אפוד

אפוד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 460 מקורות עבור אפוד. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

אבן עזרא הושע פרק ג

 ד) כי ימים רבים, אין מלך - ואין טענ' מן החשמוני' כי אינם מבני יהודה:ואין זבח - אמר יפת בן עלי זהו תשבי לי כי לא תעשו לי זבח ומצבה לפי דעתו אין המצבה אסורה רק כאשר דברה תורה והנה מה יעשה במלת תרפי' ואחרי' אמרו הכל לעכו"ם ולא מצאנו אפוד לגנאי והנכון בעיני אין זבח לשם ולא מצבה לבעל אין אפוד להשם ואין תרפים לעכו"ם שקראם לבן אלהיו:(ה) אחר ישובו בני ישראל - שהם בני יהודה וישראל שגלו בתחלה על כן כללם וטעם ואת דוד מלכם זהו המשיח כמו ודוד עבדי נשיא להם לעולם:ופחדו אל ה' - שישובו במהרה בבא

62

אבן עזרא - הפירוש הקצר שמות פרשת תצוה פרק כח

 גם הוא נכון. וטעם לקדשו - להיות מופרש וניכר בבגדים, שלא כמוהם אחר:(ד) והזכיר בתחלה החשן - כאשר הזכיר הארון, כי בו משפט האורים, והוא על לב, והלב נכבד משתי הכתפות. וזאת מלת חשן לא מצאנוה כי אם במקום הקדש. והגאון פירש אותה כמו גובה. רק אפוד מצאנו, ודוד חגור אפוד בד (ש"ב ו, יד). ועוד: ויאפד לו בו (ויקרא ח, ז), שהוא טעמו כמו ויחגור, על כן נקרא אפוד בעבור חשב האפוד. באלה פקודי פירש וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים במעשה האפוד, וכמוהו מעשה החשן. והנה פירש כי החשן זרת ארכו וזרת רחבו ולא פירש מדת האפוד. כי

63

אברבנאל שמות פרשת תרומה פרק כה

 ולא הפרש ביניהן. ויצא מזה שהשמיר אם היה שהביאו מרע"ה לפסול את שמות השבטים באבנים גם כן נצטרך לאבני האפוד כמו לאבני החשן כי לא הניף ברזל על אחת מהן וצדקו דבריהם ז"ל שאמרו בהגדת איכה שמיר דאיתי משה לאבני האפוד ולא כמו שחשב הרמב"ן שקראו שם את החשן בשם אפוד על דרך העברה כי באמת דבריהם היו מדויקים ולא נאמרו אלא כפי האמת הברור. והנה זכר בנדבה הזאת ט"ו דברים שיבואו בנדבה. ואתה תמצא שארבעה מהם היו מהמתכות והדוממים שהם מההרכבה הראשונה מהיסודות והם זהב וכסף ונחשת שדבר בתחלת הנדבה והאבנים היקרות שסיים בזכרונם הנדבה וכן זכר ד' מינים

64

אברבנאל שמות פרשת פקודי פרק לח

 השש ועזים ועורות אלים מאדמים ועורות תחשים ועצי שטים ושאר הדברים שבאו בנדבה וגם כן למה זכר בגדי הקדש אשר לאהרן ולא זכר המשכן והפרכת ומסך פתח האהל שהיו כלם מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ולא בגדי בני אהרן:השאלה הח' למה זה בכל אחד מבגדי הכהנים אפוד ואבני השהם וחשן והמעיל כתנת ומצנפת ומגבעות ומכנסי הבד והציץ אחרי שזכר עשיית כל אחד מהם נאמר על כל אחד ואחד כאשר צוה ה' את משה ולא נסמך על הדבור הכולל שנאמר על כל המלאכה יחד ותכל כל עבודת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה

65

אברבנאל במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 האשיגנו וכמו שאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבואו וגומר והמוכיח באמת ובתמים שזה היה הארון אשר זכר שאול מה שנאמר שם (שמואל א' ב' י"ז) ואחיה בן אחיטוב אחי אי כבוד בן פנחס בן עלי כהן ה' בשילה נושא אפוד ועל זה אמר ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסוף ידך. הנך רואה בעיניך שלא נשא אחיה ארון ברית ה' כי אם ארון האפוד שהיו בו האורים והתומים ואותו היה מבקש שאול

