יוסי היי דתנינן תמן ר' יוסי אומר י"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת שכח והוציא את הלולב לר"ה פטור מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין של מילה ואף במילה כן. ממה דמר ר'

15

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 כמה דאת אמר [שמות כג יא] והשביעית תשמטנה ונטשתה. ומפני קשת דרוכה שלא רצו לשמר שבתותיהם כמה דאת אמר [נחמיה יג טו] בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת. ומפני כובד מלחמה שלא רצו להלחם במלחמתה של תורה כמה דאת אמר [במדבר כא יד] על כן יאמר בספר מלחמת ה'. אר"י מגבת ועד אנטיפריס ששים רבוא עיירות היו הקטנה שבהן היא היתה בית שמש דכתיב בה [שמואל א ו יט] ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה' וגו' ואילו מרוח אחת היו אין את מבצע לה קניי לא נסייה אמר רבי חנינה קפצה לה ארץ ישראל. אמר רבי זעירה

16

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ג

 תנחומא אנא אמרי טעמא, יוצר אור ובורא חושך עושה שלום, משנבראו עושה שלום, [א, ה] ויקרא אלהים לאור יום, א"ר אלעזר לעולם אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה, ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא אלהים לילה אין כתיב כאן, אלא ולחושך קרא לילה.ז אר"י בר סימון יהי ערב אין כתיב כאן, אלא ויהי ערב, מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן, א"ר אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו, אמר דין הניין לי, יתהון לא הניין לי, א"ר פנחס טעמיה דר' אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד דין הניין לי,

17

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ח

 אשה שיוצאה לשוק סופה להכשל, מנא לן מן דינה שנאמר (בראשית לד) ותצא דינה ולבסוף נכשלה הה"ד (שם /בראשית ל"ד/) וירא אותה שכם וגו', רבי ירמיה ור' אבהו ור' יצחק בר מריון בשם רבי חנינא הלכה כרבי יוחנן.יג א"ר אבהו נטל הקב"ה כוס של ברכה וברכן, אר"י ברבי סימון מיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של אדם הראשון, אמר רבי שמלאי מצינו שהקב"ה מברך חתנים ומקשט כלות ומבקר חולים וקובר מתים, מברך חתנים מניין, ויברך אותם אלהים, ומקשט כלות מניין, (שם /בראשית/ ב) ויבן ה' אלהים את הצלע, מבקר חולים מניין, שנא' (שם /בראשית/ יח) וירא אליו ה' באלוני ממרא,

18

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ט

 אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד, קודם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך, רבי יודן בשם רבי יצחק קודם עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך, אר"י לגרמיה (תהלים קלט) כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה, קודם עד שלא יארש לשונו דבור כבר הן ה' ידעת כלה.ד רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן, רבי חמא בר חנינא אמר משל למלך שבנה פלטין ראה אותה וערבה לו, אמר פלטין פלטין הלואי תהא מעלת חן

19

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יב

 המאורות מערב שבת לא לקו עד מוצאי שבת, אתיא כרבנן ולא אתיא כרבי יוסי דא"ר יוסי אדה"ר =אדם הראשון= לא לן כבודו עמו, מאי טעמיה (תהלים מט) אדם ביקר בל ילין וגו', ורבנן אמרי במוצאי שבת ניטל זיוו ממנו וטרדו מגן עדן, הה"ד ויגרש את האדם וכתיב משנה פניו ותשלחהו, אר"י בר סימון אותה האורה שנברא בה העולם, אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול ומעשה דור הפלגה שהן מקולקלים עמד וגנזו מהם שנאמר (איוב לח) וימנע מרשעים אורם, ולמה גנזו, אלא גנזו לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר וירא אלהים

20

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יט

 ז' צדיקים, ואלו הן, אברהם יצחק ויעקב, לוי קהת עמרם משה, עמד אברהם והורידה לו', עמד יצחק והורידה מן ו' לה', עמד יעקב והורידה מן הה' לד', עמד לוי והורידה מן הד' לג', עמד קהת והורידה מן הג' לב', עמד עמרם והורידה מן הב' לא', עמד משה והורידה מלמעלה למטה, אר"י כתיב (תהלים לז) צדיקים יירשו ארץ וגו', ורשעים מה יעשו פורחים באויר, אלא הרשעים לא השכינו שכינה בארץ.ח וישמעו, אל תקרי וישמעו אלא וישמיעו שמעו קולן של אילנות, שהיו אומרים הא גנבא דגנב דעתיה דברייה, ד"א שמעו קולן של מלאכים אומרים ה' אלהים הולך לאותן שבגן, ר' לוי

1234567891011121314151617181920