אמשטרדם

אמשטרדם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 642 מקורות עבור אמשטרדם. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

דברי דוד ויקרא - הערות פרק כא

 לעיל א, ה.11 קידושין לו, א, תוס' ד"ה הקבלות.12 לעיל ז, לח.13 ת"כ ריש פרשת אמור.14 לעיל בד"ה בני אהרן.15 בבא מציעא יח, א.16 בספר "פענח רזא" לרבינו יצחק בר' יהודה הלוי, אמשטרדם, לא מצאתיו. וב"שפתי חכמים" הביאו מכאן. - ועיין בן יעקב אות פ', סימן 1045 שקצרו ספר זה.17 להלן פסוק יא.18 יבמות ס, א, רש"י ד"ה לרבות את הארוסה.19 קידושין לה, ב.20 לא מצאתי מקור ללשון פירוש רבינו. ועיין משנה מכות ג, ו, וברע"ב ותוס' יו"ט שם ד"ה מלקט, רהיטני.21 ת"כ אמור פרק א, ד.22 ואין להקשות

2

אלשיך בראשית פרשת ויגש - ויחי פרק מז

 אדרבה יוסף הוא המגיד לפרעה. ועוד אומרו לאמר כי איננו לאמר לזולת. ועל השנית אמר אחר שבענותך היית כשואל רשיון על ארץ גשן, מדעתי היה, כי מבלעדי, אתה במיטב הארץ הושב וכו'. ואחר כי רצונם בארץ גשן ישבו בארץ גושן כו':בשם אדמ"ו הגאון הגדול והמפורסם אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם כבוד מהור"ר שאול נר"ו וז"ל:מה נמרצו אמרי יושר של כבוד הרב ז"ל דפח"ח ושפתים ישק. ואוסיף נופך משלי בעזה"י ליישב המקראות דברים ככתבם דבר דבור על אופניו. והוא בשום לב על אומרו בתחלה בצווי במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן וכו' נשמע מזה דארץ גשן

3

אלשיך ויקרא פרשת קדושים פרק כ

 רק הבדיל מהם אך עדיין נשאר בידכם להיות לי, ומאז היה כדי להיות לי אחרי כן במעשיכם שתהיו קדושים:דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. [אמר המגיה, בשם אדמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסם כבוד מוהר"ר שאול נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם יע"א. מוהר"ם אלשיך ז"ל התעורר על כמה דקדוקים בפרשה זו, הנה הנם לעיני הקורא, ובדעתו הרחבה דרש והתקין דבר דבור על אופניו הכל על נכון. גם אני אענה חלקי להשיב אמרים על קצת מן ההערות שהעיר הרב ז"ל, כאשר השיגה ידי בס"ד. וזאת העולה ראשונה במה שכתב הרב, וז"ל (בריש

4

העמק דבר שמות פרשת בא פרק יב

 אלא ישראל נחפזו שיראו שלא יהא נודע למצרים שאין דעתם לחזור. והיינו דתניא במכילתא כי גרשו ממצרים שומע אני מאליהם ת"ל ולא יכלו להתמהמה, והוא פלא, ונראה שהוא טה"ד וצ"ל שומע אני שלא מאליהם, פי' שרק ממצרים נתגרשו ולא מאליהם, פי' מצד עצמם, ת"ל ולא יכלו להתמהמה וכמש"כ, ובמכילתא דפוס אמשטרדם הנדפס עם פי' זה ינחמנו כ' ה"ג שומע אני מאליהם, משמע שהיה נוסחא אחרת והיינו כמש"כ שהנוסחא העיקרית שלא מאליהם:וגם צדה לא עשו להם. לא קנו מן השוק, אף על גב שכסבורים היו שילכו דרך ארץ פלשתים ולא במדבר הגדול, מכ"מ היה להם להכין צדה על איזה ימים

5

חומת אנך שמות פרשת בא

 אל פרעה גימטריא הבל עם הכולל:ב. ולמען תספר באזני בנך וכו'. ראיתי בנמוקי רבינו אליעזר מגרמיזא ז"ל בכ"י שכתב ולמען תספר באזני [בנך] גימ' זהו שלשים יום לפני הפסח כמשז"ל עכ"ד ויש לרמוז ענין יקר הערך והוא פלא שכתב מז"ה ז"ל בחסד לאברהם דף כ"ג דפוס אמשטרדם כי ה' ברב רחמיו וחסדיו הרבים בכל שנה שלשים יום קודם לפסח מתחיל להוציא נפשות ישראל מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה באופן שבליל ביעור חמץ כל פושעי ישראל עומדים בפתח היכל החיצון משערי טומאה שיעור חלק אחד משיעור הכמות שהיו נכנסים ליל שלשים ואחד קודם הפסח ובליל

