אפוד

אפוד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 460 מקורות עבור אפוד. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

העמק דבר שמות פרשת תרומה פרק כה

 להלן ל"ה כ"ח שבשביל זה כתיב שנוי לשון בסדר הכתוב שם יע"ש:ולקטרת הסמים. סמים מיקרי בשמים כתושים ומעורבים כמו סמי רפואות, וזהו קטרת שעל המזבח הזהב, משא"כ בשמים לשמן המשחה היו שלמים וניכרים לעולם שהם בשמים:(ז) לאפד ולחשן. בכל דבר הכנה ומעשה הקדים הכתוב אפוד לחשן, ורק בסדר הבגדים ריש פרשה תצוה כתיב חשן ואפוד, וכ"ה במשנה יומא פ"ז (ע"א ב') ובכ"מ, והטעם יבואר להלן כ"ח ט"ו וכ"ב דמעלת החשן גדול מהאפוד וגם תכליתו רבה ממנו, אבל תכלית האפוד קודם בזמן בכ"מ לתכלית החושן ושם יבואר:(ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. פרש"י שהוא הבטחה, ומש"ה פירש דמקרא

112

העמק דבר שמות פרשת תצוה פרק כח

 רגילים מלכי ישראל והכלל לשאול באורים ביחוד לצרכי מלחמה יותר מעניני פרנסה דוק בנביאים ראשונים ותשכח, ובמס' יומא [ע"א ב'] אי' אין שואלין אלא למלך ולבית דין ולמי שהצבור צורך בו, ומפרשי שהוא משוח מלחמה ולצורך מלחמות ישראל, והיינו משום שהחשן עיקרו בא לזה התכלית, ומש"ה היתה קדושתו רבה משל אפוד כמו שיבואר לפנינו, היינו דזה נדרש לכח התורה וזה לכח עבודה, וידוע דכח התורה רבה מעבודה כמש"כ לעיל י"ב כ"ד ובכ"מ:מעשה חושב. בציורין כמו שביארנו:כמעשה אפוד. באותם הציורין של מעשה אפוד:תעשנו. את החושן:(טז) רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו. כאן כתיב מצות רבוע לפני

113

העמק דבר שמות פרשת פקודי פרק לט

 במקרא הקודם, וכן יבואר בכל פרשה:(ו) ויעשו את אבני וגו'. כאן מתחיל בלשון רבים, משום שלא היה עוד מקום להזכיר במלאכה עשיית הרבים, מש"ה נקרא המלאכה ע"ש של הגומרים כמש"כ לעיל. והנה בפרשת הצווי כלל המקרא מעשה האבנים עם מעשה האפוד, וכאן בא בפרשה בפ"ע בין אפוד לחשן ויבואר הטעם לפנינו:(ז) וישם וגו'. בצלאל בעצמו הניח אותם:אבני זכרון לבני ישראל. הוא מיותר, דרק בצווי ראוי להודיע לאיזה תכלית באים, אבל במעשה לא נצרך לפרש עוד, תדע שבחשן לא פי' הכתוב שבא לזכרון כמו דכתיב בצווי, וכן במעיל, וא"כ למאי פירש הכתוב כאן. אלא בא להאיר עינינו על

114

העמק דבר דברים פרשת שופטים פרק יח

 עם ה', ולא לחקור עתידות, וכמאמר בלעם כי לא נחש ביעקב וגו', מ"מ בזמן מלחמה ואין עצה ברורה והרי הוא סכנת נפשות, יש לחקור ולדעת, וזהו טעמו של שאול המלך הצדיק ששאל באוב, שהרי בפירוש דברה תורה כי אתה לא כן וגו' נביא מקרבך וגו', מבואר שבזמן שאין נביא ואין אפוד ההכרח לשאול גם באוב, והא שנענש על זה כדכתיב בדה"י א' י' וגם לשאול באוב לדרוש, היינו משום שהוא גרם לזה, והי' לו לשוב ולבקש מה' שיענהו ע"י דברים שבקדושה, אבל ודאי ההכרח לדעת מה לעשות, משא"כ דברים של יחיד בזמן שאין בהם סכנה, ובזה מתפרש הפ' כי הגוים

115

חומת אנך בראשית פרשת ויגש

 ו. ולבנימין נתן ש' כסף וה' חליפות שמלות. אפשר דבא בשכרו על כבישת יצר דהוא שמר מקום יוסף כמ"ש בזהר הקדוש דאמר בנימין אהא נטיר אתרא דאחי ולכן על יוסף מוטל לעשות יקר לבנימין דדלי בחריקיה. ויען עיקר היצר במעור ובלשון ובנימין נתגבר על יצרו ושמר ברית הלשון כמשז"ל דבאבני אפוד לבנימין ישפה וכו' ובא עד היסוד לכך נתן לו ש' כסף כי יצר גימטריא ש' ובהתגברו על היצר זכה ומיתק הדינין לכן היו ש' כסף הרומז לחסד וחמש חליפות נגד חלוקא דרבנן לנרנח"י שלו דכל א' כלולה מכלן. ואין זה ענין לחיה יחידה דזכו משה רבינו ומשיח. וזה בסגנון

