אפוד

אפוד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 460 מקורות עבור אפוד. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

ר' יוסף בכור שור שמות פרשת תצוה פרק כח

 את הזהב: שכשם שאני רוצה שתקחו את התרומה למשכן, כן יקחו את הזהב והתרומה לבגדים, ולא יאמרו: אהרון יבקש לעצמו, וזה "לאהרון [אחיך] ולבניו"1. שכתב כאן "לבניו", שישמשו תחתיו בכהונה גדולה, ולקמן מפרש בגדי כהן הדיוט כדכתיב "ולבני אהרון תעשה כתנות"2.(ו) ועשו את האפוד: "אפוד" - חגורה3, שמאפד כל הבגדים ומחבקו לו, וכן הוא אומר: "ודוד חגור אפוד בד"4.(ז) שתי כתפות חוברות: כעין שתי רצועות מחוברות לאפוד, ובאות על כתפי אהרון, אחת מכאן ואחת מכאן, עשויות כמעשה האפוד. רוחב הרצועות ומעשיהם כמעשה אפוד, ובראשם הבא על כתיפותיו עשו משבצות: יישטו"ן בלע"ז. ונותן שם שתי אבני

102

בעל הטורים שמות פרשת תצוה פרק כח

 ל) חשן המשפט. בגימטריא מכפר הרהור הלב (עי' ערכין טז א):אורים ותמים. בגימטריא אור ישראל (ירושלמי יומא פ"ז ה"ג):את האורים ואת התומים. בגימטריא שם בן שבעים ושתים (זהר פקודי רלד א):(לא) אפוד. בגימטריא מלאך. שהיה מלובש כמלאך (שמו"ר לח ג):(לב) שפה יהיה לפיו. שהמעיל מכפר על לשון הרע (זבחים פח ב), שאם חטא בלשון הרע יעשה שפה לפיו (ערכין טו ב) שימנע מלשון הרע ויעשה תשובה ויתכפר לו:(לג) ועשית על שוליו רמוני תכלת וגו' ופעמוני זהב בתוכם. והיו ע"ב (זבחים פח ב) כנגד ע"ב מראות נגעים (נגעים פ"א מ"ד), שהמעיל מכפר על לשון הרע (זבחים

103

בעל הטורים שמות פרשת פקודי פרק לט

 שם קכט ד). שבזכות המשכן היו מתגברין על אויביהם ומקצצים חניתותיהם:(י) אדם פטדה וגו'. ג'. ב' דאפוד (הכא ולעיל כח יז). ואידך בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אדם פטדה וגו' (יחזקאל כח יג). מלמד שנזדמנו להם אבני אפוד מגן עדן (ת"י לעיל לה כז):(כז) את הכתנת. את ציץ (פסוק ל). כל הנך אתי"ם לרבות שהיה לכל אחד ואחד התיק שלו (עי' ברכות לו ב את פריו וכו'):(לב) ותכל כל עבדת משכן. בגימטריא בעשרים וחמשה בכסלו נגמר (פסיקתא פר' ו):ותכל לית. לומר כי עתה כלה מלאכת כל העולם (ב"ר ג יט):(מ) עמודיה. ד'

104

דעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרשת תרומה פרק כה

 קודם שיכנסו לתוכה וכ"ש לפני ממ"ה הקב"ה וכן מצינו שעל ידי הקטרת שכינה נראית דכתיב וכסה ענן הקטרת וכתיב כי בענן אראה. ושמן למאור שכן דרך המלכים להדליק נר לפניהם קודם שיכנסו לבית ואע"ג דלאו לאורה הוא צריך מ"מ הוא כבוד של מעלה:(ז) אבני שהם. לצורך אפוד וחשן כיצד אבני שהם לאפד כדכתיב ולקחת את שתי אבני שהם וכתיב ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד ואבני מלואים לחשן כדכתיב ומלאת בו מלואת אבן וגו' וכי האי גונא מצינו הרבה מקראות מתפרשים המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ ועוד אתה מוצא אבני שהם לצורך החושן דכתיב והטור הרביעי תרשיש

105

דעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרשת תצוה פרק כח

 בני לאה תחלה ובני בלהה אחריהן ובני זלפה אחריהן ואחר בני רחל ואז תמצא לשם לדן וישפה לבנימין כמו שייסד הפייט בקרובץ של פורים גלף מישפה תבנית ובסוטה מצאתי דמסיק בענין אחר דמסיק בפ' ואלו נאמרין אמר רב כהנא כדרך שחלוקין כאן פי' בהר גריזים ובהר עיבל כך חלוקין באבני אפוד כי שתי אבני אפוד היו לו לכהן גדול על כתפיו אחת מכאן ואחת מכאן ושמות של י"ב שבטים כתובים עליהם ששה על אבן זו וששה על אבן זו דכתיב ששה משמותם וגו'. ואין ראשונה כתולדותם לפי שיהודה מוקדם ונ"ל דבהם כתיב הנותרים מכלל דהראשונים לא היו כסדר תולדותם. ועוד

