אפוד

אפוד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 460 מקורות עבור אפוד. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז

 מיכן. ובני רחל מיכן חד מיכן וחד מיכן. ובני השפחות באמצע. אמר רבי מתניה טעמיה דהדין תנייה [ישעי' מח יב] שמע אלי יעקב עבדי וישראל מקוראי. מה התקרה הזו עובייה דהן גבי קוטנה דההן ועיבי' דהן גבי קוטנה דההן. אית תניי תני כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין באבני אפוד. במלואותם. כדי שיהיו עשרים וחמשה מיכן ועשרים וחמשה מיכן. והלא אינן אלא ארבעים ותשעה. אמר רבי יוחנן בנימין דותולדותם מלא. אמר רבי יודה בר זבידא יהוסף מלא [תהילים פא ו] עדות ביהוסף שמו. והלא אינן אלא עשרים ושלשה מיכן ועשרים ושבעה מיכן. [דף לב עמוד א] אמר ר' יוחנן

12

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק ג

 מתניתא אמרה ע"ז כנדה ומשמשיה כשרץ מאן דמר ע"ז כנדה ומשמשיה כנדה ניחא ומאן דמר ע"ז כנדה ומשמשיה כשרץ כל עצמו אינו קרוי נדה אלא במשמשיה [דף כב עמוד ב] תיפתר בחקוקין על גופה דאמר רבי יעקב דכפר חנן תיפתר במשתחוה לאפוד עצמו כעניין שאמר [שופטים ח כז] ויעש גדעון אפוד. מתניתין כמאן דאמר ע"ז כנידה ומשמשיה כנידה ותנינן אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ תיפתר במשתחוה לבית עצמו דאמר ר' בא רב הונא בשם רב המשתחוה לבית אסרו. ר' זעירא רבי אבהו בשם ר' יוחנן המקדיש את הבית אין מועלין בו ומאן דאמר אין מועלין בו אסרו התיב רבי חגיי

13

ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה י סוף פרק יא

 מצות למצות שוו לא שוו לבלילה.(ז) וכיוצא בו אמר רבי יהודה ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה יכול כשם שמרחיצין מן הכיור כך מרחיצין מן הכן, ת"ל נחשת לנחשת שוה לו לא שוה לו לרחיצה, כיוצא בו אמר רבי יהודה ועשית חשן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו יכול כשם שזה כפול זה כפול ת"ל זהב, לזהב שוה לו, לא שוה לכפילות.

14

ויקרא רבה (וילנא) פרשת צו פרשה י

 דאמר על עוקמנין שבלב ומאן דאמר על הגנבים אמר רבי לוי אבנט ל"ב אמה היה בו ועוקמו לפניו ולאחריו למאן דאמר על העוקמנים שבלב ומאן דאמר על הגנבים לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושים מעשיהם בסתר, חשן מכפר על מטי דינין הכמא דתימר (שם /שמות/ כח) ונתת אל חשן המשפט, אפוד לכפר על עובדי עבודת כוכבים שנאמר (הושע ג) ואין אפוד ותרפים, מעיל רבי סימון בשם ר' נתן אמר שני דברים אין להם כפרה ונתנה להן תורה כפרה ואלו הן לשון הרע והורג נפש בשגגה לשון הרע אין לו כפרה ונתנה לו תורה כפרה במה יתכפר לו בזגי המעיל הה"ד

15

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת צו פרשה י

 היך מה דאת אמר ושמת המצנפת על ראשו (שם /שמות/ כט, ו). אבנט, מן דאמ' על עקמנין ומן דאמ' על הגנבים. אמ' ר' לוי אבנט שלשים ושתים אמה היה והיה עוקמו לפניו ולאחריו. חשן מכפר על מטי דינין, היך מה דאת אמר ונתת אל חשן המשפט (שם /שמות/ כח, ל). אפוד לכפר על עבודה זרה, היך מה דאת אמר ואין אפוד ותרפים (הושע ג, ד). מעיל. ר' סימון בש' ר' נתן אמ' שני דברים אין להם כפרה ונתנה להן התורה כפרה ואילו הן לשון הרע והורג נפש בשגגה. האומר לשון הרע אין לו כפרה ונתנה לו התורה כפרה. במה מתכפר