66

אברבנאל במדבר פרשת בלק פרק כב

 המעותדים לקללה כי האצטגנין אינו פועל הברכה והקללה אבל יגיד אותה קודם בואה כפי מה שיורו עליה הכוכבים ממסילות' אבל בלק חשב שידע בלעם להמשיך המציאות אחר רצונו ואף שלא בטבע במעשה הטלסאם. ולכך שלח לו מלאכיו וקסמי' בידם רוצה לומר הכלי' הצריכי' לקסם ולטלסמאות כאלו תאמר כלי הנחושת וזלתם אפוד ותרפים. כאשר נתחדש בבלעם הרוח הנבואיי שהיה כפי ההשגחה העליונה ולא כפי מערכת הכוכבים היה בלעם רוצה ליחס עניניו אל הנבואה ואל הבורא יתברך המנבא אותו. ובלק היה מיחס אותו לאצטגנינותו ובזה היה ביניהם המחלוקת בלעם משתדל תמיד להודיע שהוא נביא השם ובלק אומר שזה היה כזב אבל שכל

67

אברבנאל שופטים פרק ז

 הרגם על שלא נתנו לו הלחם אשר אתם? העל זה יהיו בני מות? ועוד אם לאנשי פנואל לא אמר כי אם בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה, למה אחרי שובו נתץ המגדל והרג אנשי פנואל והוסיף בעונשין ובאנשי סכות לא זכר שהרגם?השאלה הששית במה שאמר שעשה גדעון אפוד ויזנו כל ישראל ויהי לגדעון ולביתו למוקש, והוא קשה מאד איך גדעון עשה ע"ז ועבדה בהיותו תם וישר ירא אלהים וסר מרע? ואחר שראה כל מה שראה מהנסים והפורקן והתשועות איך בסוף נעשה צדוקי ועובד ע"ז?והנני מפרש הפסוקים באופן שיותרו השאלות כלם:(א) וישכם ירובעל הוא גדעון וגו'. זכר שאחרי

68

אברבנאל שופטים פרק ח

 כי אלו היה רוצה היה לוקח מכל השלל החלק הראוי לשר הצבא על פי המשפט, אבל לפי שהם אמרו לו משול בנו גם אתה וגם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מכף מדין והוא השיבם דברים טובים, רצה שיתנו כל אחד נזם זהב להיותו המחובר אל הפה, (כז) ולעשות ממנו אפוד (והיא חגורה או מלבוש זהב) שילבוש לכבודו ולאות מעלתו ויצג אותו בעירו לזכר תשועותיו, כי יהיה אותו הלבוש מנזמי הזהב אשר לקחו במלחמה אשר נתן ה' בידו את מלכי מדין, וגם כדי שלא תשכח מפי זרעו שישראל נדרו ושלמו להיות גדעון ובניו מושלים עליהם, ולכן עשה הלבוש יורה על

69

אברבנאל שופטים פרק יז

 כסף שהיה סבת רעתו יזכור אחר כך פסל מיכה שהיה גם כן מהאלף ומאה כסף, ולמה ישמט מהמקום הראוי לו?השאלה השנית באמרו בימים ההם אין מלך בישראל איש כל הישר בעיניו יעשה בתוך ספור פסל מיכה שני פעמים, כי הוא אמר והאיש מיכה לו בית אלקים ויעש אפוד וגו' בימים ההם אין מלך בישראל וגו', ואחר זה אמר ויאמר מיכה עתה ידעתי כי ייטיב ה' לי וגו' בימים ההם אין מלך בישראל, ויקשה א"כ למה באה ההודעה הזאת בזה הספור ולא בא בספור אחר? ומה צורך בהודיע שאין מלך בישראל, וידוע שלא היה מלך בישראל עד שאול, ולמה זכר

70

אברבנאל שופטים פרק יח

 אותו פסל היה עשוי בשעה ואופן כך שהיה מוריד השפע והרוחניות על המכהן לפניו ומודיע הדברים העתידים להיות, והנה חשבו אם כן שתהיה ההודעה מהאל יתברך אבל תהיה על ידי האמצעי הזה, ולכן היו כהני הבעל מתבודדים כדי לשוטט כחם המדמה בדרוש הנשאל באופן שיבואהו הגדת העתיד, ולזה היה שם אפוד כי היו חושבים שהוא דמוי האפוד המקודש אשר בבית האלהים, וכמו ששם באורים ותומים תבא ידיעת העתיד, ככה בבית אלהיהם בדמוי אותו כלי יגיעו אליו ג"כ. וחז"ל (שבועות פ"ד ל"ה ע"ב) נחלקו בשמות הנזכרים בענין מיכה אם הם קדש או חול, ואמרו שכלם חול חוץ מאחד כל ימי היות

1234567891011121314151617181920