106

הדר זקנים על התורה שמות פרשת תצוה פרק כח

 שהם נקפלות ויורדות לפניו מעט מעט יהיה נכפל לפניו ומוטל על לבו ודוחק. ויש לפרש כפשטיה שנים היו זה על זה בעליון האבנים קבועות ותחתון דבוק עמו לחזק שלא יקלקלו האבנים הקבועות בחקק המשבצות שבתוך העליון. וכן תנינן בתורת כהנים בפרשת כי תקריב מנחה. ועשית חשן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד וכו' יכול כשם שזה כפול כן זה כפול ת"ל זהב. כלומר לזהב שוה לו ולא לכיפולו כלומר בזהב דומה האפוד לחשן ולא להיות כפול כמוהו. גם רש"י פירש גבי ונתת את האורים. זה שם המפורש המונח בכפולו של חשן:זו פרישת ה"ר יעקב מקי"ינון מן האפוד:(כא) איש על

107

הכתב והקבלה בראשית פרשת וישלח פרק לה

 תרגם יונתן בן עוזיאל קדשייא דהוו באודניהון דיתבי קרתא דשכם דהוו צייר בהון דמות, והוא תוספת דברים על לשון המקרא, ויותר נראה כמו שכתוב במ"ב שהוא שב על אלהי הנכר, כלומר הנזמים אשר באזניהם של אלהי הנכר, שבימים הקדמונים היו הנזמים תמיד מוכנים לתכשיטי אלילים, כי העגל נעשה מנזמים, וכן אפוד גדעון:ויטמן אותם יעקב. כתב הרמב"ן אליל ומשמשי' אינם מן הנקברים אבל צריך שיהא מפרר וזורה לרוח או מטיל לים, והנראה אלי כי בני יעקב לא לקחו אליל ומשמשי' משכם עד שנתבטלה והותרה להם שהארמי מבטל אליל בע"כ והנה היא מותרת להם, אבל יעקב צוה להסיר אותה לטהרת הקודש

108

הכתב והקבלה שמות פרשת בשלח פרק טז

 מצרים (שמות ה'), ויפץ ד' אותם (נח). אוץ, אץ לך הר אפרים (יהושע י"ז) והנוגשים אצים לאמר, יוצא. מוש, ומש חצי ההר (זכריה י"ד), ומשתי את עון הארץ (שם ג') יוצא. שוב, שב את שבות איוב, ושב ה"א את שבותך, ושבתי את שבות עמי בשוב ה' את שבות עמו. ירד, אפוד ירד בידו (ש"א כ"ג) כמו הוריד לתרגום, ער"ש ב"מ. שכל, רחליך ועזיך לא שכלו, עומד, שכלה נשים חרבך יוצא (ביאור בראשית מ' ל"ה). ידע, עתה ידעתי (וירא) הודעתי לרס"ג רשב"מ ורש"י. נשל, ונשל הברזל מן העץ עומד, ונשל גוים רבים יוצא. ילד, ובתואל ילד את רבקה, הוליד. בער, בערה

109

הכתב והקבלה שמות פרשת תצוה פרק כח

 נעלה מאד, שהכהן המתלבש ברוח הקדש ראה במראה הנבואה באותן האותיות הבולטות מהם כנגד פניו ומצרף מהם תשובה על הנשאל, כש"כ שמהראוי להיות פתוחי אותיות השמות האלה בכוונה ראוי' ורצויה, וזהו תפתח על שמות, כלומר הפתוח יהיה בשביל שמות בנ"י, (על, כמו על הנער ועל אמתך כלומר בשביל). דלא גרע אפוד משאר כלי מקדש דתני' עלייהו בתוספתא (ספ"ב דמגלה) אם נעשו מתחלתן להדיוט אין עושים אותם לגבוה, שצריך לעשותם מתחלה לשם הקודש, וכמ"ש הרמב"ם ספ"א מבית הבחירה ודע דבירושלמי (פרק אמר להם הממונה) תני אבני קדש צריך שתהא חציבתן לשם קדש ובקדש יחצבו, בגדי קדש צריך שתהא אריגתן לשם קדש

110

הכתב והקבלה שמות פרשת ויקהל פרק לה

 חשב מלשון חשבון שצריך לחשוב מדת וקצב הדברים וערכם באופן התחברותם, ומלאכת מחשבת שאמר למעלה כולל בין מעשה חרש בין מעשה חשב בבחינת שהם מעשים הצריכים מחשבה, אמנם מעשה חשב יפול בפרטות על מלאכת החושב בלבד לא על מעשה חרש, לזה אמר (לעיל כ"ו) כרבים מעשה חשב, מעשה חשב כמעשה אפוד, ירצה מעשה חשב בלבד שהוא מלאכת מעשה אורג ומעשה מחט בפרטות לא מעשה חרש.

1234567891011121314151617181920