אפוד

אפוד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 460 מקורות עבור אפוד. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

ילקוט שמעוני תורה פרשת וישב

 תנא דבי רבי ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולם לבית ע"ז שלהם והיא אמרה להם חולה אני אמרה אין לי יום שאזקק ליוסף כיום הזה, ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי [ל"ט, י"ב] באותה שעה נראה לו דמות דיוקנו של אביו אמרה לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה עמהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא ורועה זונות יאבד הון, מיד ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו נעץ צפרניו בקרקע, מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונקרא אבן ישראל שנאמר רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף אמרו ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך

32

ילקוט שמעוני תורה פרשת תצוה

 זו וו' על אבן זו שנאמר ששה משמותם וגו' (ואמר שמואל) [ואת שמות] הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם שנית כתולדותם ולא ראשונה כתולדותם מפני שיהודה מוקדם ונ' אותיות היו כ"ה על אבן אחת וכ"ה על אבן אחת, רבי חנינא בן גמליאל אומר לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד אלא כדרך שחלוקין בחומש שני. בני לאה כסדרן בני רחל אחד מכאן ואחד מכאן ובני השפחות באמצע. אם כן מה תלמוד לומר כתולדותם כדרך שקרא להן אביהן ולא כדרך שקרא להם משה ראובן ולא ראובני שמעון ולא שמעוני. הני נ' אותיות נ' נכי חדא הויין אמר רבי יצחק יוסף

33

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 רבוי אלא למעט. רבי יהודה אומר מצות מצות למצות שוו ולא שוו לבלילה. כיוצא בו א"ר יהודה ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה יכול כשם שמרחיצין מן הכיור כך מרחיצין מן הכן ת"ל נחשת לנחשת שוה ולא שוה לרחיצה. כיוצא בו אמר ר' יהודה ועשית חשן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו יכול כשם שזה כפול כך זה כפול ת"ל זהב לזהב שוה ולא לכפלו, ואם מנחה על המחבת [ב, ה] (כתוב ברמז תפ"ז). מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים, כיצד יש בו באדם דברי תורה יהא זהיר בעצמו שלא יבא לידי עבירה ולידי (דבר) מכוער ויעלה על דעתו ויאמר אלך ואביא

34

ילקוט שמעוני תורה פרשת צו

 ערוה, מצנפת לכפר על גסי הרוח כד"א ושמת המצנפת על ראשו, אבנט מאן דאמר על העקמנים שבלב ומאן דאמר על הגנבים, האבנט היה חלול כולו לפיכך יבא ויכפר על הגנבים, אמר ר' לוי אבנט שלשים ושתים היה עוקמו לפניו ולאחריו, חשן מכפר על מטה דינין כד"א ונתת אל חשן המשפט, אפוד לכפר על אלילים שנאמר אין אפוד ותרפים, מעיל רבי סימון בשם רבי נתן אומר שני דברים אין להן כפרה ונתנה להם התורה כפרה לשון הרע והריגת נפש בשגגה. לשון הרע בזגי המעיל הה"ד פעמון זהב ורמון, והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו אמר הקב"ה יבא הקול ויכפר על הקול,

35

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תבוא

 אית תנא דתני כשם שחלוקין כאן כך חלוקים בדגלים בני לאה מכאן ובני רחל מכאן ובני שפחות באמצע, א"ר מתניא טעמא דהלין תנא שמע אלי יעקב וישראל מקוראי מה התקרה הזו עוביה דהן גבי קטנה דהן ועוביה דהן גבי קטנה דהן, אית תניי תני כשם שחלוקין כאן כך חלוקין באבני אפוד במלואותם כדי שיהו כ"ה מכאן וכ"ה מכאן, והלא אינן אלא ארבעים ותשע, א"ר ברכיה כתולדותם מלא, א"ר יהודה בן זכריה יהוסף מלא שנאמר עדות ביהוסף שמו, תנו על אבני המלון נכתבו דברי רבי יהודה, רבי יוסי אומר על אבני מזבח נכתבו, מאן דאמר על אבני מלון נכתבו בכל יום

36

זוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי

 דא נשמתא אתלבשת בתרין עלמין, למהוי לה שלימו בכלא בהאי עלמא דלתתא ובעלמא דלעילא ועל דא כתיב (שם קמ) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך, אך צדיקים יודו לשמך בהאי עלמא, ישבו ישרים את פניך בההוא עלמא:ויעש את האפוד זהב, הא אוקמוה, אמר רבי יוסי אפוד וחשן כחדא הוו ואוקמוה דהא באתר דהוא קיומא קיימן כל אינון תריסר אבנין כלהו נטלי שמהן בני ישראל וכלהו תריסר תחומין עלאין, כלהו ברזא דשבטי ישראל אינון ורזא דא כתיב (שם קכב) ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם יי', ששם עלו שבטים אלין אינון תריסר שבטין עלאין לעילא