6

חומת אנך אסתר פרק ג

 ויתקיים מ"ש בשטר וכמשפטך אתה חרצת. וזהו כונת התוספתא אשר הכין לו תנא לו הכין כלומר דבהכנה זו הוציאו לחולין וקנאו להיות שלו ויתקיים מ"ש בשטר שכתב על עצמו. ויען שישראל השתחוו לצלם לכן הקדים הקב"ה שיתנו שקלים. וכשם שהיו שקלים לכפר על העגל כמ"ש בתנחומא דף ק"ט ע"ב דפוס אמשטרדם. ולדעת מאן דאמר במדרש דגזרת המן בעבור מכירת יוסף א"ש נמי דמבואר בתנחומא שם דף קי"ב ריש ע"ב דמחצית השקל לכפר מכירת יוסף ע"ש. ולפי דברי הרב מהר"י הנזכר דהמן נתן הכסף לגוים לצדקה. מצינו טוב טעם למ"ש רז"ל דבפורים דינא הוא גם כי יתנו בגוים דכיון דמתנות לאביונים

7

מנחת שי דברים - הערות פרק כ

 אשר) ואת נוסח נפת' (= בן נפתלי). מעתיקו של מ"ש כ"י קויפמן A 44 (ראה עליו בצר, הנוספות, עמ' 17) מילא את הקיצור נפת' כ'נפתח', והתקבל המשפט 'בגליון אשר הגוים נפתח הגוים'. במ"ש שבדפוסים (מנטובה, הולצינגר ומקראות גדולות) המשיך להלך משפט סתום זה. ר' שלום ב"ר יצחק הכהן ממזריטש, תקון סופרים, אמשטרדם (?) (אחרי תקמ"ג), ספר דברים, דף טו ע"א, בעסקו ב'הגוים' דידן, מצטט את מ"ש כך: 'במקצת ספרים כ"י מדוייקים הגוים בקמץ (במקום: במקף), והגימ"ל (...), וכן בס"ס (צ"ל בס"א) כ"י נכתב כאן בגליון אשר כנ"ל הגוים נפתח (במקום: נפתלי) הגוים'. אהרן פולק, שהוסיף למ"ש מהדורת הולצינגר מעט הערות, ניסה לבאר הן

8

פני דוד בראשית פרשת ויחי

 לתבוסה וזהו ילפותא דהש"ס ודוק. שוב ראיתי שהרב תי"ט פ"ט דנזיר משנה ג'. העיר בזה וכתב שהרמב"ם כתב שהוא אסמכתא. ומהר"ש חסיד בגיליון התי"ט ד"ח והרב קרבן העדה בתוס' יישבו. ומ"ש קול הרמ"ז לא נהירא ועיין בקול בוכים דף פ"ד ע"ב:וראיתי בתוצאות חיים הנדפס מחדש סביב החומש דפוס אמשטרדם עם ג' תרגומים וכו' שפירש מאמר יוסף אנכי אעשה כדבריך במ"ש המפרשים שיעקב אע"ה נקבר בא"י בשר ועצמות לפי שאביו ואמו נקברו בארץ ישראל ומאב ואם הבשר ועצמות ויוסף נקברו עצמותיו דאביו נקבר בארץ ישראל אך הבשר לא שאמו לא נקברה בארץ ומשה רבנו לא עצמות ולא בשר שאביו ואמו

9

צוארי שלל הפטרת שלח

 הדורות שהביא מש"ק דיחזקאל יצא מרחב וכתב עליו דשקר ענה רק דמשמע הכי ממ"ש רז"ל את אמרת בשמים שלא ראית בעיניך חייך שבנך או' ואראה מראות אלהים ע"ש ונעלם ממנו שבמדרש רות קרי בחיל דיחזקאל אתי מרחב וכן הוא בילקוט ריש פנחס והביאו שלשלת הקבלה עצמו דף י"ג ע"א מדפוס אמשטרדם ע"ש וכבר כתבנו דרחב סוד קין וגם יחזקאל היה מקין כמשז"ל והארכנו בעניותנו בזה במקום אחר בס"ד:הדרן לקראין דאפשר דזה כונת רחב ועתה השבעו נא לי בה' כי עשיתי עמכם חסד רמזה להם שהיא גלגול תמר ומה תמר ילדה שנים אף רחב הצילה שנים ומעלה עליה כאלו ילדתם

10

רד"צ הופמן דברים - הערות פרק יט

 תוספתא סנהדרין ח; מכילתא לשמות כג, ז). פירושו שם כמו מזוממין (בינוני פיעל) והסברו מובן מתוך ההמשך (השוה אייוולד לעהרבוך 160).**) אולם נראה כי הגאונים פירשו תיבת "עצמן" כשם דבר (השוה דברינו להלן).*) ראיה להשערתנו שגירסא זאת הוגהה על ידי המדפיסים האחרונים, שהרי אפילו בדפוס בנבנישתי (אמשטרדם ת"ז) עדיין נמצאת הגירסא הישנה יזומו. יש להעיר עוד, כי במשנה א, ז יש הוצאות שנדפס בהם "שנים יזומו את שלשה", והוא טעות, והנכון בנוסח רוב הדפוסים יזמו (פיעל) או יזימו (הפעיל).*) פירוש כעין זה נמצא כבר ברמב"ם הלכות עדות פרק יח, הלכה ב, המנמק את מהימנותם של המזימין: "הואיל והעדים שהזימום לא

1234567891011121314151617181920