16

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן

 ומה קסם, שהוא הולך ושואל לקסום על דבריו של הקב"ה, ומהו מרי, מסרב, כד"א וימרו בי בית ישראל +יחזקאל כ' י"ג+, כאילו עובד עבודה זרה, שהוא נבטח בדברי הקוסם ואינו מתפלל, ולא דיו שהוא עובד ע"ז שנא' ואון ותרפים הפצר +שמואל א' ט"ו כ"ג+, ואין תרפים אלא ע"ז, שנא' ואין אפוד ותרפים +הושע ג' ד'+, ולא דיו, אלא שהוא מביא אף וצרה שנא' הפצר, אפצר, ומה יעשה, ילך ויתפלל לפני הקב"ה, כשם שעשה משה, שאע"פ שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ לא נתייאש מן התפלה, שנא' ואתחנן אל ה', אינו אומ' ואתפלל אלא ואתחנן, לשון חנם. אתה מוצא כשעלה משה (למרום)

17

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ד

 מה היה מכפר על העוקמנין, טעמא מאן דאמר על הגנבים לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושין מעשיהם בסתר, ומאן דאמר על העוקמנין אמר ר' לוי שלשים ושתים אמות היה בו והיה מעקמו לכאן ולכאן, חשן היה מכפר על מטי דין הדא דאת אמר (שם /שמות כ"ח/) ונתת אל חשן המשפט, אפוד היה מכפר על עובדי עבודת כוכבים המד"א (הושע ג') ואין אפוד ותרפים, מעיל היה מכפר על לשון הרע, ר' סימון בשם ר' יונתן דבית גוברין שני דברים לא היה להם כפרה וקבעה להם התורה כפרה, ואלו הן, לשון הרע וההורג נפש בשגגה, לשון הרע לא היה לה כפרה וקבעה

18

קהלת רבה (וילנא) פרשה ב

 אשכח אתכם מן העולם שנאמר (בראשית י"ט) וה' המטיר על סדום.ב ד"א לשחוק אמרתי מהולל מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב, אלישבע בת עמינדב ראתה ד' שמחות ביום אחד, משה יבמה מלך, נחשון אחיה נשיא ראש כל הנשיאים, אהרן בעלה כהן מלובש אבני אפוד, שני בניה סגני כהונה, וכיון שנכנסו להקטיר שלא ברשות נשרפו ונהפכה שמחתה לאבל הוי אומר ולשמחה מה זו עושה שנאמר (ויקרא ט"ז) אחרי מות שני בני אהרן וגו'.ג ד"א לשחוק אמרתי מהולל מה מעורבב השחוק דא"ר אחא אמר שמואל שלשה הן הדברים ששיחקה עליהם מדת הדין ולבסוף הוללתם ועירבבתם, כתיב

19

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מצורע

 שהוא מבקש, ואין אחד מכם גולה את אזני, שנאמר כי קשרתם כולכם [עלי ואין גולה את אזני וגו'] (ש"א =שמואל א'= כב ח), התחיל דואג לספר לשון הרע, שנאמר ויען דואג האדומי והוא נצב על עבדי שאול (שם שם /שמואל א' כ"ב/ ט), ועל ידו נהרגו שמונים וחמשה כהנים נושאי אפוד, ואחימלך כהן גדול, ונוב עיר הכהנים הכה לפי חרב. וכן אחיתופל על לשונו נטרד, שנאמר ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו וגו' ויצו אל ביתו ויחנק (ש"ב =שמואל ב'= יז כג). וגחזי על לשונו נטרד, בשעה שנצטרע נעמן, ונתרפא על ידי אלישע, התחיל נעמן ליתן כסף וזהב ודורונות לאלישע

20

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב

 לא גוע בעונו כיון שאמר הקב"ה ליהושע חטא ישראל א"ל יהושע מי חטא, א"ל וכי דלטור אני הטיל גורלות ותדע, הלך והטיל גורלות נפל הגורל על עכן, א"ל עכן בגורל אתה בא עלי הטיל הגורל בינך ובין אלעזר הכהן ויפול על אחד מכם, באותה שעה נסתכל יהושע בי"ב אבנים שבאבני אפוד שהיו על לבו של כהן גדול וראה אבן שבט יהודה שכהה אורה שכך היה משפט החשן כל שבט שעושה מצוה מגיה אבנו ומבהיק אורה וכל שבט שעובר עבירה אבנו כהה, כיון שראה יהושע כך, א"ל בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל (שם) מיד אמר עכן אנכי חטאתי, א"ל

1234567891011121314151617181920