116

חומת אנך שמות פרשת תצוה

 ואהרן משה על ניצוץ קדוש אשר בקרבו אור בו ואהרן רב חסד מטה ורוב ש' מחוץ לפרוכת וכו' כמו שפירש רבינו אפרים ז"ל:ד. ועשית בגדי קדש. אלו דברי תורה שמלבישים את האדם ע"ד שאמרו ומלבשתו ענוה ויראה. חכמי לב אשר מלאתיו לשון יחיד קאי ללב. חשן אפוד מעיל מצנפת אבנט כתנת ששה נגד ששה סדרי משנה. ועשו את האפוד. אפד גימטריא פה מה אפוד מגיד עתידות כך ונביא לבב חכמה חכם עדיף מנביא. שני ושש משזר מעשה ס"ת ישרה זוכה ליכנס כמה"ש שרגליהם רגל ישרה שתי כתפות חוברות על שם וקנה לך חבר קרי ביה וחבר בפתח. וחשב אפודתו

117

חומת אנך שופטים פרק ח

 בנו גם אתה. אפשר דרצו לומר שימשול גם בגופם ולזה לא אמרו משל עלינו אלא משל בנו אף בגופנו וכ"ש בממונינו ונ"ט כי הושעתנו מיד מדין ולזה השיב ה' ימשל בכם כי הוא המושיע מלבד כי הוא אלהינו הוא היוצר הוא הבורא:ויעש אותו לאפוד. אפ' לרמוז כי אפוד גימט' הויה אדני שהוא יחוד קבה"ו לומר דעשאו לזכור הנסים והוא לש"ם שמי"ם:ויהי לגדעון ולביתו למוקש. אפשר לרמוז דתיבת למוקש גימ' תעו. כי נתגלגל אחרי גדעון שתעו ישראל אחריו. והקדים הכתוב לומר זה כמערכה אל הדרוש שהוא לספר מה היה סוף גדעון שנהרגו כל בניו ויפלא הדבר כי גדעון מסר

118

חומת אנך שמואל א פרק יד

 צדיק כמוהו והיה נושא כליו דהגוף הוא כלי הנשמה וגוף הצדיק הוא כלי המדות טובות הדבקות ביסודות הנשמה והנער נושא כליו מחזיק בכליו ולומד ממנו הענוה והיראה וההבטחה ואמר יונתן לנערו לכה ונעברה השוהו כמוהו:ולאביו לא הגיד. כי בטח בה' ולא נתיעץ עם אביו וגם אחיה נושא אפוד ולא שאל באורים ותומים. ולא סמך שאם יקרה לו איזה צער שהעם יעזרוהו שהרי העם לא ידע כי הלך יהונתן ולא תאמר שהיה הוא במקום בטוח שהרי היה בין המעברות מקום מסוכן אך הוא שם בה' מבטחו. מפרשים:אולי יעשה ה' לנו. אפשר דהכונה יעשה ה' מדת רחמים לנו גימט' אלהים

119

חומת אנך שמואל א פרק כג

 חומת אנך שמואל א פרק כגוישאל דוד בה' לאמר. יש מי שפירש כי לא במשפט האורים היתה השאלה כי אם בתפלה שישיב לו הי"ת (שישיב) [והשיב] לו ה' ברוח קדשו כי רוח ה' דיבר בו וכן ממ"ש אח"ך ויהי בברוח אביתר וכו' אפוד ירד בידו נראה דעד הנה לא שאל דוד בו עכ"ד. ולדעתי הקצרה העיקר כמו שפירשו רוב המפרשים ז"ל ששאל באו"ת כמו שמפרש הכתוב בסוף אפוד ירד בידו. וזהו שאמר וישאל דוד ששאל באו"ת וכן בסמוך כתיב ויוסף עוד לשאול בה' ולשון זה הוא על שאלת אורים ותומים. ומה שפירש המפרש הנז' שהיה בתפלה והשיבו ה' ברוח

120

חומת אנך דברי הימים א פרק טו

 בשיר. דברי אמת כ"י להרב מהר"ש עדני ז"ל. מן בית עובד אדום בשמחה. יש מי שפירש דהגם דנתברך עובד אדום בעבור האלהים עם כל זה היה לו שמחה לכבוד הארון שיהיה בכבודו ותפארתו:ודוד מכורבל. מעוטה במעיל כלבוש הכהנים הארוך כאשר היו מכורבלים שאר הלוים וכן על דויד אפוד בד שלבש אז אלו שני הבגדים לכבד בהם את ארון ה'. הרב אבן יחיא ז"ל:ותבז לו בלבה. לפי שהספר הזה לכבוד דוד לא כתב מה שאמרה לו דרך בזיון כמו שכתב בשמואל שאין כבוד למלך שתאמר לו אשה כן. מפרשים:הודו לה' קראו בשמו. אפשר לרמוז דהכונה שתמיד יהיה כל

1234567891011121314151617181920