אפוד

אפוד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 460 מקורות עבור אפוד. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

אלשיך אסתר פרק א

 ענינה עון דבור. ועל הסוג השלישי של מעשה אכילה שהוא הנאת החומר, כלום עשו מזבח אדמה כאשר עשו ישראל מזבח אדמה בבית המקדש לקדש אדמה שמשם לוקח חומרם כנודע, כי אדם מאדמת מקום כפרתו נברא. ועל הרביעי הוא שתות יין נסכם שהוא ענין עבודה זרה, כלום עשו בגדי כהונה שבהם אפוד לכפר על עבודה זרה שלהם כישראל. ועל החמישי שהוא מזיגת היין והושטתו שהוא הכנה לשותים, כלום מירסו לפניך את הדם שהוא הכנה לזריקה. ועל הששי שהוא פתות את הפת פתים וכיוצא בו, אמרו כלום מירסו לחמי מנחות. ועל השביעי שהיה שולחן ערוך לפניהם, גם כן זכור נגדם לחם פנים

92

אמת ליעקב בראשית פרשת תולדות - ויצא פרק כח

 ליונתן כדעת רבנן [בראשית רבה פרשה ע' אות ד'] דילפינן כולהו מב"דרך"21, ועיי"ש.(כב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך.נראה לומר בביאור הפסוק, דהנה מצינו בספר שופטים [י"ז פ"ה]: והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד וימלא את אחד מבניו ויהי לו לכהן, ומשמע מזה כי בית אלקים הוא מיוחד לעבודה, וכיון שכן כוונת יעקב היתה שיהיה כאן מקום מיוחד לעבודה, ויהיה שם כהן מיוחד לעבודה, ובהיות שהכהן היה מקבל שכרו מהבאים לבית זה ולפיכך מכל אשר יתן לו ד' יעשר לעבודה זו, וכדמצינו לעיל [י"ד פ"כ] שאברהם נתן

93

אמת ליעקב בראשית פרשת וישב פרק לט

 ר' יוסי אמרה אפשר יוסף בן י"ז שנה היה עומד בכל חומאו והיה עושה הדבר הזה וכו' עיי"ש, ומה עמד לפניו? באמת כאן ספרו לנו חז"ל וגילו את סוד הדבר, עיין במס' סוטה [דף ל"ו ע"ב], באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון א"ל יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות ועיי"ש, הרי מפני שהיה העיקר חשוב אצלו מכיון שהרגיש את עצמו כשהוא מחובר כנוף אל העיקר מיד שבה קשתו, וזהו א' היסודות שבחינוך, שיתחשב האב בעיני בניו, וכמו שאמרו רז"ל [חגיגה דף ט"ו ע"ב] על הרב שצריך שידמה למלאך, כמו

94

אמת ליעקב בראשית - הערות פרק יד

 24. כעין זה כתב הרד"ק ביהושע י"ט פמ"ז, וז"ל: ויש לפרש כי לשם לא היתה מהארץ הנחלקת לשבעה חלקים כו' ויצאו לארץ רחוקה חוץ מחלקי השבטים וכו'.25. מיוסד על דברי הרלב"ג שם שכתב וז"ל: וכבר עשה לו מיכה בית מיוחד לזה הפסל והמסכה ועשה מהם אפוד ותרפים וקראו אותו בית אלהים לחשבו כי שכינתו תשרה שם וכו'. וכעי"ז כתב הרד"ק שם [י"ח פכ"ז] וז"ל: ואף על פי שהם הקימו הפסל היתה כוונתם לשמים וכו'.26. כנראה כוונת רבינו היא להדגיש שהטעמים מורים כפי פשוטו של מקרא שהביא רש"י ולא כהמדרש אגדה שם שנחלק הלילה וכו'.27. הכוונה, דהנה הרמב"ם

95

אפריון בראשית פרשת וישב

 נעשתה עצת יעקב ליתן את הבכורה ליוסף, ועדיין לא נתכפר לראובן, (ו)אמר אנה אני בא ממעשה בלהה.[לט יב] ותתפשהו בבגדו לאמר וגו':במס' סוטה (דף ל"ו ע"ב) באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות, דכתיב ורועה זונות יאבד הון, מיד ותשב באיתן קשתו וכו'. ופירש"י יאבד הון, שם טוב שהוא יקר מכל הון עכ"ל:ולפע"ד י"ל כי תיבת הון מרמז, שאילו חטא יוסף ח"ו היה מאבד אותיות הון. והוא עפמ"ש רבנו בחיי בפרשת תצוה [כ"ח ט"ו], כי על

