אר"י

אר"י מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4660 מקורות עבור אר"י. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק י

 דיהב בריה גו אומנתה ועצמון ביניהון דהוא גבי. אמר רבי עוקבא תנה בכתובות דבי לוי האומר אבד שטרי ב"ד עושין לו קיום. תני רשב"ג אומר אפילו בשטרי בירורין ב"ד עושין לו קיום:הלכה ומתני' מי שפרע מקצת חובו ר"י אומר יחליף ור' יוסי אומר יכתוב שובר אר"י נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים אמר לו ר' יוסי וכן יפה לו ואל ירע כוחו של זה: גמ' רב אמר עושין לו קיום בית דין תני ר' חייה אין עושין לו קיום ב"ד. א"ר ירמיה אילו שמע רב מתנייה לא הוה מימר הדא מילתא. כגון דמרין כן אני פלוני

2

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ג

 אפי' נתלכלכו כליו פטור. מילתיה דרב אמר הבור של נזקין פטור על הכלים. המצניע את הקוץ ואת הזכוכית לתוך כותלו של חבירו ובא בעל הכותל וסתרו והוזק בהן אחר חייב. חסידים הראשונים היו מצניעין אותן לתוך שדה עצמן ומעמיקין להן שלשה טפחים כדי שלא תעלם המחרישה: פיסק'. והגודר גדירו בקוצים. אר"י תיפתר דברי הכל במפריח. רבי בון בר חייה בעא קומי ר' זעירא ולמה לינן פתרין לה כר' יוסי בי ר' יודה דאמר [דף יד עמוד א] שלשה שהן סמוכין לרשות כרשות. א"ל ומה ביש לך דאיכא ר' יוחנן מימר לך תיפתר דברי הכל במפריח: וגדר שנפל לרשות הרבים. ר'

3

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק ה

 דתריי ודכוותה ט' נחתומין ועשרה פלטרין תימניא מן דתימניא וחד מן דתריי או תשעה מן דתשעה וחד מן כולהון מעשר מכל ככר וככר:הלכה המתני' הלוקח מן העני וכן העני שניתנו לו פרוסות או פילחי דבילה מעשר מכאו"א [דף כב עמוד ב] בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל אר"י אימתי בזמן שמתנה מרובה אבל בזמן שמתנה מועטת מעשר מכל או"א: גמ' רבי יוסי בשם ר' יונה בשם חזקיה אין בלילה אלא ליין ולשמן בלבד ר' יוחנן אמר עד כזיתים הניבללין מתניתין פליגא על ר"י בגרוגרות ובתמרים בולל ונוטל פתר לה עד כזיתין רבי יוסי בשם רבי זעירא בדמאי התירו כר"י דתנינן

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק ו

 הכותי חולק לפניהן החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו א"ר יהודה אימתי בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר מעשר ונותן לו החוכר שדה מן העכו"ם מעשר ונותן לו. ר"י אומר אף המקבל שדה אבותיו מן העכו"ם מעשר ונותן לו: גמ' אר"י זו דברי רשב"ג אבל דברי חכמים מישראל חולק מן העכו"ם תורם. ותני כן החוכר שדה מן העכו"ם תורם ונותן לו ארשב"ג מה אם ירצה העכו"ם הזה שלא לתרום פירותיו אינו רשאי אלא חולק ומניח לפניו רבי זעירא רבי יוחנן בשם רבי ינאי אתם גם אתם לרבות שלוחכם מה אתם

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק ז

 מעושרת מעשרותי' מעשרות כלכלה בחבירתה קרא שם: גמ' ותני עלה נוטל מן השנייה שתי תאנים ושני עשורין ועישורו של עישור שמואל אמר לא מצי תניתה אין יסב חדא לעשר צריך מיסב חדא למאתים אין יסב חדא למאתים צריך מיסב חדא לאלף אין יסב חדא לאלף צריך מסב חדא לעשרה אלפין אר"י בר חנינה על הראשונה עובר בעשה ועל השנייה בעשה ולא תעשה על הראשונה עובר בעשה שקבע שני שמות כאחד ועל השנייה בעשה ולא תעשה שקבעו ב' שמות כאחד ושהקדים שני שבראשונה לראשון שבשנייה א"ר אליעזר דר"מ היא דר"מ אמר אין את תופס אלא ראשון ראשון בלבד תמן תנינן הרי