37

זוהר מהדורת הסולם - שמות פרשת פקודי מאמר לבושי דקדשא

 וע"ד, נשמתא אתלבשת בתרין עלמין, למהוי לה שלימו בכלא, בהאי עלמא דלתתא, ובעלמא דלעילא. ועל דא כתיב, אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. אך צדיקים יודו לשמך בהאי עלמא, ישבו ישרים את פניך בההוא עלמא.[אות קעב] ויעש את האפוד זהב, הא אוקמוה. אמר רבי יוסי, אפוד וחשן כחדא הוו, ואוקמוה דהא באתר דהוא קיומא, קיימן כל אינון תריסר אבנין, כלהו נטלי שמהן בני ישראל, וכלהו תריסר תחומין עלאין, כלהו ברזא דשבטי ישראל אינון.[אות קעג] ורזא דא כתיב, ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם יי'. ששם עלו שבטים, אלין אינון תריסר שבטין עלאין לעילא,

38

זוהר מהדורת הסולם - שמות פרשת פקודי מאמר חשן ואפוד

 בדא סלקן, ולא אתפרשן דא מן דא לעלמין, ובג"כ, חשן ואפוד, דא פנים ודא אחור וכלא רזא חדא בלא פרישו כלל.[אות קפו] אמר ליה, אי הכי דלא מתפרשן לעלמין, ומאן דאפריש לון, הא תנינן, דכתיב מפריד אלוף, מהו דכתיב ויהי בברוח אביתר בן אחימלך אל דוד קעילה אפוד ירד בידו, ואלו חשן לא קאמר.[אות קפז] אמר ליה, ודאי הכי הוא, כל מה דהוא חשיב, איהו טמיר וגניז, ולא אדכר כל כך. כגוונא דא נושאי אפוד בד, מה דאיהו באתגלייא יתיר, איהו אדכר, בגין דיתכסי מה דאיהו בגניזו וטמירו. וע"ד אדכר מה דאיהו באתגלייא יתיר.[אות קפח] ובג"כ, שמא

39

פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת שמות מאמר י"ב טורי אפרסמונא

 וראה, י"ב הרים אפרסמונא, שהם חגת"ם דבינה הנקראת אפרסמון, הכלולים זה מזה, שכל אחד מהם כלול מן חג"ת והם י"ב, אבל המלכות, אינה מאירה אפילו במלכות (כנ"ל ב"א דף פ"ה ד"ה ולפיכך) מטרם גמר התקון, נכנס העלה מ"ן אותו הלובש חשן ואפוד, שהוא ז"א, שת"ת שלו נקרא חשן והמלכות נקראת אפוד שי"ב אבנים שבחשן מקבלים מי"ב אורות הנ"ל דבינה, וי"ב של האפוד מקבלים מי"ב של החשן, וגם בהם אין עצם המלכות מאירה כמו בבינה, והתפלל אל הקב"ה, שהעלה מ"ן לבינה, לרחם על העולם, דהיינו לגמור התקון גם במלכות עצמה, שתהא מאירה כמו החג"ת, ועד עתה עדיין תפלתו תלויה, שעוד לא

40

פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת פקודי מאמר לבושי דקדשא

 עולמות (כנ"ל אות קס"ו) שיהיה לה שלמות בכל, בעולם הזה שלמטה, ובעולם שלמעלה. וע"כ כתוב, אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. אך צדיקים יודו לשמך הוא בעולם הזה, ישבו ישרים את פניך הוא בעולם ההוא.[אות קעב] ויעש את האפוד זהב: כבר העמידוהו. אמר ר' יוסי, אפוד וחשן היו כאחד. כי אפוד ה"ס המלכות וחשן הוא ז"א. והעמידוהו כי במקום שהוא קיום, דהיינו במקום שיש מוחין שלמים, עומדים כל אלו י"ב אבנים, נושאות שמות בני ישראל. וכולם י"ב גבולים עליונים, דהיינו י"ב צירופי הויה, שה"ס חו"ג תו"מ שבכל אחד ג' קוין והם י"ב. כולם הם בסוד שבטי בני

1234567891011121314151617181920