96

רבינו בחיי בראשית פרשת ויצא פרק לא

 כג, ו) "מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם".וכתב רבי אברהם ז"ל: הקרוב אלי שהתרפים היו על צורת בן אדם, והיא צורה עשויה לקבל כח העליונים ולא אוכל לפרש, והעד בזה התרפים ששמה מיכל במטה עד שחשבו שומרי הבית שהוא דוד, ומה שאמר הכתוב: (הושע ג, ד) "ואין אפוד ותרפים", שלא יעבדו את ה' ולא ע"ז, ע"כ.ורבינו חננאל כתב: כי מה שגנבה אותם כדי שיחזור בו, ושיאמר אלוה הגנוב אין בו ממש, כדבר יואש שאמר: (שופטים ו, לא) "אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו", וכמו שאמר הכתוב: (יחזקאל כח, ט) "האמור תאמר אלהים אני

97

רבינו בחיי בראשית פרשת וישב פרק לט

 והטעם שבמילת "וימאן" מורה על אסור הדבר ועל היותו נמנע אצלו ממאן בו בתכלית המיאון, שהרי מתוך הטעמים שבתורה אנו מבינים מה שלא נכתב בה, כענין התנועות שבאדם שמתוכם נדע כוונת לבו.ובמדרש: (תנחומא וישב ח) הן אדני, ראה איקונין של יעקב אביו ואמר לו: יוסף, עתידים אחיך שיכתבו באבני אפוד, רצונך שתהיה חסר מהם ותהיה רועה זונות:ותאמר שכבה עמי. דברה דרך פריצות וחציפות, כענין שכתוב: (משלי ז, י) "והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב" וגו'. וזאת שיחה מאשה מנאפת, אבל אשה כשרה כגון רות בלשון נקיה אמרה: (רות ג, ט) "ופרשת כנפיך על אמתך". ויאמר אל אשת

98

רבינו בחיי שמות פרשת תרומה פרק כה

 וכן תרגם אונקלוס: אשלמותא, כלומר שלא יהיו אבנים חצובות ממחצב גדול ולא יחסר מהם כלום, כי אין כח האבן ושלמותה וסגולתה כי אם כשהיא שלמה ומתחלת תולדתה נבראה כך, ועל כן אמר באבני חשן: (להלן כח, יז) "ומלאת בו מלואת אבן", וכתיב: (שם, כ) "יהיו במלאותם", ולא נאמר כן באבני אפוד, כי אבני אפוד היו שתים, והיה אפשר שתהיה כתיבת שמות השבטים רשומה וחקוקה בהן כענין רשימת החותם, מפני שנאמר בהם: (שם, יא) "פתוחי חותם תפתח", ונאמר בהן: "מעשה חרש אבן פתוחי חותם", אבל באבני החשן שהיו י"ב לא נאמר בהן "מעשה חרש" אבל הזכיר בהם (שם, כא) "פתוחי חותם"

99

רבינו בחיי שמות פרשת תצוה פרק כח

 לי" ושלשה ווי"ן הנוספין לרמוז על י"ח כהנים גדולים ששמשו במקדש ראשון.(ד) ואלה הבגדים אשר יעשו. דרשו רז"ל במסכת ערכין: (ערכין טז א) כשם שהקרבנות מכפרין כך בגדי כהונה מכפרין, ולזה נסמכה פרשת הקרבנות לבגדי כהונה. "חושן" מכפר על הדיינים, שנאמר: (פסוק טו) "ועשית חשן משפט". "אפוד" מכפר על ע"ג, שנאמר: (הושע ג, ד) "ואין אפוד ותרפים", וכתיב: (שופטים ח, כז) "ויעש אותו גדעון לאפוד". "מעיל" מכפר על לשון הרע, שנאמר: (פסוק לה). "ונשמע קולו", יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול, ולשון הרע זה לשון הרע שבפרהסיא אבל לשון הרע שבצנעה קטרת מכפרתו. "כתונת תשבץ" מכפרת על שפיכות

100

רבינו בחיי ויקרא פרשת צו פרק ח

 לי ואשבה", אלא אני מרחיב את ירושלים, שנאמר: (ישעיה נד, ב) "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך", וכתיב: (יחזקאל מא, ז) "ורחבה ונסבה למעלה למעלה", עד כאן במדרש.(ז) ויתן עליו את הכתנת ויחגור אותו באבנט וגו'. בגדי כהונה סדר לבישתן כך הוא: כתנת, אבנט, מעיל, אפוד, חשן, מצנפת, ציץ הזהב, והנה הם שבעה שהיה משה מלבישן לאהרן ונותנן עליו, ועם המכנסים שהיו לובשין הם עצמן תחלה הן שמונה. וסדר לבישתן כסדר שבעה רקיעים: מכנסים שהיו לכסות בשר ערוה כנגד הרקיע הראשון שבו לבנה שהוא מכסה לאהל העולם השפל (בראשית, ו) "בשגם הוא בשר", כתנת כנגד הרקיע שבו כוכב, אבנט כנגד

1234567891011121314151617181920