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ב

 לאחר שבת הא בית הלל אומרים יום טבוח שלה לאחר שבת עורות של מי רבי טבי בשם ר' יאשיה איתפלגון רבי יוחנן ורשב"ל רבי יוחנן אמר של כל המשמרות ר"ש בן לקיש אמר של אותו המשמר ואת אמר יום טוב שחלה לאחר שבת עורות של מי פלוגתא דרבי יוחנן ורשב"ל אר"י עצרת יש לה תשלומין כל שבעה התיב רב הושעיה והא תני מה החדש למנוייו יום אחד אף העצרת למנוייה יום אחד א"ר לא שאם לא חג בראשון חוגג כל שבעה ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' יהושע בן לוי בכל יום כ"ג מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד של

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ג

 לר' אבהו שלח רבי אבהו וכתב להון כבר פיסנו לג' ליטורין לטוב ילד טוב למד ותרשיש אבדוקים אבמסין תלתכים אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת וביקשנו למתקה [ירמי' ו כט] ולשוא צרף צרוף ר' מנא משלח כתב לרבי הושעיה בי רבי שמי [איוב ח ז] ראשיתך מצער מאוד תסגא אחריתך אר"י לית כן מה אנן קיימין אם כר"מ אין מוכרין בה"כ אלא על תנאי אם כרבנן מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מד' דברים רבי חייה בשם ר' יוחנן תיפתר בס"ת:הלכה גמתני' אין מוכרין בה"כ אלא על תנאי אימתי שירצו יחזירוהו דברי ר"מ וחכ"א מוכרין אותו ממכר עולם חוץ

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ט

 במחלוקת מאן דמר תמן בפס אחד וכא בפס אחד מאן דמר תמן בשני פסין וכא בשני פסין. נפרץ מן האמצע מותר שמואל אמר אסור. א"ר זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשיא. נפרץ כל אותו הרוח אמר רבי יוסי בי ר' בון הדא היא אכסדרה. אילו אכסדרה שמא אינה מותרת. אר"י לא אמר רבי ליעזר אלא בחצר ומבוי אבל בבית כגשר הוא. ורב ורבי יוחנן אמרו אסור [דף נח עמוד א] בין בשבת זו בין בשבת הבאה. א"ר יוחנן כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ חמרים. כושת דתנן הכושת והחמס וראשי בשמים נלקחים בכסף מעשר ואינו מטמא טומאת אוכלין דברי

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק י

 בא ר"ג והזקנים והתירוהו להן נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור ר' יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה: גמ' א"ר יוסי בר' כדברי מי שמתיר עושה הנגר טפל לקלוסטרה כדברי האוסר עושה הקלוסטרה טפל לנגר. אי זהו נגר אמר ר"י קשור אע"פ שאינו תלוי. אר"י משכני חילפיי והראני של בית ר' קשור אע"פ שאינו תלוי. אר"י אתיא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן ודיחידאה דתמן כסתמא דהכא. ר' יוסה בעי קומי ר' ירמיה היך עבדין עובדא א"ל מן דאר"י משכני חילפיי והראני של בית ר' קשור אף על פי שאינו תלוי הדא אמרה כר' יהודה עבדין

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ב

 גמורין לפני ר"ה זרעו מתעשר לשעבר ירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו מקצתן עשה קצצין גמורים ומקצתן לא עשה הדא הוא צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו תני רבי אבדומי דחיפה אפילו לא עשה כולו קצצין גמורין לפני ר"ה זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו עישורו אר"י והוא שהביא שליש למחשבת זרע אבל אם הביא שליש למחשבת ירק אפשר לומר זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו עישורו [דף ו עמוד א] ואת אמרת צובר את גורנו לתוכו ונמצא מתעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. זרעו לזרע לפני ראש השנה שביעית ונכנסה שביעית בין זרעו בין

1234567891011121314151617181920